עקום השפתים פוסל הקרבן - והפטורים מן הראיה עד תקונם בגלגול
תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 105 · דף קלד ע"ב
לשון הזוהר
שִׂפְוָון עַקִּימִין, לֵית רְשׁוּ לְכַהֲנָא לְקַרְבָא בְּהוֹן קָרְבָּנָא, דְעָאל קֳדָם יהו״ה, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקוֹן׳ (קהלת א, טו) וכו', וְכֵן עַיְינִין עֲקִימִין פְּטוּרִין מִן הָרְאִיָּיה, דְנָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן תַּמָּן, דְאִיהוּ נָטִיל נְהוֹרַיְיהוּ, וּפִימָא אַטִימָא אִתְקְרֵי טוּמְטוּם, וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס אִיהוּ דִיּוֹקְנָא דְזָכָר וּנְקֵבָה, כְּגַוְונָא דָא אִיהוּ בַּר נַשׁ דְּקָלֵיהּ וְדִבּוּרֵיהּ כְּנוּקְבָא, וּמָאן דְאִיהוּ חֶצְּיוֹ עֶבֶד וְחֶצְּיוֹ בֶּן חוֹרִין, חֶצְּיוֹ עֶבֶד דְּיֵצֶּר הָרָע, וְחֶצְּיוֹ בֶּן חוֹרִין דְּיֵצֶּר הַטוֹב, כָּל אִלֵּין פְּטוּרִין מִן הָרְאִיָּה, בְּזִמְנָא דְנָפְקִין מִן גּוּפָא, נַפְשָׁא דְאִיהִי כְּגַוְונָא דָא, לֵית לָהּ רְשׁוּ לְאִסְתַּכְּלָא וּלְאִתְחַזְיָיא בִּשְׁכִינְתָּא, קַדְמָהָא בְּשַׁעַת פְּטִירָתָהּ מִן גּוּפָא. פִּימָא דְאַטִימָא בְּדִבּוּר, אֶבֶן דְּאִיהוּ יֵצֶּר הָרָע שַׁלִּיט עֲלָהּ, וְאִתְקְרֵי טוּמְטוּם, בְּגִין דָּא פָּטוּר מִן הָרְאִיָּיה. דְּנִשְׁמָתָא וְרוּחָא וְנַפְשָׁא בְּגִין דָּא יֵיתוּן בְּגִלְגּוּלָא, עַד דְּאִתְחַזְרָן שְׁלֵמִין לְאַתְרַיְיהוּ כְּמָה דְאִתְיְיהִיבוּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל׳ (קהלת יב, ז) הָאלהי״ם אֲשֶׁר נְתָנָהּ, וּמִינָהּ אוֹלִיפְנָא קַל וָחוֹמֶר בְּאָחֳרָנִין דְּאִינוּן נִשְׁמָתָא וְנַפְשָׁא, וְלָא עוֹד אֶלָּא דִקְרָא אַסְהִיד עֲלַיְיהוּ ׳הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל׳ (איוב לג, כט) אֵ״ל ׳פַעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר׳.
תרגום
שְׂפָתַיִם עֲקֻמּוֹת, אֵין רְשׁוּת לַכֹּהֵן לְהַקְרִיב בָּהֶן קָרְבָּן שֶׁנִּכְנָס לִפְנֵי יהו״ה, שֶׁעֲלֵיהֶן נֶאֱמַר (קהלת א טו) 'מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן' וְגוֹ', וְכֵן עֵינַיִם עֲקֻמּוֹת פְּטוּרוֹת מִן הָרְאִיָּה, שֶׁנָּחָשׁ עֲקַלָּתוֹן שָׁם הַנּוֹטֵל אוֹרָן. וְפֶה סָתוּם נִקְרָא טֻמְטוּם, וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס הוּא דְּמוּת זָכָר וּנְקֵבָה - כָּעֵין זֶה אָדָם שֶׁקּוֹלוֹ וְדִבּוּרוֹ כִּנְקֵבָה, וּמִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין - חֶצְיוֹ עֶבֶד לַיֵּצֶר הָרָע, וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין לַיֵּצֶר הַטּוֹב, כָּל אֵלֶּה פְּטוּרִים מִן הָרְאִיָּה. בְּעֵת שֶׁיּוֹצְאִים מִן הַגּוּף, נֶפֶשׁ שֶׁהִיא כָּעֵין זֶה אֵין לָהּ רְשׁוּת לְהִסְתַּכֵּל וּלְהֵרָאוֹת בַּשְּׁכִינָה קֹדֶם לָהּ בְּשַׁעַת פְּטִירָתָהּ מִן הַגּוּף. פֶּה שֶׁסָּתוּם בְּדִבּוּר - אֶבֶן שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע שׁוֹלֵט עָלָיו, וְנִקְרָא טֻמְטוּם, וּמִשּׁוּם כָּךְ פָּטוּר מִן הָרְאִיָּה. שֶׁהַנְּשָׁמָה וְהָרוּחַ וְהַנֶּפֶשׁ בִּגְלַל זֶה בָּאוֹת בְּגִלְגּוּל, עַד שֶׁחוֹזְרוֹת שְׁלֵמוֹת לִמְקוֹמָן כְּמוֹ שֶׁנִּתְּנוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת יב ז) '׳וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל׳ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ', וּמִמֶּנָּה לָמַדְנוּ קַל וָחֹמֶר בַּאֲחֵרוֹת שֶׁהֵן הַנְּשָׁמָה וְהַנֶּפֶשׁ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַכָּתוּב מֵעִיד עֲלֵיהֶן (איוב לג כט) '׳הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר׳'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: שפוון עקימין, לית רשו לכהנא לקרבא בהון קרבנא, דעאל קדם יהו״ה, דעלייהו אתמר ׳מעות לא יוכל לתקון׳ (קהלת א, טו) וכו', וכן עיינין עקימין פטורין מן הראייה, דנחש עקלתון תמן, דאיהו נטיל נהורייהו, ופימא אטימא אתקרי טומטום, ואנדרוגינוס איהו דיוקנא דזכר ונקבה, כגוונא דא איהו בר נש דקליה ודבוריה כנוקבא, ומאן דאיהו חציו עבד וחציו בן חורין, חציו עבד דיצר הרע, וחציו בן חורין דיצר הטוב, כל אלין פטורין מן הראיה, בזמנא דנפקין מן גופא, נפשא דאיהי כגוונא דא, לית לה רשו לאסתכלא ולאתחזייא בשכינתא, קדמהא בשעת פטירתה מן גופא. פימא דאטימא בדבור, אבן דאיהו יצר הרע שליט עלה, ואתקרי טומטום, בגין דא פטור מן הראייה. דנשמתא ורוחא ונפשא בגין דא ייתון בגלגולא, עד דאתחזרן שלמין לאתרייהו כמה דאתייהיבו, כמה דאת אמר ׳והרוח תשוב אל׳ (קהלת יב, ז) האלהי״ם אשר נתנה, ומינה אוליפנא קל וחומר באחרנין דאינון נשמתא ונפשא, ולא עוד אלא דקרא אסהיד עלייהו ׳הן כל אלה יפעל׳ (איוב לג, כט) א״ל ׳פעמים שלש עם גבר׳.
התרגום: שפתים עקמות, אין רשות לכהן להקריב בהן קרבן שנכנס לפני יהו״ה, שעליהן נאמר (קהלת א טו) 'מעות לא יוכל לתקן' וגו', וכן עינים עקמות פטורות מן הראיה, שנחש עקלתון שם הנוטל אורן. ופה סתום נקרא טמטום, ואנדרוגינוס הוא דמות זכר ונקבה - כעין זה אדם שקולו ודבורו כנקבה, ומי שחציו עבד וחציו בן חורין - חציו עבד ליצר הרע, וחציו בן חורין ליצר הטוב, כל אלה פטורים מן הראיה. בעת שיוצאים מן הגוף, נפש שהיא כעין זה אין לה רשות להסתכל ולהראות בשכינה קדם לה בשעת פטירתה מן הגוף. פה שסתום בדבור - אבן שהוא היצר הרע שולט עליו, ונקרא טמטום, ומשום כך פטור מן הראיה. שהנשמה והרוח והנפש בגלל זה באות בגלגול, עד שחוזרות שלמות למקומן כמו שנתנו, כמו שנאמר (קהלת יב ז) '׳והרוח תשוב אל׳ האלהים אשר נתנה', וממנה למדנו קל וחמר באחרות שהן הנשמה והנפש, ולא עוד אלא שהכתוב מעיד עליהן (איוב לג כט) '׳הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר׳'.