ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 66: תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול › פיסקה 114 (קלו ע"א)

׳נעשה אדם׳ נטילת עצה מן הקטן - והמלכת האדם על המלאכים

תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 114 · דף קלו ע"א

לשון הזוהר

[קלו.] אָמַר לֵיהּ וְהָא עז״א ועזא״ל הֲווֹ אִלֵּין, אָמַר לֵיהּ אָחֳרָנִין הֲווֹ מִתְכַּנְּשִׁין עִמֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר וְהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַד דְּאִתְיָיעַץ בַּחֲיָילִין דִּילֵיהּ לָא הֲוָה עָבִיד לְאָדָם, דְּאָמַר ׳נַעֲשֶׂה אָדָם׳, אָמַר לֵיהּ לְאוֹלָפָא דֶרֶךְ אֶרֶץ לִבְנֵי נָשָׁא, דְנָטִיל רַבְרְבָא עִצָה מִדִּזְעִיר מִנֵּיהּ, וְלָא עוֹד אֶלָּא רָזָא אָחֳרָא אִית הָכָא, לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵיהּ שְׁלִיחָא מְהֵימְנָא, וַהֲוָה בָּעִי לְמֵיהַב לֵיהּ אַגְרֵיהּ, אָמַר לְחֵיְילוֹי אֲנָא בָעִינָא לְשַׁלְטָאָה הַאי שְׁלִיחָא דִילִי עֲלַיְיכוּ, בְּגִין (דף קלו ע״א) דְּהוּא מְהֵימְנָא, אִי אִית מָאן דְּיָדַע בֵּיהּ מִלָּה אָחֳרָא יֵימָא, בְּזִמְנָא דְלָא אַשְׁכַּח מְקַטְרְגָא עֲלֵיהּ, אָמַר נַעֲשֶׂה אָדָם. וְתוּ נַעֲשֶׂה אָדָם, בָּעִינָא אָדָם דְּיַעֲבִיד פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, וְיִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ, וִיהֵא לֵיהּ אַגְרָא טָבָא, וְשׁוּלְטָנוֹ עֲלַיְיכוּ, וְדָא אִיהוּ נֵצֶר ׳מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׳ (ישעיה ס, כא), דְּהָא מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי אַף עַל גַּב דְּאִינוּן ׳גִּבּוֹרֵי כֹחַ עוֹשֵׂי דְּבָרוֹ׳, לָא עָבְדֵי גְּבוּרָה בְּפוּלְחָנָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְאִינוּן פָּלְחִין בְּהֶכְרֵחַ, וְלֵית לוֹן עִרוּבָא דְבִשְׂרָא וְיִצְרָא בִישָׁא, וּבְגִין דָּא נַעֲשֶׂה אָדָם, וְיִשְׁלוֹט בְּכוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְגוֹמֵר׳ (בראשית א, כו). וְתוּ נַעֲשֶׂה אָדָם אֲנָא יָהִיב בֵּיהּ נִשְׁמָתָא, דִכְתִיב בְּצַלְמֵינוּ, וּכְתִיב ׳אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ׳ (תהלים לט, ז), וְאַתּוּן יַהֲבוּ בֵּיהּ רוּחָא וְנַפְשָׁא, וְאַרְעָא אַרְבַּע יְסוֹדִין, וְיִדְמֶה לְכֹלָּא עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וּמַה דְּרָעִינָא דְלֶהֱוִי שַׁלִּיט וּמְמַנָּא עֲלַיְיכוּ, אַצְדִּיקוּ דִינָא דִילִי, וִיהֵא בִרְעוּ דִלְכוֹן, דַּאֲנָא אַשְׁרֵי שְׁמִי עֲלֵיהּ, ° וְחוֹתָמָא דִילִי בִּידֵיהּ, דְּאִיהוּ חוֹתָם הַבְּרִית, מַלְאָכַיָּא דְסִטְרָא יְמִינָא בָּרְכוּ לֵיהּ, וְאָמְרוּ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳בָּרְכוּ יהו''ה מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ ° עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׳ (שם קג, כ), וְדָא מטטרו״ן, לְקִבְלֵיהּ יוֹסֵף לְתַתָּא, וַהֲווֹ אָחֳרָנִין דַּהֲווֹ שָׂנְאִין לֵיהּ וְאָמְרוּ ׳מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ׳ (שם ח, ה), וּבְגִין דָּא ׳וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה׳, וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַבְּרוֹ לְשָׁלוֹם, וְלַאו דְּאִינוּן אִלֵּין עז״א ועזא״ל, אֶלָּא אִינוּן אָחֳרָנִין דְּאִתְכַּנְשׁוּ (ס״א דאתכללו) עִמְּהוֹן.

תרגום

אָמַר לוֹ: וַהֲרֵי עֻזָּא וַעֲזָאֵל הָיוּ אֵלֶּה? אָמַר לוֹ: אֲחֵרִים הָיוּ מִתְכַּנְּסִים עִמּוֹ. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר: וַהֲרֵי הקב"ה עַד שֶׁנִּתְיָעֵץ בַּחֲיָלָיו לֹא הָיָה עוֹשֶׂה אֶת הָאָדָם, שֶׁאָמַר 'נַעֲשֶׂה אָדָם'? אָמַר לוֹ: לְלַמֵּד דֶּרֶךְ אֶרֶץ לִבְנֵי אָדָם, שֶׁהַגָּדוֹל נוֹטֵל עֵצָה מִן הַקָּטָן מִמֶּנּוּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא סוֹד אַחֵר יֵשׁ כָּאן: לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ שָׁלִיחַ נֶאֱמָן, וְהָיָה רוֹצֶה לָתֵת לוֹ שְׂכָרוֹ, אָמַר לְחֵילוֹתָיו: אֲנִי רוֹצֶה לְהַשְׁלִיט אֶת הַשָּׁלִיחַ הַזֶּה שֶׁלִּי עֲלֵיכֶם, מִשּׁוּם שֶׁהוּא נֶאֱמָן, אִם יֵשׁ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ עָלָיו דָּבָר אַחֵר, יֹאמַר. בְּעֵת שֶׁלֹּא מָצָא מְקַטְרֵג עָלָיו, אָמַר 'נַעֲשֶׂה אָדָם'. וְעוֹד, 'נַעֲשֶׂה אָדָם' - רוֹצֶה אֲנִי אָדָם שֶׁיַּעֲשֶׂה מִצְווֹת הַתּוֹרָה, וְיִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ, וְיִהְיֶה לוֹ שָׂכָר טוֹב וְשִׁלְטוֹנוֹ עֲלֵיכֶם, וְזֶהוּ (ישעיה ס כא) 'נֵצֶר ׳מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׳', שֶׁהֲרֵי מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן אַף עַל פִּי שֶׁהֵם 'גִּבּוֹרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ', אֵינָם עוֹשִׂים גְּבוּרָה בַּעֲבוֹדַת הקב"ה, שֶׁהֵם עוֹבְדִים בְּהֶכְרֵחַ, וְאֵין לָהֶם עֵרוּב שֶׁל בָּשָׂר וְיֵצֶר הָרָע, וּמִשּׁוּם כָּךְ 'נַעֲשֶׂה אָדָם' וְיִשְׁלֹט בָּכֶם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית א כו) 'וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם' וְגוֹ'. וְעוֹד, 'נַעֲשֶׂה אָדָם' - אֲנִי נוֹתֵן בּוֹ נְשָׁמָה, שֶׁכָּתוּב 'בְּצַלְמֵנוּ', וְכָתוּב (תהלים לט ז) '׳אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ׳', וְאַתֶּם תִּתְּנוּ בּוֹ רוּחַ וְנֶפֶשׁ, וְהָאָרֶץ אַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, וְיִדְמֶה לַכֹּל, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וּמַה שֶּׁרְצוֹנִי שֶׁיִּהְיֶה שַׁלִּיט וּמְמֻנֶּה עֲלֵיכֶם - הַצְדִּיקוּ אֶת דִּינִי, וִיהִי בִּרְצוֹנְכֶם, שֶׁאֲנִי מַשְׁרֶה שְׁמִי עָלָיו, וְחוֹתָמִי בְּיָדוֹ, שֶׁהוּא חוֹתַם הַבְּרִית. מַלְאֲכֵי צַד יָמִין בֵּרְכוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ 'נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע', זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם קג כ) 'בָּרְכוּ יהו״ה ׳מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׳', וְזֶה מטטרו״ן, וּכְנֶגְדּוֹ יוֹסֵף לְמַטָּה. וְהָיוּ אֲחֵרִים שֶׁשָּׂנְאוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ (שם ח ה) '׳מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ׳', וּמִשּׁוּם כָּךְ '׳וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה׳, וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלוֹם', וְלֹא שֶׁהֵם אֵלֶּה עֻזָּא וַעֲזָאֵל, אֶלָּא אֲחֵרִים שֶׁהִצְטָרְפוּ עִמָּהֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [קלו.] אמר ליה והא עז״א ועזא״ל הוו אלין, אמר ליה אחרנין הוו מתכנשין עמיה, אמר ליה רבי אלעזר והא קודשא בריך הוא עד דאתייעץ בחיילין דיליה לא הוה עביד לאדם, דאמר ׳נעשה אדם׳, אמר ליה לאולפא דרך ארץ לבני נשא, דנטיל רברבא עצה מדזעיר מניה, ולא עוד אלא רזא אחרא אית הכא, למלכא דהוה ליה שליחא מהימנא, והוה בעי למיהב ליה אגריה, אמר לחיילוי אנא בעינא לשלטאה האי שליחא דילי עלייכו, בגין (דף קלו ע״א) דהוא מהימנא, אי אית מאן דידע ביה מלה אחרא יימא, בזמנא דלא אשכח מקטרגא עליה, אמר נעשה אדם. ותו נעשה אדם, בעינא אדם דיעביד פקודי אורייתא, וישתדל באורייתא, לעבדה ולשמרה, ויהא ליה אגרא טבא, ושולטנו עלייכו, ודא איהו נצר ׳מטעי מעשה ידי להתפאר׳ (ישעיה ס, כא), דהא מלאכי עלאי אף על גב דאינון ׳גבורי כח עושי דברו׳, לא עבדי גבורה בפולחנא דקודשא בריך הוא, דאינון פלחין בהכרח, ולית לון ערובא דבשרא ויצרא בישא, ובגין דא נעשה אדם, וישלוט בכו, הדא הוא דכתיב ׳וירדו בדגת הים ובעוף השמים וגומר׳ (בראשית א, כו). ותו נעשה אדם אנא יהיב ביה נשמתא, דכתיב בצלמינו, וכתיב ׳אך בצלם יתהלך איש׳ (תהלים לט, ז), ואתון יהבו ביה רוחא ונפשא, וארעא ארבע יסודין, וידמה לכלא עלאין ותתאין, ומה דרעינא דלהוי שליט וממנא עלייכו, אצדיקו דינא דילי, ויהא ברעו דלכון, דאנא אשרי שמי עליה, ° וחותמא דילי בידיה, דאיהו חותם הברית, מלאכיא דסטרא ימינא ברכו ליה, ואמרו נעשה ונשמע, הדא הוא דכתיב ׳ברכו יהו'ה מלאכיו גברי כח ° עשי דברו לשמע בקול דברו׳ (שם קג, כ), ודא מטטרו״ן, לקבליה יוסף לתתא, והוו אחרנין דהוו שנאין ליה ואמרו ׳מה אנוש כי תזכרנו׳ (שם ח, ה), ובגין דא ׳ויבא יוסף את דבתם רעה׳, וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלום, ולאו דאינון אלין עז״א ועזא״ל, אלא אינון אחרנין דאתכנשו (ס״א דאתכללו) עמהון.

