׳אבן מאסו הבונים׳ - יו"ד קטנה שנשלמה בעקב יעקב
תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 87 · דף קי ע"א
לשון הזוהר
° וְעוֹד ׳כִּי שָׁת לִי׳ (בראשית ד, כה) אלהי״ם זֶרַע אַחֵר, שֵׁת ° אִתְפַּשְׁטוּתֵיהּ הֲוָה עַד יַעֲקֹב, ° דְּפָרַח בֵּיהּ י' מִן שִׁית וְאִשְׁתָּאַר שֵׁת, וְאִשְׁתָּאַר יַעֲקֹב עָקֵב, ° דְּיַעֲקֹב דִּיּוֹקְנֵיהּ דְּאָדָם קַדְמָאָה הֲוָה, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב כְּעִין שׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, ° וּבְגִין הַאי י' אִתְּמַר (תהלים קיח, כא) אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, דְּאִינוּן אַבְרָהָם וְיִצְחָק, דְּאִתְּמַר בָּהּ לְגַבֵּי אָדָם ׳הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב׳ (בראשית ג, טו), דַּהֲווֹ יָדְעִין דַּהֲוָה עֲתִידָה לְאַלְקָאָה מֵחִוְיָא, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בָּהּ אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים. אָמְרוּ לֵיהּ חַבְרַיָּא, וְהָא אָמַר רַבִּי פִּנְחָס דְּאָת י' אִיהִי בְּיִצְחָק, אָמַר וַדַּאי י' עִלָּאָה אִיהִי מִן חָכְמָה, וְהַאי אִיהִי י' זְעִירָא, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בָּהּ עָקֵב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב׳, וְדָא ׳כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב׳, דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ׳ (בראשית לב, כו), וְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ׳, וְדָא י' מִן אדנ״י, וְאִיהוּ י' מִן הוהי, ° דְּבָהּ ׳וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט׳ (שמות ג, ו) לַאֲתַר דְּחָב בִּדְקַדְמֵיתָא, קֳדָם דְּיֵיתֵי בְגִלְגּוּלָא, כֵּיוָן דְּאָתָא יַעֲקֹב תַּמָּן, מִיָּד ׳וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת׳ (בראשית לג, יז), ° בַּת י', מִיָּד אִשְׁתַּלִּים י' בְּעָקֵב וְאִתְעֲבִיד יַעֲקֹב, וְדָא אִיהוּ דְאָמַר קְרָא ׳וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם׳ (שם טו), וּלְבָתַר אָתָא מֹשֶׁה וְהָפַךְ הוהי מִדִּינָא לְרַחֲמֵי וְאִתְחַזַּר יהו״ה, וְדָא אִיהוּ רָזָא אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, בְּהַהוּא זִמְנָא אָמְרוּ כֻּלְּהוּ ° ׳מֵאֵת יהו״ה הָיְתָה זֹּאת׳ כו'.
תרגום
וְעוֹד: (בראשית ד, כה) 'כִּי שָׁת לִי' אֱלֹהִי"ם זֶרַע אַחֵר - שֵׁת, הִתְפַּשְּׁטוּתוֹ הָיְתָה עַד יַעֲקֹב, שֶׁפָּרְחָה בּוֹ הַיּוּ"ד מִן 'שִׁית' וְנִשְׁאַר 'שֵׁת', וְנִשְׁאַר יַעֲקֹב עָקֵב, שֶׁיַּעֲקֹב הָיָה דִּיּוּקְנוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּ שֶׁתֹּאַר יַעֲקֹב הָיָה כְּעֵין תֹּאַר אָדָם הָרִאשׁוֹן. וּבִגְלַל הַיּוּ"ד הַזֹּאת נֶאֱמַר (תהלים קיח, כא) 'אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים' - שֶׁהֵם אַבְרָהָם וְיִצְחָק, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ לְגַבֵּי אָדָם (בראשית ג, טו) 'הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב', שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים שֶׁעֲתִידָה הָיְתָה לְהִלָּקוֹת מִן הַנָּחָשׁ, וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶאֱמַר בָּהּ 'אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים'. אָמְרוּ לוֹ הַחֲבֵרִים: וַהֲלֹא אָמַר רַבִּי פִּנְחָס שֶׁאוֹת יוּ"ד הִיא בְּיִצְחָק? אָמַר: וַדַּאי יוּ"ד הָעֶלְיוֹנָה הִיא מִן חָכְמָה, וְזוֹ הִיא יוּ"ד קְטַנָּה, וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶאֱמַר בָּהּ 'עָקֵב', זֶהוּ שֶׁכָּתוּב 'וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב', וְזֶה 'כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב', שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (בראשית לב, כו) 'וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ', וְנֶאֱמַר בּוֹ 'וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ', וְזוֹ יוּ"ד מִן 'אֲדֹנָי', וְהִיא יוּ"ד מִן 'הוי"ה', שֶׁבָּהּ (שמות ג, ו) 'וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט' לְמָקוֹם שֶׁחָטָא בּוֹ קֹדֶם, לִפְנֵי שֶׁבָּא בְּגִלְגּוּל. כֵּיוָן שֶׁבָּא יַעֲקֹב שָׁם, מִיָּד (בראשית לג, יז) 'וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת', בַּ"ת יוּ"ד, מִיָּד נִשְׁלְמָה הַיּוּ"ד בְּ'עָקֵב' וְנַעֲשָׂה 'יַעֲקֹב', וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ' ׳וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם׳ (שם טו) '. וְאַחַר כָּךְ בָּא מֹשֶׁה וְהָפַךְ 'הוי"ה' מִדִּין לְרַחֲמִים וְחָזַר 'יהו"ה', וְזֶהוּ סוֹד 'אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים'. בְּאוֹתוֹ זְמַן אָמְרוּ כֻּלָּם: ׳מֵאֵת יהו"ה הָיְתָה זֹּאת׳ וְכוּ'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° ועוד ׳כי שת לי׳ (בראשית ד, כה) אלהי״ם זרע אחר, שת ° אתפשטותיה הוה עד יעקב, ° דפרח ביה י' מן שית ואשתאר שת, ואשתאר יעקב עקב, ° דיעקב דיוקניה דאדם קדמאה הוה, כמה דאוקמוה שופריה דיעקב כעין שופריה דאדם הראשון, ° ובגין האי י' אתמר (תהלים קיח, כא) אבן מאסו הבונים, דאינון אברהם ויצחק, דאתמר בה לגבי אדם ׳הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב׳ (בראשית ג, טו), דהוו ידעין דהוה עתידה לאלקאה מחויא, ובגין דא אתמר בה אבן מאסו הבונים. אמרו ליה חבריא, והא אמר רבי פנחס דאת י' איהי ביצחק, אמר ודאי י' עלאה איהי מן חכמה, והאי איהי י' זעירא, ובגין דא אתמר בה עקב, הדא הוא דכתיב ׳ואתה תשופנו עקב׳, ודא ׳כף ירך יעקב׳, דאתמר בה ׳ויגע בכף ירכו׳ (בראשית לב, כו), ואתמר ביה ׳והוא צלע על ירכו׳, ודא י' מן אדנ״י, ואיהו י' מן הוהי, ° דבה ׳ויסתר משה פניו כי ירא מהביט׳ (שמות ג, ו) לאתר דחב בדקדמיתא, קדם דייתי בגלגולא, כיון דאתא יעקב תמן, מיד ׳ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית׳ (בראשית לג, יז), ° בת י', מיד אשתלים י' בעקב ואתעביד יעקב, ודא איהו דאמר קרא ׳ויבא יעקב שלם׳ (שם טו), ולבתר אתא משה והפך הוהי מדינא לרחמי ואתחזר יהו״ה, ודא איהו רזא אבן מאסו הבונים, בההוא זמנא אמרו כלהו ° ׳מאת יהו״ה היתה זאת׳ כו'.
התרגום: ועוד: (בראשית ד, כה) 'כי שת לי' אלהי"ם זרע אחר - שת, התפשטותו היתה עד יעקב, שפרחה בו היו"ד מן 'שית' ונשאר 'שת', ונשאר יעקב עקב, שיעקב היה דיוקנו של אדם הראשון, כמו שבארו שתאר יעקב היה כעין תאר אדם הראשון. ובגלל היו"ד הזאת נאמר (תהלים קיח, כא) 'אבן מאסו הבונים' - שהם אברהם ויצחק, שנאמר בה לגבי אדם (בראשית ג, טו) 'הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב', שהיו יודעים שעתידה היתה להלקות מן הנחש, ומשום כך נאמר בה 'אבן מאסו הבונים'. אמרו לו החברים: והלא אמר רבי פנחס שאות יו"ד היא ביצחק? אמר: ודאי יו"ד העליונה היא מן חכמה, וזו היא יו"ד קטנה, ומשום כך נאמר בה 'עקב', זהו שכתוב 'ואתה תשופנו עקב', וזה 'כף ירך יעקב', שנאמר בה (בראשית לב, כו) 'ויגע בכף ירכו', ונאמר בו 'והוא צלע על ירכו', וזו יו"ד מן 'אדני', והיא יו"ד מן 'הוי"ה', שבה (שמות ג, ו) 'ויסתר משה פניו כי ירא מהביט' למקום שחטא בו קדם, לפני שבא בגלגול. כיון שבא יעקב שם, מיד (בראשית לג, יז) 'ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית', ב"ת יו"ד, מיד נשלמה היו"ד ב'עקב' ונעשה 'יעקב', וזהו שאמר הכתוב ' ׳ויבא יעקב שלם׳ (שם טו) '. ואחר כך בא משה והפך 'הוי"ה' מדין לרחמים וחזר 'יהו"ה', וזהו סוד 'אבן מאסו הבונים'. באותו זמן אמרו כלם: ׳מאת יהו"ה היתה זאת׳ וכו'.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ולבתר כו' ר' כו'. והן י"ה, שית הוא ו', ויו"ד דבגויה הוא ברית קדש ה' אחרונה, ונשתלם הוי"ה, וזה שאומר הא אילנא שלים בהוי"ה דהן ד' תיקונין הנ"ל ב"ר ש"ת י' שהן ד' תיקונין דאילן, בענפוי בשרשוי בנופיה באיביה. ואמר אלא בגין דאיהו…