הסתלקות היו"ד מן האל"ף ונשאר ו"י - וסוד הבורא שלא נברא
תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 99 · דף מא ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ אַבָּא וְהָא י״ו הֲוָה לֵיהּ לְמֶהֱוֵי, מַאי ו״י, ° אָמַר לֵיהּ בְּרִי וַדַּאי דָּא רָזָא דְחָב בְּמַחֲשָׁבָה עִלָּאָה, דְּאִסְתַּלַּק י' מִן א, וְאִשְׁתְּאָרַת ו״י, בְּגִין דְּאִסְתַּלַּק מִתַּמָּן עִלַת הָעִלּוֹת דְּאִיהוּ מַחֲשָׁבָה סְתִימָא בְאָת י' מִן א, דְּלֵית יִחוּדָא (ס״א מחשבה) בַּר מִנֵּיהּ, וְהָכָא רָזָא דְלָא אִתְגַּלְיָיא עַד הַשְׁתָּא, וְדָא אִיהוּ ׳כִּי יָדַע שְׁמִי׳ יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ (תהלים צא, יד), שֵׁם י', דְּלֵית לְעִילָא מִנֵּיהּ כְּלָל, ° אֶלָּא הַהוּא דְבָרָא כֹלָּא, וְלֵית מָאן דְּבָרָא לֵיהּ, דְּאִית בּוֹרֵא דְאִתְבְּרִי, כְגוֹן מַיָּא דְאִיהוּ בֹּרֵא לַעֲשַׂבִּים וְגָדֵל לוֹן וְאִיהוּ אִתְבְּרִי, אֲבָל הַאי בָּרָא וְלָא אִתְבְּרִי, אִיהוּ דְלֵית אֱלוֹ״הַ לְעִילָא מִנֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ אַבָּא מַאי או״י הו״י, אָמַר לֵיהּ בְּרִי הַאי אִיהוּ ° כַּד אִסְתַּלַּק א מִן אהי״ה, עִם י״ו, אִתְעֲבִיד או״י, אָמַר לֵיהּ, אִי הָכִי הַאי א דְתַמָּן ו״י לְעִילָא מִן א' מִן אהי״ה אִיהִי, וּמִכָּל שְׁמָהָן, אָמַר לֵיהּ בְּרִי אִית א' דְאִיהִי בְדִיּוֹקְנָא דָא יוּ״ד, י' לְעִילָא ו' בְּאֶמְצַע ד' לְתַתָּא, וְדָא א' מִן אהי״ה, א' מִן אדנ״י, אֲבָל הַאי א סוֹפָהּ כִּתְּחִלָּתָהּ וּתְחִלָּתָהּ כְּסוֹפָהּ, וּבָהּ אָמַר עִלַּת הָעִלּוֹת ׳אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן׳ (ישעיהו מד, ו), וּבְאָת ו' דְאֶמְצָעִיתָא וּמִבַּלְעָדַי אֵין אלהי״ם.
תרגום
אָמַר לוֹ: אַבָּא, וַהֲרֵי י"ו הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת, מַהוּ 'ו"י'? אָמַר לוֹ: בְּנִי, וַדַּאי זֶה סוֹד שֶׁחָטָא בְּמַחֲשָׁבָה עֶלְיוֹנָה, שֶׁנִּסְתַּלְּקָה הַיּוּ"ד מִן הָאָלֶ"ף וְנִשְׁאֲרָה ו"י, מִשּׁוּם שֶׁנִּסְתַּלְּקָה מִשָּׁם עִלַּת הָעִלּוֹת שֶׁהִיא מַחֲשָׁבָה סְתוּמָה בְּאוֹת יוּ"ד מִן אָלֶ"ף, שֶׁאֵין יִחוּד זוּלָתוֹ. וְכָאן סוֹד שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה עַד עַתָּה, וְזֶהוּ 'כִּי יָדַע שְׁמִי יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ' (תהלים צא, יד), שֵׁם יוּ"ד שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ כְּלָל. אֶלָּא הוּא שֶׁבָּרָא הַכֹּל, וְאֵין מִי שֶׁבָּרָא אוֹתוֹ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא שֶׁנִּבְרָא, כְּגוֹן מַיִם שֶׁבּוֹרְאִים עֲשָׂבִים וּמְגַדְּלִים אוֹתָם וְהֵם עַצְמָם נִבְרְאוּ, אֲבָל זֶה בָּרָא וְלֹא נִבְרָא, הוּא שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ. אָמַר לוֹ: אַבָּא, מַהוּ 'אוֹ"י הוֹ"י'? אָמַר לוֹ: בְּנִי, זֶה כְּשֶׁנִּסְתַּלְּקָה אָלֶ"ף מִן 'אֶהְיֶה' עִם ו"ו, נַעֲשָׂה 'אוֹ"י'. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן, הָאָלֶ"ף שֶׁשָּׁם - וָ"י לְמַעְלָה מִן הָאָלֶ"ף שֶׁל 'אֶהְיֶה' הִיא, וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת? אָמַר לוֹ: בְּנִי, יֵשׁ אָלֶ"ף שֶׁהִיא בְּדִיּוּקְנָא זוֹ - יוֹ"ד, יוּ"ד לְמַעְלָה, וָ"ו בָּאֶמְצַע, דָּלֶ"ת לְמַטָּה, וְזוֹ אָלֶ"ף מִן 'אֶהְיֶה', אָלֶ"ף מִן 'אֲדֹנָי'. אֲבָל הָאָלֶ"ף הַזֹּאת סוֹפָהּ כִּתְחִלָּתָהּ וּתְחִלָּתָהּ כְּסוֹפָהּ, וּבָהּ אָמַר עִלַּת הָעִלּוֹת 'אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן' (ישעיהו מד, ו), וּבְאוֹת וָ"ו הָאֶמְצָעִית 'וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ליה אבא והא י״ו הוה ליה למהוי, מאי ו״י, ° אמר ליה ברי ודאי דא רזא דחב במחשבה עלאה, דאסתלק י' מן א, ואשתארת ו״י, בגין דאסתלק מתמן עלת העלות דאיהו מחשבה סתימא באת י' מן א, דלית יחודא (ס״א מחשבה) בר מניה, והכא רזא דלא אתגלייא עד השתא, ודא איהו ׳כי ידע שמי׳ יקראני ואענהו (תהלים צא, יד), שם י', דלית לעילא מניה כלל, ° אלא ההוא דברא כלא, ולית מאן דברא ליה, דאית בורא דאתברי, כגון מיא דאיהו ברא לעשבים וגדל לון ואיהו אתברי, אבל האי ברא ולא אתברי, איהו דלית אלו״ה לעילא מניה. אמר ליה אבא מאי או״י הו״י, אמר ליה ברי האי איהו ° כד אסתלק א מן אהי״ה, עם י״ו, אתעביד או״י, אמר ליה, אי הכי האי א דתמן ו״י לעילא מן א' מן אהי״ה איהי, ומכל שמהן, אמר ליה ברי אית א' דאיהי בדיוקנא דא יו״ד, י' לעילא ו' באמצע ד' לתתא, ודא א' מן אהי״ה, א' מן אדנ״י, אבל האי א סופה כתחלתה ותחלתה כסופה, ובה אמר עלת העלות ׳אני ראשון ואני אחרון׳ (ישעיהו מד, ו), ובאת ו' דאמצעיתא ומבלעדי אין אלהי״ם.
התרגום: אמר לו: אבא, והרי י"ו היה צריך להיות, מהו 'ו"י'? אמר לו: בני, ודאי זה סוד שחטא במחשבה עליונה, שנסתלקה היו"ד מן האל"ף ונשארה ו"י, משום שנסתלקה משם עלת העלות שהיא מחשבה סתומה באות יו"ד מן אל"ף, שאין יחוד זולתו. וכאן סוד שלא נתגלה עד עתה, וזהו 'כי ידע שמי יקראני ואענהו' (תהלים צא, יד), שם יו"ד שאין למעלה ממנו כלל. אלא הוא שברא הכל, ואין מי שברא אותו, שיש בורא שנברא, כגון מים שבוראים עשבים ומגדלים אותם והם עצמם נבראו, אבל זה ברא ולא נברא, הוא שאין אלוה למעלה ממנו. אמר לו: אבא, מהו 'או"י הו"י'? אמר לו: בני, זה כשנסתלקה אל"ף מן 'אהיה' עם ו"ו, נעשה 'או"י'. אמר לו: אם כן, האל"ף ששם - ו"י למעלה מן האל"ף של 'אהיה' היא, ומכל השמות? אמר לו: בני, יש אל"ף שהיא בדיוקנא זו - יו"ד, יו"ד למעלה, ו"ו באמצע, דל"ת למטה, וזו אל"ף מן 'אהיה', אל"ף מן 'אדני'. אבל האל"ף הזאת סופה כתחלתה ותחלתה כסופה, ובה אמר עלת העלות 'אני ראשון ואני אחרון' (ישעיהו מד, ו), ובאות ו"ו האמצעית 'ומבלעדי אין אלהים'.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: אלא ההוא דברא כו'. אין סוף יתברך שמו, והוא נקרא עילת כל העילות ועיין בזוהר חדש פ"ו א':