׳עקר שרשוהי בארעא שבקו׳ - ונטיעת ה"א יו"ד וא"ו באבות
תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 84 · דף קט ע"ב
לשון הזוהר
° ה' תַּתָּאָה שָׁרְשָׁא דְאִילָנָא, דְאִית בֵּיהּ תְּלַת וָוִי״ן לָקֳבֵל תְּלַת עַנְפִין דְּש, ה עִלָּאָה תְּלַת עַנְפִין, וְאִינוּן תְּלַת וָוִי״ן מִן וַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט, הַאי אִיהוּ עִץ הַחַיִּים דְּאַעֲקַר עַנְפּוֹי דְּקִצֵּץ בִּנְטִיעוֹת וְאִסְתַּלַּק אִיבָּא, ° וְאִתְּמַר בְּאִלָנָא ׳גֹּדּוּ אִילָנָא וְקַצִּצוּ עַנְפוֹהִי׳ (דניאל ד, יא) כו', ׳בְּרַם עִקַּר שָׁרְשׁוֹהִי בְּאַרְעָא שְׁבֻקוּ׳, דְאִיהוּ ה' תַּתָּאָה, אִסְתַּלַּק הו״י וְאִשְׁתָּאַר ה', ° וּבְגִין דָּא שָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת הֲוִ״י הַלַּיְלָה, וּבְכָל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר יוֹשֵׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשׁוֹאֵג כָּאֲרִי כו', ה' דְּהַלַּיְלָה עֲלָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שׁוֹאֵג בְּשָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת דְּתַמָּן הו״י, תַּמָּן הו״י אִיהוּ וַדַּאי. וּמְנָא לָן דְּאַעֲקַר אָדָם אִילָנָא וְאִיבָּא וְעַנְפִין דִּילֵיהּ, וְלָא אִשְׁתָּאַר תַּמָּן אֶלָּא שָׁרְשָׁא דְאִיהִי ה' תַּתָּאָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה׳ (בראשית ג, ט), כְּגַוְונָא דְאֵיכָה דְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד׳ (איכה א, א), אֵיךְ ה' יָשְׁבָה בָדָד, בְּגִין דָּא אִתְגַּלְגַּל אָדָם בִּתְלַת אֲבָהָן, דְּאִינוּן עַנְפִין דְּאִילָנָא וְגוּפָא וְאִיבָּא דְאִילָנָא, וְאִתְתַּקַּן מַה דְּאַעֲקַר, ° נָחִית בְּאַבְרָם וְנָטַע בֵּיהּ ה' דְּאִיהִי עַנְפִין דְּאִילָנָא, נָחִית בְּיִצְחָק וְעָבִיד אִיבָּא דְאִיהוּ י' מִן יִצְחָק, נָחִית בְּיַעֲקֹב וְנָטַע בֵּיהּ ו' דְּאִיהוּ אִילָנָא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.
תרגום
הֵ"א תַּחְתּוֹנָה הִיא שֹׁרֶשׁ הָאִילָן, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁלֹשָׁה וָוִי"ן כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה עֲנָפִים שֶׁל הַשִּׁי"ן. הֵ"א עֶלְיוֹנָה - שְׁלֹשָׁה עֲנָפִים, וְהֵם שְׁלֹשָׁה וָוִי"ן מִן 'וַיִּסַּע' 'וַיָּבֹא' 'וַיֵּט'. זֶהוּ עֵץ הַחַיִּים, שֶׁנֶּעֶקְרוּ עֲנָפָיו, שֶׁקִּצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת וְנִסְתַּלֵּק הַפְּרִי, וְנֶאֱמַר בָּאִילָן (דניאל ד, יא) 'גֹּדּוּ אִילָנָא וְקַצִּצוּ עַנְפוֹהִי' וְכוּ', אֲבָל ' ׳עִקַּר שָׁרְשׁוֹהִי בְּאַרְעָא שְׁבֻקוּ׳ ', שֶׁהוּא הֵ"א תַּחְתּוֹנָה. נִסְתַּלֵּק הוֹ"י וְנִשְׁאֲרָה הֵ"א. וּמִשּׁוּם כָּךְ שָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת הוָ"י הַלַּיְלָה, וּבְכָל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר יוֹשֵׁב הקב"ה וְשׁוֹאֵג כָּאֲרִי וְכוּ', הֵ"א שֶׁל הַלַּיְלָה עָלֶיהָ שׁוֹאֵג הקב"ה בְּשָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת, שֶׁשָּׁם הוָ"י - שָׁם הוָ"י הוּא וַדַּאי. וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁעָקַר אָדָם אֶת הָאִילָן וְאֶת הַפְּרִי וְאֶת הָעֲנָפִים שֶׁלּוֹ, וְלֹא נִשְׁאַר שָׁם אֶלָּא הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁהוּא הֵ"א תַּחְתּוֹנָה? זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג, ט) 'וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה', כְּעֵין 'אֵיכָה' שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (איכה א, א) 'אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד' - אֵיךְ הֵ"א יָשְׁבָה בָדָד. מִשּׁוּם כָּךְ נִתְגַּלְגֵּל אָדָם בִּשְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, שֶׁהֵם הָעֲנָפִים וְהַגּוּף וְהַפְּרִי שֶׁל הָאִילָן, וְנִתְתַּקֵּן מַה שֶּׁנֶּעֱקַר. יָרַד בְּאַבְרָהָם וְנָטַע בּוֹ הֵ"א שֶׁהִיא עַנְפֵי הָאִילָן, יָרַד בְּיִצְחָק וְעָשָׂה פְּרִי שֶׁהוּא יוּ"ד מִן 'יִצְחָק', יָרַד בְּיַעֲקֹב וְנָטַע בּוֹ וָ"ו שֶׁהוּא הָאִילָן, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° ה' תתאה שרשא דאילנא, דאית ביה תלת ווי״ן לקבל תלת ענפין דש, ה עלאה תלת ענפין, ואינון תלת ווי״ן מן ויסע ויבא ויט, האי איהו עץ החיים דאעקר ענפוי דקצץ בנטיעות ואסתלק איבא, ° ואתמר באלנא ׳גדו אילנא וקצצו ענפוהי׳ (דניאל ד, יא) כו', ׳ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו׳, דאיהו ה' תתאה, אסתלק הו״י ואשתאר ה', ° ובגין דא שלש משמרות הו״י הלילה, ובכל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי כו', ה' דהלילה עלה קודשא בריך הוא שואג בשלש משמרות דתמן הו״י, תמן הו״י איהו ודאי. ומנא לן דאעקר אדם אילנא ואיבא וענפין דיליה, ולא אשתאר תמן אלא שרשא דאיהי ה' תתאה, הדא הוא דכתיב ׳ויאמר לו איכה׳ (בראשית ג, ט), כגוונא דאיכה דאתמר ביה ׳איכה ישבה בדד׳ (איכה א, א), איך ה' ישבה בדד, בגין דא אתגלגל אדם בתלת אבהן, דאינון ענפין דאילנא וגופא ואיבא דאילנא, ואתתקן מה דאעקר, ° נחית באברם ונטע ביה ה' דאיהי ענפין דאילנא, נחית ביצחק ועביד איבא דאיהו י' מן יצחק, נחית ביעקב ונטע ביה ו' דאיהו אילנא, דאתמר ביה ואלהי יעקב.
התרגום: ה"א תחתונה היא שרש האילן, שיש בה שלשה ווי"ן כנגד שלשה ענפים של השי"ן. ה"א עליונה - שלשה ענפים, והם שלשה ווי"ן מן 'ויסע' 'ויבא' 'ויט'. זהו עץ החיים, שנעקרו ענפיו, שקצץ בנטיעות ונסתלק הפרי, ונאמר באילן (דניאל ד, יא) 'גדו אילנא וקצצו ענפוהי' וכו', אבל ' ׳עקר שרשוהי בארעא שבקו׳ ', שהוא ה"א תחתונה. נסתלק הו"י ונשארה ה"א. ומשום כך שלש משמרות הו"י הלילה, ובכל משמר ומשמר יושב הקב"ה ושואג כארי וכו', ה"א של הלילה עליה שואג הקב"ה בשלש משמרות, ששם הו"י - שם הו"י הוא ודאי. ומנין לנו שעקר אדם את האילן ואת הפרי ואת הענפים שלו, ולא נשאר שם אלא השרש שהוא ה"א תחתונה? זהו שכתוב (בראשית ג, ט) 'ויאמר לו איכה', כעין 'איכה' שנאמר בו (איכה א, א) 'איכה ישבה בדד' - איך ה"א ישבה בדד. משום כך נתגלגל אדם בשלשת האבות, שהם הענפים והגוף והפרי של האילן, ונתתקן מה שנעקר. ירד באברהם ונטע בו ה"א שהיא ענפי האילן, ירד ביצחק ועשה פרי שהוא יו"ד מן 'יצחק', ירד ביעקב ונטע בו ו"ו שהוא האילן, שנאמר בו ואלהי יעקב.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ה' תתאה שרשא כו'. רוצה לומר דה"א ג' קוין דוגמת השי"ן, דשי"ן הוא ראשי תיבות שרשא, ובשין ג' ענפין לקבל ג' ענפין, והוא ה' עילאה כמו שמפרש והולך והכל נכלל בשי"ן, שרש השי"ן למטה ה' תתאה, וב' ענפין ה' עלאה, והווי"ן עצמן הוא ו',…