ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 65: תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו › פיסקה 96 (קיב ע"ב)

׳הן גרשת׳ ׳נע׳ ׳ונד׳ - שלשה גלגולים ועל ארבעה לא אשיבנו

תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 96 · דף קיב ע"ב

לשון הזוהר

בְּהַהוּא זִמְנָא אָמַר אִיהוּ ׳לֹא יָדַעְתִּי הֲשׁוֹמֵר אָחִי אָנֹכִי׳, חָמָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְלָא אַדְכִּיר י', אֶלָּא ° א' דְּאִיהוּ אָנֹכִי, אָמַר לֵיהּ ׳קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צוֹעֲקִים אֵלַי׳, דַּם אָחִיךָ מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי דְּמֵי, אֶלָּא דָא דַם י', וְעוֹד דְּמֵי אִיהוּ דָ״ן כְּחוּשְׁבַּן דְּאִשְׁתָּאַר מִן אדנ״י, ° וְכֹלָּא קְשׁוֹט, דִּתְלַת שְׁמָהָן כְּלִילָן בְּהַהוּא שְׁמָא, אַבָּא וְאִימָא וּבְרַתָּא, דְּאִנּוּן יהו״ה אהי״ה אדנ״י, בְּגִין דְּהֶבֶל הֲוָה דִיּוֹקְנָא דְאָדָם דִּלְעֵילָא דְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וְאִיהוּ קוֹל דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ׳, ° וְאִית רָזָא אָחֳרָא, קוֹל דְּמֵי, קוֹל דָּם מִבָּעֵי לֵיהּ, אֶלָּא תִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס קָל דַּם זַרְעִין דַּעֲתִידִין לְמֵיפַּק מִן אֲחוּךְ, וְאִנּוּן שִׁתִּין רִבּוֹא. קיג ע״א בספרים אחרים ] בְּהַהוּא זִמְנָא דְחָמָא דְחוֹבָא דָא בַּאֲתַר עִלָּאָה הֲוָה תַּלְיָא, הִרְהֵר בִּתְיוּבְתָּא וְאָמַר ׳גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא׳, ׳הֵן גֵּרַשְׁתָּ אוֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ׳ כו', הָכָא אִתְרַמִּיז גִּלְגּוּלָא דְרַשִּׁיעַיָּא דְאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבוּרִים׳ (קהלת ח, י) (דף קיג ע״א בס"א) וָבָאוּ כו', וְדָא אִיהוּ ׳הֵן גֵּרַשְׁתָּ אוֹתִי הַיּוֹם׳ דָּא גִלְגּוּלָא קַדְמָאָה, וְהָיִיתִי נָע דָּא גִלְגּוּלָא תִּנְיָינָא, וָנָד דָּא גִלְגּוּלָא תְּלִיתָאָה, דָּא אִיהוּ רָזָא ׳עַל שְׁלשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל׳ (עמוס ב, ו), אִם תָּב בִּתְיוּבְתָּא בִּתְלַת גִּלְגּוּלִין שַׁפִּיר, וְאִם לָא, כְּתִיב בֵּיהּ ׳וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ׳, לָא אַהֲדַר לֵיהּ בְּגוּפָא אָחֳרָא, ° אֶלָּא ׳יָד לְיָד לֹא יִנָקֶה רָע׳ (משלי יא, כא), וְהָכִי אָזִיל נָע וָנָד ° עַד שִׁתִּין רִבּוֹא, וּלְכָל חַד כְּפוּם חֵילֵיהּ, דְּהַהוּא דְקָטִיל הָכִי נָטִיל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נוּקְמָא מִנֵּיהּ. עד כאן בספרים אחרים.

תרגום

בְּאוֹתוֹ זְמַן אָמַר הוּא: 'לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי'. רָאָה הקב"ה שֶׁלֹּא הִזְכִּיר יוּ"ד, אֶלָּא אָלֶ"ף שֶׁהִיא 'אָנֹכִי', אָמַר לוֹ 'קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי' - 'דַּם אָחִיךָ' צָרִיךְ לוֹמַר! מַהוּ 'דְּמֵי'? אֶלָּא זֶה דַּם יוּ"ד, וְעוֹד 'דְּמֵי' הוּא דָ"ן כְּחֶשְׁבּוֹן שֶׁנִּשְׁאַר מִן 'אֲדֹנָי', וְהַכֹּל אֱמֶת, שֶׁשְּׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת כְּלוּלִים בְּאוֹתוֹ שֵׁם - אַבָּא וְאִמָּא וּבַת, שֶׁהֵם יהו"ה אֶהְיֶה אֲדֹנָי, מִשּׁוּם שֶׁהֶבֶל הָיָה דִּיּוּקַן הָאָדָם שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁהוּא הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וְהוּא קוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ' ׳קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ׳ '. וְיֵשׁ סוֹד אַחֵר: 'קוֹל דְּמֵי' - 'קוֹל דָּם' צָרִיךְ לוֹמַר! אֶלָּא תִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס: קוֹל דַּם זְרָעִים הָעֲתִידִים לָצֵאת מֵאָחִיךָ, וְהֵם שִׁשִּׁים רִבּוֹא. בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁרָאָה שֶׁחֵטְא זֶה בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן הָיָה תָּלוּי, הִרְהֵר בִּתְשׁוּבָה וְאָמַר: ׳גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשֹׂא׳, ׳הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ׳ וְכוּ'. כָּאן נִרְמָז גִּלְגּוּל הָרְשָׁעִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ' ׳וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים׳ (קהלת ח, י) ' וָבָאוּ וְכוּ', וְזֶהוּ 'הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם' - זֶה גִּלְגּוּל רִאשׁוֹן, 'וְהָיִיתִי נָע' - זֶה גִּלְגּוּל שֵׁנִי, 'וָנָד' - זֶה גִּלְגּוּל שְׁלִישִׁי. זֶהוּ סוֹד (עמוס ב, ו) 'עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל'. אִם שָׁב בִּתְשׁוּבָה בִּשְׁלֹשָׁה גִּלְגּוּלִים - מוּטָב, וְאִם לֹא, כָּתוּב בּוֹ 'וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ' - לֹא יַחְזִירֵהוּ בְּגוּף אַחֵר, אֶלָּא (משלי יא, כא) 'יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָע', וְכָךְ הוֹלֵךְ נָע וָנָד עַד שִׁשִּׁים רִבּוֹא, וּלְכָל אֶחָד כְּפִי כֹּחוֹ, שֶׁמִּי שֶׁהָרַג כָּךְ נוֹטֵל הקב"ה נְקָמָה מִמֶּנּוּ. עַד כָּאן בִּסְפָרִים אֲחֵרִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בההוא זמנא אמר איהו ׳לא ידעתי השומר אחי אנכי׳, חמא קודשא בריך הוא דלא אדכיר י', אלא ° א' דאיהו אנכי, אמר ליה ׳קול דמי אחיך צועקים אלי׳, דם אחיך מבעי ליה, מאי דמי, אלא דא דם י', ועוד דמי איהו ד״ן כחושבן דאשתאר מן אדנ״י, ° וכלא קשוט, דתלת שמהן כלילן בההוא שמא, אבא ואימא וברתא, דאנון יהו״ה אהי״ה אדנ״י, בגין דהבל הוה דיוקנא דאדם דלעילא דאיהו עמודא דאמצעיתא ואיהו קול דאתמר ביה ׳קול דמי אחיך׳, ° ואית רזא אחרא, קול דמי, קול דם מבעי ליה, אלא תרגם אנקלוס קל דם זרעין דעתידין למיפק מן אחוך, ואנון שתין רבוא. קיג ע״א בספרים אחרים ] בההוא זמנא דחמא דחובא דא באתר עלאה הוה תליא, הרהר בתיובתא ואמר ׳גדול עוני מנשוא׳, ׳הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ׳ כו', הכא אתרמיז גלגולא דרשיעיא דאתמר בהון ׳ובכן ראיתי רשעים קבורים׳ (קהלת ח, י) (דף קיג ע״א בס"א) ובאו כו', ודא איהו ׳הן גרשת אותי היום׳ דא גלגולא קדמאה, והייתי נע דא גלגולא תניינא, ונד דא גלגולא תליתאה, דא איהו רזא ׳על שלשה פשעי ישראל׳ (עמוס ב, ו), אם תב בתיובתא בתלת גלגולין שפיר, ואם לא, כתיב ביה ׳ועל ארבעה לא אשיבנו׳, לא אהדר ליה בגופא אחרא, ° אלא ׳יד ליד לא ינקה רע׳ (משלי יא, כא), והכי אזיל נע ונד ° עד שתין רבוא, ולכל חד כפום חיליה, דההוא דקטיל הכי נטיל קודשא בריך הוא נוקמא מניה. עד כאן בספרים אחרים.

התרגום: באותו זמן אמר הוא: 'לא ידעתי השמר אחי אנכי'. ראה הקב"ה שלא הזכיר יו"ד, אלא אל"ף שהיא 'אנכי', אמר לו 'קול דמי אחיך צעקים אלי' - 'דם אחיך' צריך לומר! מהו 'דמי'? אלא זה דם יו"ד, ועוד 'דמי' הוא ד"ן כחשבון שנשאר מן 'אדני', והכל אמת, ששלשה שמות כלולים באותו שם - אבא ואמא ובת, שהם יהו"ה אהיה אדני, משום שהבל היה דיוקן האדם שלמעלה שהוא העמוד האמצעי, והוא קול, שנאמר בו ' ׳קול דמי אחיך׳ '. ויש סוד אחר: 'קול דמי' - 'קול דם' צריך לומר! אלא תרגם אנקלוס: קול דם זרעים העתידים לצאת מאחיך, והם ששים רבוא. באותו זמן שראה שחטא זה במקום עליון היה תלוי, הרהר בתשובה ואמר: ׳גדול עוני מנשא׳, ׳הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ׳ וכו'. כאן נרמז גלגול הרשעים שנאמר בהם ' ׳ובכן ראיתי רשעים קברים׳ (קהלת ח, י) ' ובאו וכו', וזהו 'הן גרשת אתי היום' - זה גלגול ראשון, 'והייתי נע' - זה גלגול שני, 'ונד' - זה גלגול שלישי. זהו סוד (עמוס ב, ו) 'על שלשה פשעי ישראל'. אם שב בתשובה בשלשה גלגולים - מוטב, ואם לא, כתוב בו 'ועל ארבעה לא אשיבנו' - לא יחזירהו בגוף אחר, אלא (משלי יא, כא) 'יד ליד לא ינקה רע', וכך הולך נע ונד עד ששים רבוא, ולכל אחד כפי כחו, שמי שהרג כך נוטל הקב"ה נקמה ממנו. עד כאן בספרים אחרים.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: י' יהו"ה כו'. רוצה לומר עמודא דאמצעיתא כמו שאומר לעיל דאסתלק כו':

לכל המפרשים על פיסקה זו