ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 66: תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול › פיסקה 10 (קיט ע"ב)

ת' תל שהכל פונים בו - וצ' צדיק הלולב האוגד כל הספירות

תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 10 · דף קיט ע"ב

לשון הזוהר

° ת' תלמי״ה, ת' תֵּל שֶׁהַכֹּל פּוֹנִים בּוֹ, דְּתַמָּן אִיהוּ הַהוּא דְכָל עַיְינִין וּמַחֲשַׁבְתִּין סָלְקִין לְגַבֵּיהּ, בְּגִין דָּא ת' תּוֹרָה קְדוּמָה דְכָל קְדוּמִין, ׳תּוֹרַת חָכָם מְקוֹר חַיִּים׳ (משלי יג, יד), ׳תּוֹרַת יהו״ה תְּמִימָה׳ (תהלים יט, ח), וְעוֹד תלמי״ה, תְּלָמֶיהָ רַוִּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ וְגוֹמֵר (שם סה, יא), בְּהַאי שְׁמָא אִתְעֲבִיד יַמָּא תְּלָמִים תְּלָמִים, ° וְעוֹד תְּלָמֶיהָ דָא אוֹרַיְיתָא, דְתַלְיָין מִינָהּ כַּמָּה תִּלֵּי תִּלִּין דַּהֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת דְּלֵית לוֹן חוּשְׁבָּן. צ' (צתני״ה) ° צתני״ה דָא צַדִּיק, עַמּוּד סָבִיל כֹּלָּא, וּבֵיהּ אִשְׁתְּמוֹדָע מָאן דְּאִיהוּ לְעִילָא מִכֹּלָּא, בְּגִין דְּצַדִּיק אִיהוּ כְלִיל כָּל סְפִירָן, וּבֵיהּ מִתְיַחֲדִין כֻּלְּהוּ, וְאִתְעֲבִידוּ אֲגוּדָה אַחַת, אִיהוּ לוּלָב אֲגַד דְּכֻלְּהוּ סְפִירָן, ° וְאָת צ' בֵּיהּ מְצוּיָירִין כָּל צִיּוּרִין דְּהֵיכָלִין דְּסָחֲרִין לְגִנְּתָא דְעִדֶן דִּלְעִילָא, בְּכַמָּה צִיּוּרִין דְּכָל עוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, דְּיָרְתִין לוֹן צַדִּיקַיָּא וּבֵיהּ נְקוּדִין כָּל נְקוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא, דְאִינוּן נְקוּדִין בְּהֵיכָלָא דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וְנַהֲרִין כֻּלְּהוּ עַל צִיּוּרִין, כְּאַבְנִי מַרְגְּלָאן דְּנַהֲרִין עַל רֵישָׁא דְכִתְרָא, וּכְגַוְונָא דְכֹכְבַיָּא נַהֲרִין בִּרְקִיעָא, וּבְגִין דְּכָל נְקוּדִין דְּכֹכְבַיָּא בֵּיהּ, אִתְּמַר (בראשית א, יז) וַיִּתֵּן אֹתָם אלהי״ם בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ, דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה (ס״א דא נשמתהון דצדיקייא דמשתדלין באורייתא להוציא לאור כל תעלומה, הדא הוא דכתיב ׳והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע וגומר׳ (דניאל יב, ג)).

תרגום

ת' - תלמי״ה: ת' - תֵּל שֶׁהַכֹּל פּוֹנִים בּוֹ, שֶׁשָּׁם הוּא אוֹתוֹ שֶׁכָּל הָעֵינַיִם וְהַמַּחְשָׁבוֹת עוֹלוֹת אֵלָיו, וּמִשּׁוּם כָּךְ ת' - תּוֹרָה קְדוּמָה לְכָל הַקַּדְמוֹנִים, '׳תּוֹרַת חָכָם מְקוֹר חַיִּים׳' (משלי יג יד), '׳תּוֹרַת יהו״ה תְּמִימָה׳' (תהלים יט ח), וְעוֹד תלמי''ה - 'תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ' וְגוֹ' (שם סה יא), בְּשֵׁם זֶה נַעֲשֶׂה הַיָּם תְּלָמִים תְּלָמִים, וְעוֹד, תְּלָמֶיהָ - זוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁתְּלוּיִים מִמֶּנָּה כַּמָּה תִּלֵּי תִּלִּים שֶׁל הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת שֶׁאֵין לָהֶן חֶשְׁבּוֹן. צ' (צתני״ה) - צתני״ה, זֶה צַדִּיק, עַמּוּד הַסּוֹבֵל אֶת הַכֹּל, וּבוֹ נוֹדָע מִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִכֹּל, מִשּׁוּם שֶׁצַּדִּיק כּוֹלֵל כָּל הַסְּפִירוֹת, וּבוֹ מִתְיַחֲדוֹת כֻּלָּן וְנַעֲשׂוֹת אֲגֻדָּה אַחַת, הוּא לוּלָב הָאוֹגֵד אֶת כָּל הַסְּפִירוֹת, וּבְאוֹת צ' מְצֻיָּרִים כָּל צִיּוּרֵי הַהֵיכָלוֹת הַסּוֹבְבִים אֶת גַּן עֵדֶן שֶׁלְּמַעְלָה, בְּכַמָּה צִיּוּרִים שֶׁל כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, אֲשֶׁר יוֹרְשִׁים אוֹתָם הַצַּדִּיקִים, וּבוֹ נְקֻדִּים כָּל נְקֻדּוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהֵן נְקֻדּוֹת בַּהֵיכָל שֶׁהוּא שְׁכִינָה תַּתָּאָה, וְכֻלָּן מְאִירוֹת עַל הַצִּיּוּרִים, כַּאֲבָנִים טוֹבוֹת הַמְּאִירוֹת עַל רֹאשׁ הַכֶּתֶר, וּכְעֵין הַכּוֹכָבִים הַמְּאִירִים בָּרָקִיעַ, וּמִשּׁוּם שֶׁכָּל נְקֻדּוֹת הַכּוֹכָבִים בּוֹ, נֶאֱמַר (בראשית א יז) 'וַיִּתֵּן אֹתָם אלהי״ם בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ' - זוֹ שְׁכִינָה תַּתָּאָה (נוסח אחר: זוֹ נִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה לְהוֹצִיא לָאוֹר כָּל תַּעֲלוּמָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דניאל יב ג) 'וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ' וְגוֹ').

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ° ת' תלמי״ה, ת' תל שהכל פונים בו, דתמן איהו ההוא דכל עיינין ומחשבתין סלקין לגביה, בגין דא ת' תורה קדומה דכל קדומין, ׳תורת חכם מקור חיים׳ (משלי יג, יד), ׳תורת יהו״ה תמימה׳ (תהלים יט, ח), ועוד תלמי״ה, תלמיה רוה נחת גדודיה וגומר (שם סה, יא), בהאי שמא אתעביד ימא תלמים תלמים, ° ועוד תלמיה דא אורייתא, דתליין מינה כמה תלי תלין דהלכות פסוקות דלית לון חושבן. צ' (צתני״ה) ° צתני״ה דא צדיק, עמוד סביל כלא, וביה אשתמודע מאן דאיהו לעילא מכלא, בגין דצדיק איהו כליל כל ספירן, וביה מתיחדין כלהו, ואתעבידו אגודה אחת, איהו לולב אגד דכלהו ספירן, ° ואת צ' ביה מצויירין כל ציורין דהיכלין דסחרין לגנתא דעדן דלעילא, בכמה ציורין דכל עובדא דבראשית, דירתין לון צדיקיא וביה נקודין כל נקודין דאורייתא, דאינון נקודין בהיכלא דאיהי שכינתא תתאה, ונהרין כלהו על ציורין, כאבני מרגלאן דנהרין על רישא דכתרא, וכגוונא דככביא נהרין ברקיעא, ובגין דכל נקודין דככביא ביה, אתמר (בראשית א, יז) ויתן אתם אלהי״ם ברקיע השמים להאיר על הארץ, דא שכינתא תתאה (ס״א דא נשמתהון דצדיקייא דמשתדלין באורייתא להוציא לאור כל תעלומה, הדא הוא דכתיב ׳והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע וגומר׳ (דניאל יב, ג)).

התרגום: ת' - תלמי״ה: ת' - תל שהכל פונים בו, ששם הוא אותו שכל העינים והמחשבות עולות אליו, ומשום כך ת' - תורה קדומה לכל הקדמונים, '׳תורת חכם מקור חיים׳' (משלי יג יד), '׳תורת יהו״ה תמימה׳' (תהלים יט ח), ועוד תלמי'ה - 'תלמיה רוה נחת גדודיה' וגו' (שם סה יא), בשם זה נעשה הים תלמים תלמים, ועוד, תלמיה - זו התורה, שתלויים ממנה כמה תלי תלים של הלכות פסוקות שאין להן חשבון. צ' (צתני״ה) - צתני״ה, זה צדיק, עמוד הסובל את הכל, ובו נודע מי שהוא למעלה מכל, משום שצדיק כולל כל הספירות, ובו מתיחדות כלן ונעשות אגדה אחת, הוא לולב האוגד את כל הספירות, ובאות צ' מצירים כל ציורי ההיכלות הסובבים את גן עדן שלמעלה, בכמה ציורים של כל מעשה בראשית, אשר יורשים אותם הצדיקים, ובו נקדים כל נקדות התורה, שהן נקדות בהיכל שהוא שכינה תתאה, וכלן מאירות על הציורים, כאבנים טובות המאירות על ראש הכתר, וכעין הכוכבים המאירים ברקיע, ומשום שכל נקדות הכוכבים בו, נאמר (בראשית א יז) 'ויתן אתם אלהי״ם ברקיע השמים להאיר על הארץ' - זו שכינה תתאה (נוסח אחר: זו נשמותיהם של הצדיקים המשתדלים בתורה להוציא לאור כל תעלומה, זהו שכתוב (דניאל יב ג) 'והמשכילים יזהרו כזהר הרקיע' וגו').

מן המפרשים

ביאור הגר"א: וציורא כו' ואינון שמים כו'. הכל בעשר ספירות כמו שמפרש והולך:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: