ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 65: תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו › פיסקה 91 (קיא ע"ב)

תבן ומץ התורה לעומת חטתה - כ"ב אותיות בחשבון חטה

תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 91 · דף קיא ע"ב

לשון הזוהר

[קיא:] (דף קיא ע״ב) וַיֹּאמֶר יהו״ה לְקַיִן ׳אֵי הֶבֶל אָחִיךָ׳ (בראשית ד, ט) כו', אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן וְכִי לָא הֲוָה יָדַע קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָן הֲוָה הֶבֶל דְּשָׁאִיל לֵיהּ, וְהָא לָא אִתְכַּסִּי מִנֵּיהּ מִלָּה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים׳ (ירמיה כג, כד) כו', אֶלָּא וַוי לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא טִפְּשַׁיָּא אֲטִימִין לִבָּא סְתִימֵי עִינָא, דַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳עִינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ׳ (תהלים קטו, ה) בִּנְהוֹרָא דְאוֹרַיְיתָא, אִלֵּין אִינוּן ° בְּעִירָן דְּלָא מִסְתַּכְּלִין וְלָא יָדְעִין אֶלָּא בְתִבְנָא דְאוֹרַיְיתָא, דְאִיהִי קְלִיפָה מִלְּבָר וּמוֹץ דִּילָהּ, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן מוֹץ וְתֶבֶן ° פְּטוּרִין מִן הַמַּעֲשֵׂר, דְּחַכִּימִין דְּאוֹרַיְיתָא מָארֵי דְרָזִין זָרְקִין תִּבְנָא וּמוֹץ דִּלְבָר, וְאָכְלִין חִטָּה דְאוֹרַיְיתָא דְאִיהִי מִלְּגָאו, כ״ב אַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָא דְסָלְקִין לְחוּשְׁבַּן חִטָּ״ה.

תרגום

'וַיֹּאמֶר יהו"ה לְקַיִן ׳אֵי הֶבֶל אָחִיךָ׳ ' וְכוּ' (בראשית ד, ט). אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְכִי לֹא יָדַע הקב"ה הֵיכָן הָיָה הֶבֶל שֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ, וַהֲלֹא לֹא נִסְתָּר מִמֶּנּוּ דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ' ׳אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים׳ (ירמיה כג, כד) ' וְכוּ'? אֶלָּא, אוֹי לָהֶם לִבְנֵי אָדָם הַטִּפְּשִׁים, אֲטוּמֵי הַלֵּב, סְתוּמֵי הָעֵינַיִם, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (תהלים קטו, ה) 'עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ' בְּאוֹר הַתּוֹרָה. אֵלֶּה הֵם בְּהֵמוֹת שֶׁאֵינָם מִסְתַּכְּלִים וְאֵינָם יוֹדְעִים אֶלָּא בְּתֶבֶן הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא קְלִפָּה מִבַּחוּץ וּמֹץ שֶׁלָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם מֹץ וְתֶבֶן פְּטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר. אֲבָל חֲכָמֵי הַתּוֹרָה בַּעֲלֵי הַסּוֹדוֹת זוֹרְקִים אֶת הַתֶּבֶן וְהַמֹּץ שֶׁמִּבַּחוּץ, וְאוֹכְלִים אֶת חִטַּת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא מִבִּפְנִים, כ"ב אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הָעוֹלוֹת בְּמִנְיָן 'חִטָּה'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [קיא:] (דף קיא ע״ב) ויאמר יהו״ה לקין ׳אי הבל אחיך׳ (בראשית ד, ט) כו', אמר רבי שמעון וכי לא הוה ידע קודשא בריך הוא אן הוה הבל דשאיל ליה, והא לא אתכסי מניה מלה, כמה דאת אמר ׳אם יסתר איש במסתרים׳ (ירמיה כג, כד) כו', אלא ווי לון לבני נשא טפשיא אטימין לבא סתימי עינא, דעלייהו אתמר ׳עינים להם ולא יראו׳ (תהלים קטו, ה) בנהורא דאורייתא, אלין אינון ° בעירן דלא מסתכלין ולא ידעין אלא בתבנא דאורייתא, דאיהי קליפה מלבר ומוץ דילה, דאתמר בהון מוץ ותבן ° פטורין מן המעשר, דחכימין דאורייתא מארי דרזין זרקין תבנא ומוץ דלבר, ואכלין חטה דאורייתא דאיהי מלגאו, כ״ב אתוון דאורייתא דסלקין לחושבן חט״ה.

התרגום: 'ויאמר יהו"ה לקין ׳אי הבל אחיך׳ ' וכו' (בראשית ד, ט). אמר רבי שמעון: וכי לא ידע הקב"ה היכן היה הבל ששאל אותו, והלא לא נסתר ממנו דבר, כמו שנאמר ' ׳אם יסתר איש במסתרים׳ (ירמיה כג, כד) ' וכו'? אלא, אוי להם לבני אדם הטפשים, אטומי הלב, סתומי העינים, שעליהם נאמר (תהלים קטו, ה) 'עינים להם ולא יראו' באור התורה. אלה הם בהמות שאינם מסתכלים ואינם יודעים אלא בתבן התורה, שהיא קלפה מבחוץ ומץ שלה, שנאמר בהם מץ ותבן פטורים מן המעשר. אבל חכמי התורה בעלי הסודות זורקים את התבן והמץ שמבחוץ, ואוכלים את חטת התורה שהיא מבפנים, כ"ב אותיות התורה העולות במנין 'חטה'.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: פטורין מן המעשר. דהוא יו"ד, קדש, חכמה, דהוא חכמה דאורייתא ולא שריא קדושה בהון, ותבן ומוץ הוא, להבין הפשט הוא תבן ולכן אמר בתבנא דאורייתא, ומוץ הוא דקדוק המלות דהוא קליפה אחרונה של התורה, לא להבין הענין רק שמושי תיבות ודקדוקן,…

לכל המפרשים על פיסקה זו