ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 66: תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול › פיסקה 107 (קלח ע"א)

האבר היוצא מן השוה מגלה גלגולו - נפש נשמה ורוח בסימניהם

תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 107 · דף קלח ע"א

לשון הזוהר

וְעוֹד אַשְׁכַּחְנָא, בַּר נַשׁ דְּכָל צִּיּוּרִין דִילֵיהּ בְּאֹרַח מֵישָׁר, שְׁקִילִין בְּתִקְלָא, וּלְזִמְנִין שִׂפְוָון אִינוּן עָבִים, וְנָפְקִין מִתִּקּוּנָא דְצִּיּוּרִין וְדִיּוֹקְנִין אָחֳרָנִין, אוֹ אִינוּן אֲרוּכִין אוֹ אִינוּן קְצָּרִים, תָּא חֲזִי ׳וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם׳, הָכָא אוּקִימְנָא לְמִנְדַע תִּקּוּנִין אִלֵּין, ׳אַנְשֵׁי חַיִל׳ עַיְינִין, ׳יִרְאֵי אלהי״ם׳ אוּדְנִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳יהו״ה שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי׳ (חבקוק ג, ג), ׳אַנְשֵׁי אֱמֶת׳ חוֹטָמָא, ׳שׂוֹנְאֵי בָצַּע׳ פּוּמָא, אִם חוֹטָמָא לַאו אִיהוּ בְּשָׁוָה עִם תִּקּוּנִין אַחֲרָנִין, דְּעַיְינִין אֲרִיכִין, וְאַנְפִּין אֲרִיכִין, וְאוּדְנִין אֲרִיכִין, וּפוּמָא אֲרִיכָא, וְחוֹטָמָא עָבָה, תַּמָּן אִתְגַּלְיָא גִלְגּוּלָא דְנַפְשָׁא, וְאִם עַיְינִין לָא בְּשָׁוָה מֵאָחֳרָנִין, תַּמָּן אִתְגַּלְיָא גִלְגּוּלָא דְנִשְׁמָתָא, וְאִם אוּדְנִין לַאו בְּשָׁוָה, תַּמָּן אִתְגַּלְיָא גִלְגּוּלָא דְרוּחָא, פּוּמָא בְּגִין דְּאִיהִי כְּלָלָא דְכֹלָּא, אִם לַאו אִיהִי בְּשָׁוָה, הָא אִתְּמַר בֵּיהּ ׳פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים׳ (שמות כ, ה), וְאִם עַל אַרְבַּע גִּלְגּוּלִין לָא אִתְתַּקְנַת, אִתְּמַר בְּהַהִיא שַׁעְתָּא ׳וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ׳ (עמוס ב, א).

תרגום

וְעוֹד מָצָאנוּ, אָדָם שֶׁכָּל צִיּוּרָיו בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, שְׁקוּלִים בְּמִשְׁקָל, וְלִפְעָמִים הַשְּׂפָתַיִם עָבוֹת, וְיוֹצְאוֹת מִתִּקּוּן הַצִּיּוּרִים וְהַדְּמֻיּוֹת הָאֲחֵרוֹת, אוֹ שֶׁהֵן אֲרֻכּוֹת אוֹ שֶׁהֵן קְצָרוֹת. בֹּא רְאֵה: 'וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם', כָּאן בֵּאַרְנוּ לָדַעַת תִּקּוּנִים אֵלֶּה: אַנְשֵׁי חַיִל - עֵינַיִם, יִרְאֵי אלהי״ם - אָזְנַיִם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (חבקוק ג ב) 'יהו''׳ה שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי׳', אַנְשֵׁי אֱמֶת - הָאַף, שׂוֹנְאֵי בָצַע - הַפֶּה. אִם הָאַף אֵינוֹ שָׁוֶה עִם הַתִּקּוּנִים הָאֲחֵרִים, שֶׁהָעֵינַיִם אֲרֻכּוֹת, וְהַפָּנִים אֲרֻכּוֹת, וְהָאָזְנַיִם אֲרֻכּוֹת, וְהַפֶּה אָרֹךְ, וְהָאַף עָבֶה - שָׁם מִתְגַּלֶּה גִּלְגּוּל הַנֶּפֶשׁ. וְאִם הָעֵינַיִם אֵינָן שָׁווֹת מֵהָאֲחֵרוֹת, שָׁם מִתְגַּלֶּה גִּלְגּוּל הַנְּשָׁמָה. וְאִם הָאָזְנַיִם אֵינָן שָׁווֹת, שָׁם מִתְגַּלֶּה גִּלְגּוּל הָרוּחַ. הַפֶּה, מִשּׁוּם שֶׁהוּא כְּלָלוֹ שֶׁל הַכֹּל, אִם אֵינוֹ שָׁוֶה - הֲרֵי נֶאֱמַר בּוֹ (שמות כ ה) 'פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים', וְאִם עַל אַרְבָּעָה גִּלְגּוּלִים לֹא נִתְתַּקְּנָה, נֶאֱמַר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה (עמוס ב א) 'וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועוד אשכחנא, בר נש דכל ציורין דיליה בארח מישר, שקילין בתקלא, ולזמנין שפוון אינון עבים, ונפקין מתקונא דציורין ודיוקנין אחרנין, או אינון ארוכין או אינון קצרים, תא חזי ׳ואתה תחזה מכל העם׳, הכא אוקימנא למנדע תקונין אלין, ׳אנשי חיל׳ עיינין, ׳יראי אלהי״ם׳ אודנין, הדא הוא דכתיב ׳יהו״ה שמעתי שמעך יראתי׳ (חבקוק ג, ג), ׳אנשי אמת׳ חוטמא, ׳שונאי בצע׳ פומא, אם חוטמא לאו איהו בשוה עם תקונין אחרנין, דעיינין אריכין, ואנפין אריכין, ואודנין אריכין, ופומא אריכא, וחוטמא עבה, תמן אתגליא גלגולא דנפשא, ואם עיינין לא בשוה מאחרנין, תמן אתגליא גלגולא דנשמתא, ואם אודנין לאו בשוה, תמן אתגליא גלגולא דרוחא, פומא בגין דאיהי כללא דכלא, אם לאו איהי בשוה, הא אתמר ביה ׳פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים׳ (שמות כ, ה), ואם על ארבע גלגולין לא אתתקנת, אתמר בההיא שעתא ׳ועל ארבעה לא אשיבנו׳ (עמוס ב, א).

התרגום: ועוד מצאנו, אדם שכל ציוריו בדרך ישרה, שקולים במשקל, ולפעמים השפתים עבות, ויוצאות מתקון הציורים והדמיות האחרות, או שהן ארכות או שהן קצרות. בא ראה: 'ואתה תחזה מכל העם', כאן בארנו לדעת תקונים אלה: אנשי חיל - עינים, יראי אלהי״ם - אזנים, זהו שכתוב (חבקוק ג ב) 'יהו'׳ה שמעתי שמעך יראתי׳', אנשי אמת - האף, שונאי בצע - הפה. אם האף אינו שוה עם התקונים האחרים, שהעינים ארכות, והפנים ארכות, והאזנים ארכות, והפה ארך, והאף עבה - שם מתגלה גלגול הנפש. ואם העינים אינן שוות מהאחרות, שם מתגלה גלגול הנשמה. ואם האזנים אינן שוות, שם מתגלה גלגול הרוח. הפה, משום שהוא כללו של הכל, אם אינו שוה - הרי נאמר בו (שמות כ ה) 'פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים', ואם על ארבעה גלגולים לא נתתקנה, נאמר באותה שעה (עמוס ב א) 'ועל ארבעה לא אשיבנו'.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים