השלמת שם יהו"ה במשה - שלא נודע לאבות
תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 85 · דף קי ע"א
לשון הזוהר
[קי.] לְבָתַר אָתָא מֹשֶׁה דְאִתְּמַר בֵּיהּ ° ׳בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר׳ (בראשית ו, ג), ׳שַׁגַּם זֶה הֶבֶל׳, וְנָחִית חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, דְאִיהִי שָׁרְשָׁא דְאִלָנָא, וְאַשְׁלִים אִילָנָא בִשְׁמָא דְיהוָֹ״ה, וּבְגִין דָּא אִשְׁתַּלִּים בֵּיהּ שֵׁם יהו״ה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵיהֶם׳ (שמות ג, יג), כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ יהו״ה, דְּלַאֲבָהָן לָא אִתְגְּלִי לוֹן, בְּגִין דְּלָא הֲוָה שְׁלִים שְׁמָא בַּאֲבָהָן, לָא אִתְגַּלְיָא לוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם ו, ג) וּשְׁמִי (דף קי ע״א) ׳יהו״ה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם׳, בַּמֶּה דְחָב אָדָם אִתְתַּקַּן, ° וּבַמֶּה דְחָב הֶבֶל אִתְתַּקַּן, וְאִתְחַזַּר כֹּלָּא בְתִקּוּנֵיהּ בְּעַנְפּוֹי בְּשָׁרְשׁוֹי ° בְּנוֹפֵיהּ בְּאִיבֵּיהּ, וְכֹלָּא ° אִשְׁתַּלִּים בְּבַ״ר דְּאִיהוּ מֹשֶׁה, ב״ר מִן בְּרֵאשִׁית, ° מַה דַּהֲוָה שֵׁת נָחִית תַּמָּן י' וְאִתְעֲבִיד שִׁי״ת, ° וּמַתְחִיל בְּב' דְּאִיהִי בְרָכָה לְאַפָּקָא אַרְעָא מִלְּוָוטַיָּא, דְאִתְּמַר בָּהּ ׳אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ׳ (בראשית ג, יז), ° וּלְבָתַר נָחִית ר' עֲלָהּ דְאִיהִי רֵאשִׁית חָכְמָה, וְכַד קָרִיב לְטוּרָא דְסִינַי נָחִית א' מִן בְּרֵאשִׁית דְּאִיהִי אָנֹכִי, וְנָחִית עֲלָהּ כֶּתֶר, דְּאִינוּן אַתְוָון דְּעֶשֶׂר אֲמִירָן, וְאִשְׁתַּלִּים אִילָנָא בְכָל תִּקּוּנִין דִּילֵיהּ.
תרגום
לְאַחַר מִכֵּן בָּא מֹשֶׁה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בראשית ו, ג) 'בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר' - 'בְּשַׁגַּם' זֶה הֶבֶל, וְיָרְדוּ חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה, שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ הָאִילָן, וְהִשְׁלִים אֶת הָאִילָן בְּשֵׁם יהו"ה, וּמִשּׁוּם כָּךְ נִשְׁלַם בּוֹ שֵׁם יהו"ה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, יג) 'וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם', (שם ד, א) 'כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ יהו"ה' - שֶׁלָּאָבוֹת לֹא נִגְלָה לָהֶם, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיָה הַשֵּׁם שָׁלֵם בָּאָבוֹת, לֹא נִגְלָה לָהֶם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם ו, ג) 'וּשְׁמִי יהו"ה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם'. בְּמַה שֶּׁחָטָא אָדָם - נִתְתַּקֵּן, וּבְמַה שֶּׁחָטָא הֶבֶל - נִתְתַּקֵּן, וְחָזַר הַכֹּל לְתִקּוּנוֹ בַּעֲנָפָיו בְּשָׁרָשָׁיו בְּעֲנָפוֹ וּבְפִרְיוֹ, וְהַכֹּל נִשְׁלָם בְּבַ"ר שֶׁהוּא מֹשֶׁה, בָ"ר מִן 'בְּרֵאשִׁית'. מַה שֶּׁהָיָה 'שֵׁת' יָרַד שָׁם יוּ"ד וְנַעֲשָׂה 'שִׁי"ת', וּמַתְחִיל בְּבֵי"ת שֶׁהִיא בְּרָכָה, לְהוֹצִיא אֶת הָאָרֶץ מִן הַקְּלָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (בראשית ג, יז) 'אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ', וְאַחַר כָּךְ יָרְדָה רֵי"שׁ עָלֶיהָ שֶׁהִיא רֵאשִׁית חָכְמָה, וּכְשֶׁקָּרַב לְהַר סִינַי יָרְדָה אָלֶ"ף מִן 'בְּרֵאשִׁית' שֶׁהִיא 'אָנֹכִי', וְיָרַד עָלֶיהָ כֶּתֶר, שֶׁהֵם אוֹתִיּוֹת עֶשֶׂר הָאֲמִירוֹת, וְנִשְׁלַם הָאִילָן בְּכָל תִּקּוּנָיו.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [קי.] לבתר אתא משה דאתמר ביה ° ׳בשגם הוא בשר׳ (בראשית ו, ג), ׳שגם זה הבל׳, ונחית חמשה חומשי תורה, דאיהי שרשא דאלנא, ואשלים אילנא בשמא דיהו״ה, ובגין דא אשתלים ביה שם יהו״ה, כמה דאת אמר ׳ואמרו לי מה שמו מה אמר אליהם׳ (שמות ג, יג), כי יאמרו לא נראה אליך יהו״ה, דלאבהן לא אתגלי לון, בגין דלא הוה שלים שמא באבהן, לא אתגליא לון, הדא הוא דכתיב (שם ו, ג) ושמי (דף קי ע״א) ׳יהו״ה לא נודעתי להם׳, במה דחב אדם אתתקן, ° ובמה דחב הבל אתתקן, ואתחזר כלא בתקוניה בענפוי בשרשוי ° בנופיה באיביה, וכלא ° אשתלים בב״ר דאיהו משה, ב״ר מן בראשית, ° מה דהוה שת נחית תמן י' ואתעביד שי״ת, ° ומתחיל בב' דאיהי ברכה לאפקא ארעא מלווטיא, דאתמר בה ׳ארורה האדמה בעבורך׳ (בראשית ג, יז), ° ולבתר נחית ר' עלה דאיהי ראשית חכמה, וכד קריב לטורא דסיני נחית א' מן בראשית דאיהי אנכי, ונחית עלה כתר, דאינון אתוון דעשר אמירן, ואשתלים אילנא בכל תקונין דיליה.
התרגום: לאחר מכן בא משה שנאמר בו (בראשית ו, ג) 'בשגם הוא בשר' - 'בשגם' זה הבל, וירדו חמשה חמשי תורה, שהם שרש האילן, והשלים את האילן בשם יהו"ה, ומשום כך נשלם בו שם יהו"ה, כמו שנאמר (שמות ג, יג) 'ואמרו לי מה שמו מה אמר אלהם', (שם ד, א) 'כי יאמרו לא נראה אליך יהו"ה' - שלאבות לא נגלה להם, משום שלא היה השם שלם באבות, לא נגלה להם, זהו שכתוב (שם ו, ג) 'ושמי יהו"ה לא נודעתי להם'. במה שחטא אדם - נתתקן, ובמה שחטא הבל - נתתקן, וחזר הכל לתקונו בענפיו בשרשיו בענפו ובפריו, והכל נשלם בב"ר שהוא משה, ב"ר מן 'בראשית'. מה שהיה 'שת' ירד שם יו"ד ונעשה 'שי"ת', ומתחיל בבי"ת שהיא ברכה, להוציא את הארץ מן הקללה, שנאמר בה (בראשית ג, יז) 'ארורה האדמה בעבורך', ואחר כך ירדה רי"ש עליה שהיא ראשית חכמה, וכשקרב להר סיני ירדה אל"ף מן 'בראשית' שהיא 'אנכי', וירד עליה כתר, שהם אותיות עשר האמירות, ונשלם האילן בכל תקוניו.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: בשגם כו' לראיה דהוא ה', ה' דהבל, ה' חומשי תורה כנ"ל וכמו שמפרש והולך: