ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 66: תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול › פיסקה 110 (קלה ע"א)

מעשה בספרו של רבי כרוספדאי - שהקב"ה יורד לשמע דבריו

תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 110 · דף קלה ע"א

לשון הזוהר

[קלה.] ° דָּבָר אַחֵר זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם, זֶה סֵפֶר, דְּהָא כַמָּה סִפְרִין אִינוּן, סִפְרָא דְרַב הַמְנוּנָא סָבָא, סִפְרָא דַחֲנוֹךְ, סִפְרָא דְרַבִּי כְּרוּסְפְּדָאי, תָּא חֲזִי, יוֹמָא חַד אַעְרַעְנָא בַאֲתַר דְּרַבִּי כְּרוּסְפְּדָאי, אֲנָא וְחַבְרַיָּיא, וְתַקִּינַת לָן אִמֵּיהּ דְּרַבִּי כְּרוּסְפְּדָאי מְנַרְתָּא בְּשִׁבְעָה בּוֹצִינִין, וְאַפֵּקַת סִפְרָא דְרַבִּי כְּרוּסְפְּדָאי, כִּי הֲווֹ קָרָאן בְּסִפְרָא דָא הָכִי הֲווֹ נָחֲתִין חַיָּילָא דְמַלְאָכַיָּא לְסַחֲרָא לוֹן, כִּבְנֵי נָשָׁא דְמִתְקַבְּצִין לְחוּפָּה בְּמַזְמוּטֵי חָתָן וְכַלָּה, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה נָחִית בְּכָל מַשִּׁרְיָין דִּילֵיהּ, לְמִשְׁמַע מִלִּין מֵהַהוּא סִפְרָא, וַאֲבוֹי דְרַבִּי כְּרוּסְפְּדָאי הֲוָה נָחִית לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עִמֵּיהּ, לְמִשְׁמַע מִלִּין דִּבְרֵיהּ רַבִּי כְּרוּסְפְּדָאי, (דף קלה ע״א) וְלֵילְיָא דָא לֵיל דְּשָׁבוּעוֹת הֲוָה, וְהָכִי הֲוָה חָדֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאִלֵּין מִלִּין כְּיוֹמָא דְאִתְיְיהִיבַת אוֹרַיְיתָא בְטוּרָא דְסִינַי. לֵילְיָא חֲדָא אִזְדַּמַּן לָן לְמֶהֱוֵי אוֹשְׁפִּיזִין בְּבֵית אִמֵּיהּ דְּרַבִּי כְּרוּסְפְּדָאי, וְתַקִּינַת לָן פָּתוֹרָא וּמְנַרְתָּא, ° וַהֲוָה רַבִּי כְּרוּסְפְּדָאי אִתְכַּנַּשׁ לְהַהוּא עָלְמָא, אָמְרַת אִמֵּיהּ רַבָּנָן, וְהָא לָא הֲוִיתוּן שַׁרְיָין לְפָתוֹרָא דָא בְלָא אוֹרַיְיתָא, מַאי אִשְׁתַּנִּי זִמְנָא דָא מִשְּׁאָר זִמְנִין, אֲמֵינָא לְחַבְרַיָּא נִפְתַּח בְּמִילֵי דְאוֹרַיְיתָא, דְלָא יֵיתֵי תַּקָּלָה לְהַאי עַנְיָא עַל יְדָנָא, דְּאִם יָדְעַת דִּבְרָהּ אִיהוּ מֵת, יֵיתֵי תַּקָּלָה עַל יְדָנָא וְתָמוּת קֳדָם זִמְנָהּ, אֶפְתַּח בְּאוֹרַיְיתָא.

