ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 66: תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול › פיסקה 101 (קלד ע"ב)

השכינה שיחת כל הבריות - ואלהי"ם בלא נקדות אלם

תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 101 · דף קלד ע"ב

לשון הזוהר

וּמִסִּטְרָא דְאִלֵּין נְקוּדִין אִתְקְרִיאַת שְׁכִינְתָּא שִׂיחָה דְכֹלָּא, שִׂיחָה דְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שִׂיחַת דְּקָלִים, שִׂיחַת הָרוּחוֹת, שִׂיחַת עוֹפִין, שִׂיחַת כָּל בִּרְיָין דְּעָלְמָא, אלהי״ם בְּלָא נְקוּדִין אִתְקְרֵי אִלֵּם, וְדָא רָזָא דְמִלָּה ׳אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם׳ (שם ד, יא), אוֹ מִי, מִ״י וַדַּאי, אִימָּא עִלָּאָה, מָאן שַׁוִּי אִלֵּם לְאִימָּא עִלָּאָה, עִלַּת הָעִלּוֹת דְּחֵילָא דְכֹלָּא בִידֵיהּ. הגהה דף קלה ע״א, דף קלה ע״ב, דף קלו ע״א, דף קלו: (אמר המגיה זה מצאתי בס״א וטוב לשומו כאן) ° דָּבָר אַחֵר (בראשית ה, א) זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם וכו', זֶה תְּרֵין עֲשַׂר אַנְפִּין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם, וּפְנֵי שׁוֹר וְגוֹמֵר׳ (יחזקאל א, י), וּפְנֵי נֶשֶׁר וְגוֹמֵר, בְּיוֹם בְּרֹא אלהי״ם אָדָם חַיָּה רְבִיעָאָה, וְצָּרִיךְ לְאִסְתַּכָּלָא בְּהוֹן, בְּאַנְפִּין בְּאַרְבַּע גַּוָּונִין דְּנַהֲרִין בְּהוֹן אַרְבַּע חַיּוֹת, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (דברים ה, ד) פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר יהו״ה עִמָּכֶם, וּבְמֹשֶׁה נֶאֱמַר (שמות לג, יא) וְדִבֶּר יהו״ה אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים, בָּתַר דְּאַהֲדָרוּ לַאֲחוֹרָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הַדַּר לוֹן אֲחֹרוֹי, וְדָא אִיהוּ ׳וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי׳ (שם כג) ׳וּפָנֵי לֹא יִרָאוּ׳, וְאִלֵּין אִינוּן פָּנִים דְּנִרְאִין וּפָנִים דְּאֵינָן נִרְאִין.

תרגום

וּמִצַּד נְקֻדּוֹת אֵלֶּה נִקְרֵאת הַשְּׁכִינָה שִׂיחָה שֶׁל הַכֹּל: שִׂיחַת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שִׂיחַת הַדְּקָלִים, שִׂיחַת הָרוּחוֹת, שִׂיחַת הָעוֹפוֹת, שִׂיחַת כָּל בְּרִיּוֹת הָעוֹלָם, אלהי״ם בְּלִי נְקֻדּוֹת נִקְרָא אִלֵּם, וְזֶה סוֹד הַדָּבָר (שם ד יא) 'אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם' - 'אוֹ מִי' - 'מִי' וַדַּאי, אִמָּא עִלָּאָה. מִי הִשְׂכִּיל אֶת אִמָּא עִלָּאָה, עִלַּת הָעִלּוֹת שֶׁכֹּחַ הַכֹּל בְּיָדוֹ. [הגהה: דף קלה ע״א, דף קלה ע״ב, דף קלו ע״א, דף קלו ע״ב.] (אָמַר הַמַּגִּיהַּ: זֶה מָצָאתִי בְּסֵפֶר אַחֵר, וְטוֹב לְשׂוּמוֹ כָּאן) דָּבָר אַחֵר, (בראשית ה א) 'זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם' וְגוֹ' - זֶה שְׁנֵים עָשָׂר הַפָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (יחזקאל א י) '׳וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וּפְנֵי שׁוֹר׳' וְגוֹ', 'וּפְנֵי נֶשֶׁר' וְגוֹ', בְּיוֹם בְּרֹא אלהי״ם אָדָם - חַיָּה רְבִיעִית, וְצָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם, בַּפָּנִים, בְּאַרְבָּעָה גְּוָנִים הַמְּאִירִים בָּהֶם אַרְבַּע הַחַיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (דברים ה ד) 'פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר יהו״ה עִמָּכֶם', וּבְמֹשֶׁה נֶאֱמַר (שמות לג יא) 'וְדִבֶּר יהו״ה אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים'. אַחַר שֶׁחָזְרוּ לְאָחוֹר, הקב"ה הֶחֱזִיר לָהֶם אֲחוֹרַיִם, וְזֶהוּ (שם כג) '׳וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי׳ ׳וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ׳', וְאֵלֶּה הֵם פָּנִים הַנִּרְאִים וּפָנִים שֶׁאֵינָם נִרְאִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ומסטרא דאלין נקודין אתקריאת שכינתא שיחה דכלא, שיחה דמלאכי השרת, שיחת דקלים, שיחת הרוחות, שיחת עופין, שיחת כל בריין דעלמא, אלהי״ם בלא נקודין אתקרי אלם, ודא רזא דמלה ׳או מי ישום אלם׳ (שם ד, יא), או מי, מ״י ודאי, אימא עלאה, מאן שוי אלם לאימא עלאה, עלת העלות דחילא דכלא בידיה. הגהה דף קלה ע״א, דף קלה ע״ב, דף קלו ע״א, דף קלו: (אמר המגיה זה מצאתי בס״א וטוב לשומו כאן) ° דבר אחר (בראשית ה, א) זה ספר תולדות אדם וכו', זה תרין עשר אנפין, דאתמר בהון ׳ופני אריה אל הימין לארבעתם, ופני שור וגומר׳ (יחזקאל א, י), ופני נשר וגומר, ביום ברא אלהי״ם אדם חיה רביעאה, וצריך לאסתכלא בהון, באנפין בארבע גוונין דנהרין בהון ארבע חיות, דאתמר בהון (דברים ה, ד) פנים בפנים דבר יהו״ה עמכם, ובמשה נאמר (שמות לג, יא) ודבר יהו״ה אל משה פנים אל פנים, בתר דאהדרו לאחורא, קודשא בריך הוא הדר לון אחרוי, ודא איהו ׳וראית את אחרי׳ (שם כג) ׳ופני לא יראו׳, ואלין אינון פנים דנראין ופנים דאינן נראין.

התרגום: ומצד נקדות אלה נקראת השכינה שיחה של הכל: שיחת מלאכי השרת, שיחת הדקלים, שיחת הרוחות, שיחת העופות, שיחת כל בריות העולם, אלהי״ם בלי נקדות נקרא אלם, וזה סוד הדבר (שם ד יא) 'או מי ישום אלם' - 'או מי' - 'מי' ודאי, אמא עלאה. מי השכיל את אמא עלאה, עלת העלות שכח הכל בידו. [הגהה: דף קלה ע״א, דף קלה ע״ב, דף קלו ע״א, דף קלו ע״ב.] (אמר המגיה: זה מצאתי בספר אחר, וטוב לשומו כאן) דבר אחר, (בראשית ה א) 'זה ספר תולדת אדם' וגו' - זה שנים עשר הפנים, שנאמר בהם (יחזקאל א י) '׳ופני אריה אל הימין לארבעתם ופני שור׳' וגו', 'ופני נשר' וגו', ביום ברא אלהי״ם אדם - חיה רביעית, וצריך להסתכל בהם, בפנים, בארבעה גונים המאירים בהם ארבע החיות, שנאמר בהם (דברים ה ד) 'פנים בפנים דבר יהו״ה עמכם', ובמשה נאמר (שמות לג יא) 'ודבר יהו״ה אל משה פנים אל פנים'. אחר שחזרו לאחור, הקב"ה החזיר להם אחורים, וזהו (שם כג) '׳וראית את אחרי׳ ׳ופני לא יראו׳', ואלה הם פנים הנראים ופנים שאינם נראים.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ד"א זה ספר כו' (הגהה: לארבעתם כו', ג’ פעמים כתיב לארבעתם, י"ב אנפין, אדם - י"ג, כולל כל י"ב כידוע, ואינון י"ג תיקונין דכלילין בעשר ספירות, די"ב הן עשר כמו שאומר למעלה, וי"ג בחינה רביעית שבה, וראשי תיבות דאנשי, יראי כו' - י"ב,…

לכל המפרשים על פיסקה זו