ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 66: תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול › פיסקה 11 (קכ ע"א)

קר"ע שט"ן העוקר השטן מים התורה - ותפלת רשב"י שלא יכנס בבושה

תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 11 · דף קכ ע"א

לשון הזוהר

[קכ.] (דף קכ ע״א) ° הֵיכָלָא תִּנְיָנָא, מְרַקְמָא מִכַּמָּה צִיּוּרִין גְּלִידִין בְּמַיָּא, אַבְנִין מַרְגְּלָן כֻּלְּהוּ מַלְיָין מַיָּא, וְאִינוּן אַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר, דְּהֵיכָלָא תִנְיָנָא בְּגַוִּיהּ, מִנַּיְיהוּ אִיהוּ בָּנוּי, בִּשְׁמָא דָא קְרַ״ע שָׂטָ״ן, וְאִיהוּ רָקִיעַ קָרַע, דְּבֵיהּ קָרַע יַמָּא, וְאַפְרִישׁ מִתַּמָּן הַשָּׂטָן דְּאִיהוּ מַיִּין מְסָאֲבִין, וּבְגִין דָּא ׳יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם׳ (בראשית א, ו), דָּא הוּא שְׁמָא דְעָקֵר שָׂטָן מִן יַמָּא דְאוֹרַיְיתָא, וְאַפְרִישׁ לֵיהּ מִתַּמָּן, בְּגִין דְּאִיהוּ עָקַר הָאֱמוּנָה דְיִשְׂרָאֵל עִלָּאָה דְכָל עִלָּאִין, (ס״א מצאתי, סמוך דישראל וביומא תנינא לית תמן טוב בגין דביה אתברי גיהנם, כאן חסר). ° זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם (שם ה, א), פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, סְלִיקְנָא יָדִין לְמָאן דְּבָרָא עָלְמָא, דִיְגַלֵּי לָן רָזִין עִלָּאִין סְתִימִין גְּנִיזִין טְמִירִין, לְמֵימַר קַמֵּי שְׁכִינְתָּא, וְשִׁתִּין רִבּוֹא דַחֲיָילִין דִּילֵיהּ דְּמַלְאָכִין קַדִּישִׁין דִּלְעִילָא, וְשִׁתִּין רִבּוֹא דְמַלְאָכִין קַדִּישִׁין דִּלְתַתָּא דְלָא אֵיעוּל בְּכִסּוּפָא קֳדָמָךְ.

תרגום

הַהֵיכָל הַשֵּׁנִי, רָקוּם מִכַּמָּה צִיּוּרִים קְפוּאִים בַּמַּיִם, אֲבָנִים טוֹבוֹת כֻּלָּן מְלֵאוֹת מַיִם, וְהֵן אַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר שֶׁמֵּהֶן בָּנוּי הַהֵיכָל הַשֵּׁנִי בְּתוֹכוֹ, בְּשֵׁם זֶה קְרַ״ע שָׂטָ״ן, וְהוּא רָקִיעַ קָרַע - שֶׁבּוֹ קָרַע אֶת הַיָּם וְהִפְרִישׁ מִשָּׁם אֶת הַשָּׂטָן שֶׁהוּא מַיִם מְטֻנָּפִים, וּמִשּׁוּם כָּךְ 'יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם' (בראשית א ו), זֶהוּ הַשֵּׁם שֶׁעוֹקֵר שָׂטָן מִיַּם הַתּוֹרָה וּמַפְרִישׁוֹ מִשָּׁם, מִשּׁוּם שֶׁהוּא עוֹקֵר אֶת אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל כָּל הָעֶלְיוֹנִים (נוסח אחר: מָצָאתִי - סָמוּךְ לְ'יִשְׂרָאֵל', וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי אֵין שָׁם 'טוֹב' מִשּׁוּם שֶׁבּוֹ נִבְרָא גֵּיהִנֹּם - כָּאן חָסֵר). 'זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם' (שם ה א), פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: נוֹשֵׂא אֲנִי יָדַיִם לְמִי שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם, שֶׁיְּגַלֶּה לָנוּ סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים סְתוּמִים גְּנוּזִים טְמוּנִים, לוֹמַר לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה וְשִׁשִּׁים רִבּוֹא חֵילוֹתֶיהָ שֶׁל מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים שֶׁלְּמַעְלָה, וְשִׁשִּׁים רִבּוֹא מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים שֶׁלְּמַטָּה, שֶׁלֹּא אֵיכָּנֵס בְּבוּשָׁה לְפָנֶיךָ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [קכ.] (דף קכ ע״א) ° היכלא תנינא, מרקמא מכמה ציורין גלידין במיא, אבנין מרגלן כלהו מליין מיא, ואינון אבני שיש טהור, דהיכלא תנינא בגויה, מנייהו איהו בנוי, בשמא דא קר״ע שט״ן, ואיהו רקיע קרע, דביה קרע ימא, ואפריש מתמן השטן דאיהו מיין מסאבין, ובגין דא ׳יהי רקיע בתוך המים, ויהי מבדיל בין מים למים׳ (בראשית א, ו), דא הוא שמא דעקר שטן מן ימא דאורייתא, ואפריש ליה מתמן, בגין דאיהו עקר האמונה דישראל עלאה דכל עלאין, (ס״א מצאתי, סמוך דישראל וביומא תנינא לית תמן טוב בגין דביה אתברי גיהנם, כאן חסר). ° זה ספר תולדות אדם (שם ה, א), פתח רבי שמעון ואמר, סליקנא ידין למאן דברא עלמא, דיגלי לן רזין עלאין סתימין גניזין טמירין, למימר קמי שכינתא, ושתין רבוא דחיילין דיליה דמלאכין קדישין דלעילא, ושתין רבוא דמלאכין קדישין דלתתא דלא איעול בכסופא קדמך.

התרגום: ההיכל השני, רקום מכמה ציורים קפואים במים, אבנים טובות כלן מלאות מים, והן אבני שיש טהור שמהן בנוי ההיכל השני בתוכו, בשם זה קר״ע שט״ן, והוא רקיע קרע - שבו קרע את הים והפריש משם את השטן שהוא מים מטנפים, ומשום כך 'יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים' (בראשית א ו), זהו השם שעוקר שטן מים התורה ומפרישו משם, משום שהוא עוקר את אמונת ישראל, העליונה של כל העליונים (נוסח אחר: מצאתי - סמוך ל'ישראל', וביום השני אין שם 'טוב' משום שבו נברא גיהנם - כאן חסר). 'זה ספר תולדת אדם' (שם ה א), פתח רבי שמעון ואמר: נושא אני ידים למי שברא את העולם, שיגלה לנו סודות עליונים סתומים גנוזים טמונים, לומר לפני השכינה וששים רבוא חילותיה של מלאכים קדושים שלמעלה, וששים רבוא מלאכים קדושים שלמטה, שלא איכנס בבושה לפניך.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: היכלא כו' גלידין במיא כו'. דהוא יום שני שבו מלאכת המים, וביה גלידין מיא כמו שאומר דבצפון גלידין מיא ודרום כו', ולכן הוא אבני שיש, וזה שאומר גלידין כו' ואינון כו', ונקרא טהור, דימינא הוא קדוש ושמאלא טהור, מפני שיש אבני נגף…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: