שני בתי הלב סם חיים וסם מות - ואש זרה מן המרה
תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 104 · דף קלד ע"ב
לשון הזוהר
בְּלִבָּא דְאִיהוּ קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אִית תְּרֵי בָּתֵּי, בְּחַד סַם חַיִּים, וּבְחַד סַם מָוְת דְּאִיהִי אֵשׁ, כַּהֲנָא רַבָּא דְעָאל לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, אִם זָכָה סַם חַיִּים הֲוָה נָפְקָא מִתַּמָּן וּנְהִירָא בְּאַנְפּוֹי, וְקָלָא וְדִבּוּר הֲוָה נָפִיק מִתַּמָּן מִקּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, וְאִם לָא זָכָה סַם מָוְת הֲוָה נָפִיק מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, וַהֲוָה קָטִיל לֵיהּ, וּמַאי נִיהוּ כַּהֲנָא בְּגוּפָא, אֶלָּא נְשָׁמָה וְרוּחַ וְנֶפֶשׁ, אִינוּן לָקֳבֵל כֹּהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים, תְּלַת צְּלוֹתִין לָקֳבֵל תְּלַת קָרְבָּנִין, וְאִינוּן מַאֲכָלִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. אִם הֲוָה עָאל בִּשְׁכִינְתָּא דְאִיהִי סַם חַיִּים, סַם חַיִּים הֲוָה נָפִיק לְקַדְמוּתֵיהּ, וְאִם לַאו הָא סַם הַמָּוְת לְקִבְלֵיהּ, דְּאִיהִי מָרָה אוּכְמָא, וּמִינָהּ יָמוּת בַּר נַשׁ בַּעֲנִיּוּת, וְאִיהִי לְסִטְרָא שְׂמָאלָא דְלִבָּא, וְדָא טְחוֹל. בְּנֵי אַהֲרֹן רוּחַ וְנֶפֶשׁ, ° דְּאַהֲרֹן אִיהוּ נְשָׁמָה, תְּרֵין בְּנוֹי אִם יַעֲלוּ קָרְבָּנָא כִּדְקָא יָאוּת, הָא סַם חַיִּים, וְאִי לַאו הָא סַם מָוְת, דְּאִיהִי מָרָה, אֵשׁ זָרָה אוֹקִיד לוֹן, דִּכְתִיב (הגהה דף קלו ע״א) (ויקרא י, א) וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יהו״ה אֵשׁ זָרָה וְגוֹמֵר, וַתֵּצֵּא אֵשׁ וְגוֹמֵר, אִינוּן סְלִיקוּ לָהּ מֵאַתְרָהָא, וְעָאלוּ לָהּ קַמֵּי מַלְכָּא לְלִבָּא, וְלָא הֲוָה לְהוּ רְשׁוּ לְמֵיעָאל לְתַמָּן, בָּהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיל דִּינָא בְּהוֹן.
תרגום
בַּלֵּב שֶׁהוּא קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים יֵשׁ שְׁנֵי בָּתִּים, בְּאֶחָד סַם חַיִּים וּבְאֶחָד סַם מָוֶת שֶׁהוּא אֵשׁ. הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הַנִּכְנָס לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, אִם זָכָה - סַם חַיִּים הָיָה יוֹצֵא מִשָּׁם וּמֵאִיר בְּפָנָיו, וְקוֹל וְדִבּוּר הָיָה יוֹצֵא מִשָּׁם מֵהקב"ה וּשְׁכִינָתוֹ, וְאִם לֹא זָכָה - סַם מָוֶת הָיָה יוֹצֵא מִצַּד שְׂמֹאל וְהוֹרְגוֹ. וּמַהוּ הַכֹּהֵן בַּגּוּף? אֶלָּא נְשָׁמָה וְרוּחַ וְנֶפֶשׁ, הֵם כְּנֶגֶד כֹּהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים, שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ קָרְבָּנוֹת, וְהֵם מַאֲכָלֵי הקב"ה וּשְׁכִינָתוֹ. אִם נִכְנָס בַּשְּׁכִינָה שֶׁהִיא סַם חַיִּים, סַם חַיִּים הָיָה יוֹצֵא לִקְרָאתוֹ, וְאִם לָאו, הֲרֵי סַם הַמָּוֶת כְּנֶגְדּוֹ, שֶׁהִיא מָרָה שְׁחוֹרָה, וּמִמֶּנָּה יָמוּת אָדָם בַּעֲנִיּוּת, וְהִיא לְצַד שְׂמֹאל הַלֵּב, וְזֶה הַטְּחוֹל. בְּנֵי אַהֲרֹן - רוּחַ וְנֶפֶשׁ, שֶׁאַהֲרֹן הוּא נְשָׁמָה, שְׁנֵי בָּנָיו, אִם יַעֲלוּ קָרְבָּן כָּרָאוּי - הֲרֵי סַם חַיִּים, וְאִם לָאו - הֲרֵי סַם מָוֶת שֶׁהוּא הַמָּרָה, אֵשׁ זָרָה שָׂרְפָה אוֹתָם, שֶׁכָּתוּב (ויקרא י א) 'וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יהו''ה אֵשׁ זָרָה' וְגוֹ', 'וַתֵּצֵא אֵשׁ' וְגוֹ'. הֵם הֶעֱלוּ אוֹתָהּ מִמְּקוֹמָהּ, וְהִכְנִיסוּהָ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֶל הַלֵּב, וְלֹא הָיְתָה לָהֶם רְשׁוּת לְהִכָּנֵס שָׁם, בָּהּ נָטַל הקב"ה דִּין בָּהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בלבא דאיהו קדש הקדשים אית תרי בתי, בחד סם חיים, ובחד סם מות דאיהי אש, כהנא רבא דעאל לקדש הקדשים, אם זכה סם חיים הוה נפקא מתמן ונהירא באנפוי, וקלא ודבור הוה נפיק מתמן מקודשא בריך הוא ושכינתיה, ואם לא זכה סם מות הוה נפיק מסטרא דשמאלא, והוה קטיל ליה, ומאי ניהו כהנא בגופא, אלא נשמה ורוח ונפש, אינון לקבל כהנים לויים וישראלים, תלת צלותין לקבל תלת קרבנין, ואינון מאכלין דקודשא בריך הוא ושכינתיה. אם הוה עאל בשכינתא דאיהי סם חיים, סם חיים הוה נפיק לקדמותיה, ואם לאו הא סם המות לקבליה, דאיהי מרה אוכמא, ומינה ימות בר נש בעניות, ואיהי לסטרא שמאלא דלבא, ודא טחול. בני אהרן רוח ונפש, ° דאהרן איהו נשמה, תרין בנוי אם יעלו קרבנא כדקא יאות, הא סם חיים, ואי לאו הא סם מות, דאיהי מרה, אש זרה אוקיד לון, דכתיב (הגהה דף קלו ע״א) (ויקרא י, א) ויקריבו לפני יהו״ה אש זרה וגומר, ותצא אש וגומר, אינון סליקו לה מאתרהא, ועאלו לה קמי מלכא ללבא, ולא הוה להו רשו למיעאל לתמן, בה קודשא בריך הוא נטיל דינא בהון.
התרגום: בלב שהוא קדש הקדשים יש שני בתים, באחד סם חיים ובאחד סם מות שהוא אש. הכהן הגדול הנכנס לקדש הקדשים, אם זכה - סם חיים היה יוצא משם ומאיר בפניו, וקול ודבור היה יוצא משם מהקב"ה ושכינתו, ואם לא זכה - סם מות היה יוצא מצד שמאל והורגו. ומהו הכהן בגוף? אלא נשמה ורוח ונפש, הם כנגד כהנים לויים וישראלים, שלש תפלות כנגד שלש קרבנות, והם מאכלי הקב"ה ושכינתו. אם נכנס בשכינה שהיא סם חיים, סם חיים היה יוצא לקראתו, ואם לאו, הרי סם המות כנגדו, שהיא מרה שחורה, וממנה ימות אדם בעניות, והיא לצד שמאל הלב, וזה הטחול. בני אהרן - רוח ונפש, שאהרן הוא נשמה, שני בניו, אם יעלו קרבן כראוי - הרי סם חיים, ואם לאו - הרי סם מות שהוא המרה, אש זרה שרפה אותם, שכתוב (ויקרא י א) 'ויקריבו לפני יהו'ה אש זרה' וגו', 'ותצא אש' וגו'. הם העלו אותה ממקומה, והכניסוה לפני המלך אל הלב, ולא היתה להם רשות להכנס שם, בה נטל הקב"ה דין בהם.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: דאהרן איהו נשמה תרין בנוי אם יעלו כו'. רוצה לומר תרין בנוי הן רוח ונפש שהן בנין דנשמה, אמא עלאה וכמו שאומר תרין בנין אית לקב"ה חד כו', ואמר דאיהי מרה אש זרה רוצה לומר מרה ממש דהיא אש כמו שאומר לעיל קכ"ז ב' אנפין ירוקין כו'…