ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 66: תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול › פיסקה 16 (קכא ע"א)

ראיה שמיעה ריח ודבור - י' מסתכל ה' שומעת ו' מריח ה' ממללת

תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 16 · דף קכא ע"א

לשון הזוהר

דְּאַרְבַּע תִּקּוּנִין אִינוּן, רְאִיָּה שְׁמִיעָה רֵיחָא דִּבּוּר, רְאִיָּה עֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳וְאַתָּה תֶחזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל׳ (שמות יח, כא), וְכַמָּה נְטוּרֵי תַרְעִין תַּמָּן ° דְּאִתְקְרִיאוּ עִינֵי יהו״ה, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳פְּקַח עִינֶיךָ וּרְאֵה שׁוֹמְמֹתֵינוּ׳ (דניאל ט, יח), שְׁמִיעָה יִרְאֵי אלהי״ם, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (שם) הַטֵּה יהו״ה אָזְנְךָ וּשְׁמָע, וְתַמָּן דְּחִילוּ וּפַחַד יִצְחָק, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳יהו״ה שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי׳ (חבקוק ג, ב), וּמָאן דִּי מִשְׁתַּמַּע תַּמָּן קָלֵיהּ בֵּין בְּאוֹרַיְיתָא בֵּין בִּצְלוֹתָא בֵּין בִּצְעָקָה בְּלָא דְחִילוּ, מִיָּד (במדבר יא, א) וַיִּשְׁמַע יהו״ה וַיִּחַר אַפּוֹ וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ יהו״ה, וְכַמָּה נְטוּרֵי תַרְעִין תַּמָּן דְּאִתְקְרִיאוּ אָזְנֵי יהו״ה. רֵיחָא (תַּמָּן אַנְשֵׁי אֱמֶת), וְתַמָּן סָלְקִין כָּל רֵיחִין וּקְטוּרִין וַעֲשַׁנִּין דְּקָרְבָּנִין, וּצְלוֹתִין דְּאִתְחֲשִׁיבוּ כְקָרְבָּנִין, וְאִם לָא סָלִיק לוֹן בַּר נַשׁ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, מַה כְּתִיב בֵּיהּ ׳כִּי אָז יֶעְשַּׁן אַף יהו''ה וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא׳ (דברים כט, יט). דִּבּוּר לָקֳבֵל שׂוֹנְאֵי בָצַע, תַּמָּן סָלְקִין קָלִין וְדִבּוּרִין דְּאוֹרַיְיתָא וּצְלוֹתָא, אִלֵּין דְּאִתְּמַר עֲלַיְיהוּ ׳כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל׳ (קהלת י, כ) ׳כְּנָפַיִם יַגִּיד דָּבָר׳, לָא אִית תִּקּוּנָא מֵאִלֵּין אַרְבַּע דְּלֵית תַּמָּן יהו״ה, וְאִיהוּ י אִסְתַּכַּל, ה וְשָׁמַע, ו וּמֵרִיחַ, ה וּמְמַלֵּל, בְּאִלֵּין אַרְבַּע תִּקּוּנִין.

תרגום

שֶׁאַרְבָּעָה תִּקּוּנִים הֵם: רְאִיָּה, שְׁמִיעָה, רֵיחַ, דִּבּוּר. רְאִיָּה - עָלֶיהָ נֶאֱמַר (שמות יח כא) 'וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל', וְכַמָּה שׁוֹמְרֵי שְׁעָרִים שָׁם הַנִּקְרָאִים עֵינֵי יהו״ה, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (דניאל ט יח) 'פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ'. שְׁמִיעָה - יִרְאֵי אלהי״ם, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר (שם) 'הַטֵּה יהו''ה אָזְנְךָ וּשְׁמָע', וְשָׁם פַּחַד וּפַחַד יִצְחָק, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (חבקוק ג ב) 'יהו''ה שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי', וּמִי שֶׁנִּשְׁמָע שָׁם קוֹלוֹ בֵּין בַּתּוֹרָה בֵּין בַּתְּפִלָּה בֵּין בִּצְעָקָה בְּלֹא פַּחַד, מִיָּד (במדבר יא א) 'וַיִּשְׁמַע יהו''ה וַיִּחַר אַפּוֹ וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ יהו''ה', וְכַמָּה שׁוֹמְרֵי שְׁעָרִים שָׁם הַנִּקְרָאִים אָזְנֵי יהו״ה. רֵיחַ (שָׁם אַנְשֵׁי אֱמֶת), וְשָׁם עוֹלִים כָּל הָרֵיחוֹת וְהַקְּטֹרוֹת וְעֶשְׁנֵי הַקָּרְבָּנוֹת, וְהַתְּפִלּוֹת הַנֶּחְשָׁבוֹת כְּקָרְבָּנוֹת, וְאִם לֹא מַעֲלֶה אוֹתָם הָאָדָם בְּפַחַד וְאַהֲבָה, מַה כָּתוּב בּוֹ (דברים כט יט) 'כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף יהו''ה וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא'. דִּבּוּר - כְּנֶגֶד שֹׂנְאֵי בָצַע, שָׁם עוֹלִים קוֹלוֹת וְדִבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה, אֵלֶּה שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם (קהלת י כ) 'כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגִּיד דָּבָר'. אֵין תִּקּוּן מֵאֵלֶּה הָאַרְבָּעָה שֶׁאֵין שָׁם יהו״ה, וְהוּא: י' מִסְתַּכֵּל, ה' שׁוֹמַעַת, ו' מֵרִיחַ, ה' מְמַלֶּלֶת, בְּאֵלֶּה אַרְבָּעָה תִּקּוּנִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דארבע תקונין אינון, ראיה שמיעה ריחא דבור, ראיה עליה אתמר ׳ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל׳ (שמות יח, כא), וכמה נטורי תרעין תמן ° דאתקריאו עיני יהו״ה, ועלייהו אתמר ׳פקח עיניך וראה שוממתינו׳ (דניאל ט, יח), שמיעה יראי אלהי״ם, ועליה אתמר (שם) הטה יהו״ה אזנך ושמע, ותמן דחילו ופחד יצחק, הדא הוא דכתיב ׳יהו״ה שמעתי שמעך יראתי׳ (חבקוק ג, ב), ומאן די משתמע תמן קליה בין באורייתא בין בצלותא בין בצעקה בלא דחילו, מיד (במדבר יא, א) וישמע יהו״ה ויחר אפו ותבער בם אש יהו״ה, וכמה נטורי תרעין תמן דאתקריאו אזני יהו״ה. ריחא (תמן אנשי אמת), ותמן סלקין כל ריחין וקטורין ועשנין דקרבנין, וצלותין דאתחשיבו כקרבנין, ואם לא סליק לון בר נש בדחילו ורחימו, מה כתיב ביה ׳כי אז יעשן אף יהו'ה וקנאתו באיש ההוא׳ (דברים כט, יט). דבור לקבל שונאי בצע, תמן סלקין קלין ודבורין דאורייתא וצלותא, אלין דאתמר עלייהו ׳כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל׳ (קהלת י, כ) ׳כנפים יגיד דבר׳, לא אית תקונא מאלין ארבע דלית תמן יהו״ה, ואיהו י אסתכל, ה ושמע, ו ומריח, ה וממלל, באלין ארבע תקונין.

התרגום: שארבעה תקונים הם: ראיה, שמיעה, ריח, דבור. ראיה - עליה נאמר (שמות יח כא) 'ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל', וכמה שומרי שערים שם הנקראים עיני יהו״ה, ועליהם נאמר (דניאל ט יח) 'פקח עיניך וראה שממתינו'. שמיעה - יראי אלהי״ם, ועליה נאמר (שם) 'הטה יהו'ה אזנך ושמע', ושם פחד ופחד יצחק, זהו שכתוב (חבקוק ג ב) 'יהו'ה שמעתי שמעך יראתי', ומי שנשמע שם קולו בין בתורה בין בתפלה בין בצעקה בלא פחד, מיד (במדבר יא א) 'וישמע יהו'ה ויחר אפו ותבער בם אש יהו'ה', וכמה שומרי שערים שם הנקראים אזני יהו״ה. ריח (שם אנשי אמת), ושם עולים כל הריחות והקטרות ועשני הקרבנות, והתפלות הנחשבות כקרבנות, ואם לא מעלה אותם האדם בפחד ואהבה, מה כתוב בו (דברים כט יט) 'כי אז יעשן אף יהו'ה וקנאתו באיש ההוא'. דבור - כנגד שנאי בצע, שם עולים קולות ודבורי תורה ותפלה, אלה שנאמר עליהם (קהלת י כ) 'כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר'. אין תקון מאלה הארבעה שאין שם יהו״ה, והוא: י' מסתכל, ה' שומעת, ו' מריח, ה' ממללת, באלה ארבעה תקונים.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: דאתקריאו עיני ה'. כמו שכתוב (זכריה ד י) עיני ה' המה כו', וכן אזני ה' כמו שכתוב במתאוננים (במדבר יא א) רע באזני ה' וכמו שמפרש והולך מיד (שם) וישמע ה' ויחר כו', ואמר ומאן דמשתמע קליה כו' ריחא ותמן סלקין כו' וא"ל סליק כו' דבור…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: