ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 65: תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו › פיסקה 95 (קיב ע"ב)

עליית א"י מן אדנ"י - אבא ואמא התובעים דין בנם

תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 95 · דף קיב ע"ב

לשון הזוהר

וַיֹּאמֶר ׳יהו''ה אֶל קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ׳, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן וְכִי לָא הֲוָה יָדַע קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֵי הֶבֶל דַּהֲוָה שָׁאִיל ׳אֵי הֶבֶל אָחִיךָ׳, וְכִי אִיהוּ לָא הֲוָה יָדַע דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לֵית מִלָּה דְיִתְכַּסִּי מִנֵּיהּ אֲפִילוּ מַחֲשָׁבָה דְלִבָּא כָּל שֶׁכֵּן מִלָּהּ דְּעָלְמָא, דְּאָמַר ׳לֹא יָדַעְתִּי הֲשׁוֹמֵר אָחִי אָנֹכִי׳, אֶלָּא וַוי לוֹן לְטִפְּשִׁין אַטִימִין דְּלִבָּא וְעַיְינִין לוֹן וְלָא מִסְתַּכְּלִין אֶלָּא בְּתֶבֶן לְמֵיכַל מִנֵּיהּ כִּבְעִירָן, דְּחַכִּימִין דְּיָדְעִין בְּחִטָה דְאוֹרַיְיתָא דְאִיהִי שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אַתְוָון כְּחֻשְּׁבַּן חִטָ״ה, אִלֵּין זָרְקִין תִּבְנָא מִדְּאוֹרַיְיתָא וְאָכְלִין חִטָה דְאוֹרַיְיתָא מִלְּגוֹ, תּוּ אַחֲזֵי לְכוֹן רָזִין טְמִירִין בְּהַאי קְרָא בְּזִמְנָא דְקָטַל קַיִן לְהֶבֶל, סָלִיק א״י מִן אדנ״י וְאִשְׁתָּאַר דָ״ן, א' אִיהוּ אָנֹכִי אִימָא עִלָּאָה, י' יהוה דְיוּדִין אַבָּא, דִּסְלִיקוּ לְמִתְבַּע דִּינָא עַל בְּנֵיְיהוּ דְאִיהוּ הֶבֶל וּבְגִין דָּא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ׳אֵי הֶבֶל אָחִיךָ׳.

תרגום

וַיֹּאמֶר ׳יהו"ה אֶל קַיִן: אֵי הֶבֶל אָחִיךָ׳. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְכִי לֹא יָדַע הקב"ה אֵי הֶבֶל שֶׁשָּׁאַל ׳אֵי הֶבֶל אָחִיךָ׳, וְכִי הוּא לֹא יָדַע שֶׁלַּהקב"ה אֵין דָּבָר שֶׁיִּסָּתֵר מִמֶּנּוּ, אֲפִלּוּ מַחְשֶׁבֶת הַלֵּב, כָּל שֶׁכֵּן דְּבַר הָעוֹלָם, שֶׁאָמַר 'לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי'? אֶלָּא, אוֹי לָהֶם לַטִּפְּשִׁים אֲטוּמֵי הַלֵּב וְהָעֵינַיִם, שֶׁאֵינָם מִסְתַּכְּלִים אֶלָּא בְּתֶבֶן לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ כִּבְהֵמוֹת, וְלֹא בְּחִטַּת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא כ"ב אוֹתִיּוֹת כְּחֶשְׁבּוֹן 'חִטָּה', שֶׁחֲכָמִים יוֹדְעִים בָּהּ, זוֹרְקִים אֶת הַתֶּבֶן מִן הַתּוֹרָה וְאוֹכְלִים אֶת חִטַּת הַתּוֹרָה מִבִּפְנִים. עוֹד אַרְאֶה לָכֶם סוֹדוֹת טְמִירִים בְּפָסוּק זֶה: בִּזְמַן שֶׁהָרַג קַיִן אֶת הֶבֶל, עָלְתָה א"י מִן 'אֲדֹנָי' וְנִשְׁאַר דָ"ן. הָאָלֶ"ף הִיא 'אָנֹכִי' - אִמָּא עֶלְיוֹנָה, הַיּוּ"ד - יהו"ה - אַבָּא, שֶׁעָלוּ לִתְבֹּעַ דִּין עַל בְּנָם שֶׁהוּא הֶבֶל, וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר הקב"ה: ׳אֵי הֶבֶל אָחִיךָ׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ויאמר ׳יהו'ה אל קין אי הבל אחיך׳, אמר רבי שמעון וכי לא הוה ידע קודשא בריך הוא אי הבל דהוה שאיל ׳אי הבל אחיך׳, וכי איהו לא הוה ידע דקודשא בריך הוא לית מלה דיתכסי מניה אפילו מחשבה דלבא כל שכן מלה דעלמא, דאמר ׳לא ידעתי השומר אחי אנכי׳, אלא ווי לון לטפשין אטימין דלבא ועיינין לון ולא מסתכלין אלא בתבן למיכל מניה כבעירן, דחכימין דידעין בחטה דאורייתא דאיהי שנים ועשרים אתוון כחשבן חט״ה, אלין זרקין תבנא מדאורייתא ואכלין חטה דאורייתא מלגו, תו אחזי לכון רזין טמירין בהאי קרא בזמנא דקטל קין להבל, סליק א״י מן אדנ״י ואשתאר ד״ן, א' איהו אנכי אימא עלאה, י' יהוה דיודין אבא, דסליקו למתבע דינא על בנייהו דאיהו הבל ובגין דא אמר קודשא בריך הוא ׳אי הבל אחיך׳.

התרגום: ויאמר ׳יהו"ה אל קין: אי הבל אחיך׳. אמר רבי שמעון: וכי לא ידע הקב"ה אי הבל ששאל ׳אי הבל אחיך׳, וכי הוא לא ידע שלהקב"ה אין דבר שיסתר ממנו, אפלו מחשבת הלב, כל שכן דבר העולם, שאמר 'לא ידעתי השמר אחי אנכי'? אלא, אוי להם לטפשים אטומי הלב והעינים, שאינם מסתכלים אלא בתבן לאכל ממנו כבהמות, ולא בחטת התורה שהיא כ"ב אותיות כחשבון 'חטה', שחכמים יודעים בה, זורקים את התבן מן התורה ואוכלים את חטת התורה מבפנים. עוד אראה לכם סודות טמירים בפסוק זה: בזמן שהרג קין את הבל, עלתה א"י מן 'אדני' ונשאר ד"ן. האל"ף היא 'אנכי' - אמא עליונה, היו"ד - יהו"ה - אבא, שעלו לתבע דין על בנם שהוא הבל, ומשום כך אמר הקב"ה: ׳אי הבל אחיך׳.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים