ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 65: תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו › פיסקה 93 (קיב ע"ב)

התפשטות הטוב שבקין עד קיני חותן משה - ורמזי הגלגול בענשו

תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 93 · דף קיב ע"ב

לשון הזוהר

[קיב:] אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּרִי, קַיִן מִסִּטְרָא דְאִילָנָא דְטוֹב וָרָע הֲוָה, וְאִתְפַּשְׁטוּתָא דְטוֹב הֲוָה בְגִלְגוּלָא עַד קֵנִי חוֹתֵן מֹשֶׁה, מִתַּמָּן וְאֵילֵךְ אִתְפַּשְׁטוּתָא דְרָע, וּבְגִין דְּאַחֲזֵי לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַה דַּעֲתִידִין לְמֶעֱבַד (דף קיב ע״ב) בְּנוֹי לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל דָּרָא וְדָרָא, דְּכֹלָּא אַחֲזֵי לֵיהּ, אָמַר גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא, ° וּמְנָא לָן דְּאַחֲזֵי לֵיהּ גִּלְגּוּלָא דִילֵיהּ בְּכָל דָּרָא וְדָרָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳הֵן גֵּרַשְׁתָּ אוֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ׳ (בראשית ד, יד), נָע וָנָד וַדַּאי, הָכָא רָמִיז גִּלְגּוּלָא דִילֵיהּ וּבְנוֹי, ° הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבוּרִים וָבָאוּ׳ (קהלת ח, י), וְהָא אוּקִימְנָא לוֹן (דברים ז, י) וּמְשַׁלֵּם לְשׂנְאָיו וכו', ׳הֵן גֵּרַשְׁתָּ אוֹתִי׳ דָא גִלְגּוּלָא קַדְמָאָה, ° הַיּוֹם כְּהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ׳ (תהלים צה, ז), ׳וְהָיִיתִי נָע וָנָד׳ תְּרֵין גִּלְגּוּלִין אָחֳרָנִין, אֶסָּתֵר ° הָכָא רָמִיז ׳וַיֹּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם׳ (דברים לב, כ) כו', וְהֶן ׳כָּל אֵלֶּה יִפְעַל׳ (איוב לג, כט) אֵ״ל פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (עמוס ב, ו) עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעִי יִשְׂרָאֵל, וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ, דְלָא אַהֲדַר לוֹן בְּגוּפָא רְבִיעָאָה, וְלַאו בְּפוּרְקָנָא רְבִיעָאָה, אֶלָּא אִתְּמַר בְּיִשְׂרָאֵל (דברים לב, יב) יהו״ה בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר, בְּגִין דָּא אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ.

תרגום

אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: בְּנִי, קַיִן מִצַּד עֵץ ׳הַדַּעַת טוֹב וָרָע׳ הָיָה, וְהִתְפַּשְּׁטוּת הַטּוֹב הָיְתָה בְּגִלְגּוּל עַד ׳קֵינִי חוֹתֵן מֹשֶׁה׳, מִשָּׁם וָהָלְאָה הִתְפַּשְּׁטוּת הָרַע. וּמִשּׁוּם שֶׁהֶרְאָה לוֹ הקב"ה מַה שֶּׁעֲתִידִים בָּנָיו לַעֲשׂוֹת לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁהַכֹּל הֶרְאָה לוֹ, אָמַר: ׳גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשֹׂא׳. וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָה לוֹ אֶת גִּלְגּוּלוֹ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר? זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית ד, יד) 'הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ' - 'נָע וָנָד' וַדַּאי, כָּאן רָמוּז גִּלְגּוּלוֹ שֶׁלּוֹ וְשֶׁל בָּנָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (קהלת ח, י) 'וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים וָבָאוּ', וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ אוֹתָם (דברים ז, י) 'וּמְשַׁלֵּם לְשׂנְאָיו' וְכוּ'. ' ׳הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי׳ ' - זֶה גִּלְגּוּל רִאשׁוֹן. 'הַיּוֹם' - כְּאוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ' ׳הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ׳ (תהלים צה, ז) '. ' ׳וְהָיִיתִי נָע וָנָד׳ ' - שְׁנֵי גִּלְגּוּלִים אֲחֵרִים. 'אֶסָּתֵר' - כָּאן רָמוּז ' ׳וַיֹּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם׳ (דברים לב, כ) ' וְכוּ', (איוב לג, כט) וְהֵן 'כָּל אֵלֶּה יִפְעַל' ׳אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר׳, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר ׳עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ׳ (עמוס ב, ו) - שֶׁלֹּא יַחְזִיר אוֹתָם בְּגוּף רְבִיעִי, וְלֹא בִּפְדוּת רְבִיעִית, אֶלָּא נֶאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל (דברים לב, יב) 'יהו"ה בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר'. מִשּׁוּם כָּךְ בֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה: אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [קיב:] אמר ליה רבי שמעון, ברי, קין מסטרא דאילנא דטוב ורע הוה, ואתפשטותא דטוב הוה בגלגולא עד קני חותן משה, מתמן ואילך אתפשטותא דרע, ובגין דאחזי ליה קודשא בריך הוא מה דעתידין למעבד (דף קיב ע״ב) בנוי לישראל בכל דרא ודרא, דכלא אחזי ליה, אמר גדול עוני מנשוא, ° ומנא לן דאחזי ליה גלגולא דיליה בכל דרא ודרא, הדא הוא דכתיב ׳הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ׳ (בראשית ד, יד), נע ונד ודאי, הכא רמיז גלגולא דיליה ובנוי, ° הדא הוא דכתיב ׳ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו׳ (קהלת ח, י), והא אוקימנא לון (דברים ז, י) ומשלם לשנאיו וכו', ׳הן גרשת אותי׳ דא גלגולא קדמאה, ° היום כההוא דאתמר ביה ׳היום אם בקולו תשמעו׳ (תהלים צה, ז), ׳והייתי נע ונד׳ תרין גלגולין אחרנין, אסתר ° הכא רמיז ׳ויאמר אסתירה פני מהם׳ (דברים לב, כ) כו', והן ׳כל אלה יפעל׳ (איוב לג, כט) א״ל פעמים שלש עם גבר, ועלייהו אתמר (עמוס ב, ו) על שלשה פשעי ישראל, ועל ארבעה לא אשיבנו, דלא אהדר לון בגופא רביעאה, ולאו בפורקנא רביעאה, אלא אתמר בישראל (דברים לב, יב) יהו״ה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר, בגין דא אוקמוה מארי מתניתין אין מקבלים גרים לימות המשיח.

התרגום: אמר לו רבי שמעון: בני, קין מצד עץ ׳הדעת טוב ורע׳ היה, והתפשטות הטוב היתה בגלגול עד ׳קיני חותן משה׳, משם והלאה התפשטות הרע. ומשום שהראה לו הקב"ה מה שעתידים בניו לעשות לישראל בכל דור ודור, שהכל הראה לו, אמר: ׳גדול עוני מנשא׳. ומנין שהראה לו את גלגולו בכל דור ודור? זהו שכתוב (בראשית ד, יד) 'הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ' - 'נע ונד' ודאי, כאן רמוז גלגולו שלו ושל בניו. זהו שכתוב (קהלת ח, י) 'ובכן ראיתי רשעים קברים ובאו', והרי בארנו אותם (דברים ז, י) 'ומשלם לשנאיו' וכו'. ' ׳הן גרשת אתי׳ ' - זה גלגול ראשון. 'היום' - כאותו שנאמר בו ' ׳היום אם בקלו תשמעו׳ (תהלים צה, ז) '. ' ׳והייתי נע ונד׳ ' - שני גלגולים אחרים. 'אסתר' - כאן רמוז ' ׳ויאמר אסתירה פני מהם׳ (דברים לב, כ) ' וכו', (איוב לג, כט) והן 'כל אלה יפעל' ׳אל פעמים שלש עם גבר׳, ועליהם נאמר ׳על שלשה פשעי ישראל, ועל ארבעה לא אשיבנו׳ (עמוס ב, ו) - שלא יחזיר אותם בגוף רביעי, ולא בפדות רביעית, אלא נאמר בישראל (דברים לב, יב) 'יהו"ה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר'. משום כך בארו בעלי המשנה: אין מקבלים גרים לימות המשיח.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ומנ"ל דאחזי כו'. רוצה לומר כמו שאומר למטה הכא רמיז גלגולא כו', שראה שהן בטובה גדולה ועשירות, והכל בשביל גלגולא דלהון כמו שאומר לקמן ק"ט ב' א"ל טובא דלהון כו', וזה שאומר והא אוקימנא לון:

לכל המפרשים על פיסקה זו