התרגום: אמר לו: והרי עזא ועזאל היו אלה? אמר לו: אחרים היו מתכנסים עמו. אמר לו רבי אלעזר: והרי הקב"ה עד שנתיעץ בחיליו לא היה עושה את האדם, שאמר 'נעשה אדם'? אמר לו: ללמד דרך ארץ לבני אדם, שהגדול נוטל עצה מן הקטן ממנו. ולא עוד אלא סוד אחר יש כאן: למלך שהיה לו שליח נאמן, והיה רוצה לתת לו שכרו, אמר לחילותיו: אני רוצה להשליט את השליח הזה שלי עליכם, משום שהוא נאמן, אם יש מי שיודע עליו דבר אחר, יאמר. בעת שלא מצא מקטרג עליו, אמר 'נעשה אדם'. ועוד, 'נעשה אדם' - רוצה אני אדם שיעשה מצוות התורה, וישתדל בתורה, לעבדה ולשמרה, ויהיה לו שכר טוב ושלטונו עליכם, וזהו (ישעיה ס כא) 'נצר ׳מטעי מעשה ידי להתפאר׳', שהרי מלאכי עליון אף על פי שהם 'גבורי כח עשי דברו', אינם עושים גבורה בעבודת הקב"ה, שהם עובדים בהכרח, ואין להם ערוב של בשר ויצר הרע, ומשום כך 'נעשה אדם' וישלט בכם, זהו שכתוב (בראשית א כו) 'וירדו בדגת הים ובעוף השמים' וגו'. ועוד, 'נעשה אדם' - אני נותן בו נשמה, שכתוב 'בצלמנו', וכתוב (תהלים לט ז) '׳אך בצלם יתהלך איש׳', ואתם תתנו בו רוח ונפש, והארץ ארבעה יסודות, וידמה לכל, עליונים ותחתונים, ומה שרצוני שיהיה שליט וממנה עליכם - הצדיקו את דיני, ויהי ברצונכם, שאני משרה שמי עליו, וחותמי בידו, שהוא חותם הברית. מלאכי צד ימין ברכו אותו ואמרו 'נעשה ונשמע', זהו שכתוב (שם קג כ) 'ברכו יהו״ה ׳מלאכיו גברי כח עשי דברו לשמע בקול דברו׳', וזה מטטרו״ן, וכנגדו יוסף למטה. והיו אחרים ששנאו אותו ואמרו (שם ח ה) '׳מה אנוש כי תזכרנו׳', ומשום כך '׳ויבא יוסף את דבתם רעה׳, וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלום', ולא שהם אלה עזא ועזאל, אלא אחרים שהצטרפו עמהם.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: וחותמא דילי בידיה דאיהו חותם בברית. רוצה לומר וזהו ויסר את טבעתו ויתנה כו', חותם המלך, טבעת המלך דהוא טבעת הברית כמו שאומר לעיל תיקון מ ”ז ואשלטיה בזה על הכל כמו יוסף בשביל שמירת הברית כן האדם זוכה בשבילו לשלטאה בעולם הבא על…

לכל המפרשים על פיסקה זו