תרגום

דָּבָר אַחֵר, 'זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם' - 'זֶה סֵפֶר', שֶׁהֲרֵי כַּמָּה סְפָרִים יֵשׁ: סִפְרוֹ שֶׁל רַב הַמְנוּנָא סָבָא, סִפְרוֹ שֶׁל חֲנוֹךְ, סִפְרוֹ שֶׁל רַבִּי כְּרוּסְפְּדַאי. בֹּא רְאֵה: יוֹם אֶחָד נִזְדַּמַּנְתִּי בִּמְקוֹם רַבִּי כְּרוּסְפְּדַאי, אֲנִי וְהַחֲבֵרִים, וְהֵכִינָה לָנוּ אִמּוֹ שֶׁל רַבִּי כְּרוּסְפְּדַאי מְנוֹרָה בְּשִׁבְעָה נֵרוֹת, וְהוֹצִיאָה אֶת סִפְרוֹ שֶׁל רַבִּי כְּרוּסְפְּדַאי. כַּאֲשֶׁר הָיִינוּ קוֹרְאִים בְּסֵפֶר זֶה, כָּךְ הָיוּ יוֹרְדִים חֵיל שֶׁל מַלְאָכִים לְהַקִּיף אוֹתָנוּ, כִּבְנֵי אָדָם הַמִּתְקַבְּצִים לְחֻפָּה בְּשַׂחַק חָתָן וְכַלָּה, וְהקב"ה הָיָה יוֹרֵד בְּכָל מַחֲנוֹתָיו לִשְׁמֹעַ דְּבָרִים מֵאוֹתוֹ הַסֵּפֶר, וְאָבִיו שֶׁל רַבִּי כְּרוּסְפְּדַאי, הקב"ה הָיָה יוֹרֵד עִמּוֹ, לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי בְּנוֹ רַבִּי כְּרוּסְפְּדַאי. וְלַיְלָה זֶה לֵיל שָׁבוּעוֹת הָיָה, וְכָךְ הָיָה הקב"ה שָׂמֵחַ בִּדְבָרִים אֵלֶּה כְּיוֹם שֶׁנִּתְּנָה בּוֹ הַתּוֹרָה בְּהַר סִינַי. לַיְלָה אֶחָד נִזְדַּמֵּן לָנוּ לִהְיוֹת אוֹרְחִים בְּבֵית אִמּוֹ שֶׁל רַבִּי כְּרוּסְפְּדַאי, וְהֵכִינָה לָנוּ שֻׁלְחָן וּמְנוֹרָה, וְהָיָה רַבִּי כְּרוּסְפְּדַאי כְּבָר נֶאֱסַף לָעוֹלָם הַהוּא. אָמְרָה אִמּוֹ: רַבָּנָן, וַהֲרֵי לֹא הֱיִיתֶם יוֹשְׁבִים לְשֻׁלְחָן זֶה בְּלִי תּוֹרָה - מַה הִשְׁתַּנָּה זְמַן זֶה מִשְּׁאָר הַזְּמַנִּים? אָמַרְתִּי לַחֲבֵרִים: נִפְתַּח בְּדִבְרֵי תוֹרָה, שֶׁלֹּא תָּבוֹא תַּקָּלָה עַל יָדֵינוּ לַעֲנִיָּה זוֹ, שֶׁאִם תֵּדַע שֶׁבְּנָהּ מֵת, תָּבוֹא תַּקָּלָה עַל יָדֵינוּ וְתָמוּת קֹדֶם זְמַנָּהּ, אֶפְתַּח בְּתוֹרָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [קלה.] ° דבר אחר זה ספר תולדות אדם, זה ספר, דהא כמה ספרין אינון, ספרא דרב המנונא סבא, ספרא דחנוך, ספרא דרבי כרוספדאי, תא חזי, יומא חד אערענא באתר דרבי כרוספדאי, אנא וחברייא, ותקינת לן אמיה דרבי כרוספדאי מנרתא בשבעה בוצינין, ואפקת ספרא דרבי כרוספדאי, כי הוו קראן בספרא דא הכי הוו נחתין חיילא דמלאכיא לסחרא לון, כבני נשא דמתקבצין לחופה במזמוטי חתן וכלה, וקודשא בריך הוא הוה נחית בכל משריין דיליה, למשמע מלין מההוא ספרא, ואבוי דרבי כרוספדאי הוה נחית ליה קודשא בריך הוא עמיה, למשמע מלין דבריה רבי כרוספדאי, (דף קלה ע״א) וליליא דא ליל דשבועות הוה, והכי הוה חדי קודשא בריך הוא באלין מלין כיומא דאתייהיבת אורייתא בטורא דסיני. ליליא חדא אזדמן לן למהוי אושפיזין בבית אמיה דרבי כרוספדאי, ותקינת לן פתורא ומנרתא, ° והוה רבי כרוספדאי אתכנש לההוא עלמא, אמרת אמיה רבנן, והא לא הויתון שריין לפתורא דא בלא אורייתא, מאי אשתני זמנא דא משאר זמנין, אמינא לחבריא נפתח במילי דאורייתא, דלא ייתי תקלה להאי עניא על ידנא, דאם ידעת דברה איהו מת, ייתי תקלה על ידנא ותמות קדם זמנה, אפתח באורייתא.

התרגום: דבר אחר, 'זה ספר תולדת אדם' - 'זה ספר', שהרי כמה ספרים יש: ספרו של רב המנונא סבא, ספרו של חנוך, ספרו של רבי כרוספדאי. בא ראה: יום אחד נזדמנתי במקום רבי כרוספדאי, אני והחברים, והכינה לנו אמו של רבי כרוספדאי מנורה בשבעה נרות, והוציאה את ספרו של רבי כרוספדאי. כאשר היינו קוראים בספר זה, כך היו יורדים חיל של מלאכים להקיף אותנו, כבני אדם המתקבצים לחפה בשחק חתן וכלה, והקב"ה היה יורד בכל מחנותיו לשמע דברים מאותו הספר, ואביו של רבי כרוספדאי, הקב"ה היה יורד עמו, לשמע את דברי בנו רבי כרוספדאי. ולילה זה ליל שבועות היה, וכך היה הקב"ה שמח בדברים אלה כיום שנתנה בו התורה בהר סיני. לילה אחד נזדמן לנו להיות אורחים בבית אמו של רבי כרוספדאי, והכינה לנו שלחן ומנורה, והיה רבי כרוספדאי כבר נאסף לעולם ההוא. אמרה אמו: רבנן, והרי לא הייתם יושבים לשלחן זה בלי תורה - מה השתנה זמן זה משאר הזמנים? אמרתי לחברים: נפתח בדברי תורה, שלא תבוא תקלה על ידינו לעניה זו, שאם תדע שבנה מת, תבוא תקלה על ידינו ותמות קדם זמנה, אפתח בתורה.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ד"א זה ספר כו' כמה ספרין אינון ספרא כו'. רוצה לומר, דזה ספר של תולדות, דכל הספרים של תולדות אדם הכל כלילין בזה הספר התורה, דכאן התחלת התורה, ועיין מה שבארנו לעיל תיקון ל ”ב:

לכל המפרשים על פיסקה זו