שלות הרשעים לשלם שכרם אל פניהם - והבל היוצא מן הלב
תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 83 · דף קט ע"ב
לשון הזוהר
׳וְיֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים׳, דְּאִית לוֹן עוּתְרָא וּשְׁלָם וַאֲרִיכוּ דְיוֹמִין בְּהַאי עָלְמָא, אָמְרוּ לֵיהּ בָּתַר דְּאִינוּן רְשָׁעִים אַמַּאי אִית לוֹן כָּל הַאי יְקָר, ° אֶלַא טוּבַא דִלְהוֹן אִיהוּ הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, דְּגִלְגּוּלָא דִלְהוֹן גָּרִים לוֹן דַּהֲווֹ רְשָׁעִים גְּמוּרִים, וְעָבְדוּ (זכוון כמה מנייהו, ואתקצרו בקצרות שנין ולא אשתלים לון), כַּמָּה מִינֵי טָבִין, אַיְיתִי לְהוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְגִלְגּוּלָא לְאַשְׁלָמָא לוֹן אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל פָּנָיו׳ (דברים ז, י) כו', וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ° ׳וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבוּרִים וָבָאוּ׳ (קהלת ח, י) כו'. אַדְהָכִי הָא רַבִּי פִּנְחָס קָא נָחִית מִמְּתִיבְתָּא עִלָּאָה, וְאִתְחַזֵּי תְּחוֹת טוּלָא דְרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְאָמַר לֵיהּ מַאי ׳הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ׳, וְכִי עַל הָאָרֶץ אִתְעֲבִיד הֶבֶל, אֶלָּא ° כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ׳ (בראשית ב, ו), דְּאִית ׳הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ׳, הֲבַל דִּצְלוֹתִין וַהֲבַל דְּאוֹרַיְיתָא אִתְעֲבִיד עַל אַרְעָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהִי שְׁכִינְתֵּיהּ, דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי׳ (ישעיה סו, א), וּמַאי נִיהוּ הֶבֶל דְּאִתְעֲבִיד עֲלֵיהּ, אֶלָּא הֲפוֹךְ הֶבֶל וְתִשְׁכְּחֵיהּ הַלֵּב, וּמִנֵּיהּ נָפִיק הֲבַל וְדָא נֶפֶשׁ וּבֵיהּ סָלִיק דִּבּוּר, ° רוּחָא נָפִיק מֵאוּדְנָא שְׂמָאלָא דְלִבָּא, וּמִנֵּיהּ נָפִיק קָלָא, וְקָלָא אִיהוּ אִילָנָא, דְאִתְפַּלַּג לְכַמָּה קָלִין דְּאִינוּן עַנְפִין דְּאִילָנָא, וְאִיבָּא דִילֵיהּ דִּבּוּר, וְתַרְוַיְיהוּ עִץ פְּרִי, וְאִינוּן גּוּף וּבְרִית, דָּא עִץ ו', וְדָא פְּרִי י' אוֹת הַבְּרִית.
תרגום
'וְיֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים', שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עֹשֶׁר וְשָׁלוֹם וַאֲרִיכוּת יָמִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. אָמְרוּ לוֹ: אַחַר שֶׁהֵם רְשָׁעִים, מַדּוּעַ יֵשׁ לָהֶם כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה? אֶלָּא, טוֹבָתָם הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, שֶׁגִּלְגּוּלָם גָּרַם לָהֶם, שֶׁהָיוּ רְשָׁעִים גְּמוּרִים וְעָשׂוּ (זְכֻיּוֹת אֲחָדוֹת, וְנִקְצְרוּ בִּקְצָרוֹת שָׁנִים וְלֹא נִשְׁלְמוּ לָהֶם) כַּמָּה מִינֵי טוֹבוֹת, מֵבִיא לָהֶם הקב"ה בְּגִלְגּוּל לְהַשְׁלִים לָהֶם שְׂכָרָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים ז, י) 'וּמְשַׁלֵּם לְשׂנְאָיו אֶל פָּנָיו' וְכוּ', וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר ' ׳וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים וָבָאוּ׳ (קהלת ח, י) ' וְכוּ'. בֵּינְתַיִם הִנֵּה רַבִּי פִּנְחָס יָרַד מִן הַיְשִׁיבָה הָעֶלְיוֹנָה, וְנִרְאָה תַּחַת צִלּוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן, ׳וְאָמַר לוֹ: מַהוּ׳ 'הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ'? וְכִי עַל הָאָרֶץ נַעֲשֶׂה הֶבֶל? אֶלָּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, ו) 'וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ', יֵשׁ 'הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ' - הֶבֶל שֶׁל תְּפִלּוֹת וְהֶבֶל שֶׁל תּוֹרָה נַעֲשֶׂה עַל אַרְצוֹ שֶׁל הקב"ה, שֶׁהִיא שְׁכִינָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (ישעיה סו, א) 'וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי'. וּמַהוּ הֶבֶל הַנַּעֲשֶׂה עָלֶיהָ? אֶלָּא, הֲפֹךְ 'הֶבֶל' וְתִמְצָאֵהוּ 'הַלֵּב', וּמִמֶּנּוּ יוֹצֵא הֶבֶל, וְזוֹ נֶפֶשׁ, וּבוֹ עוֹלֶה דִּבּוּר. הָרוּחַ יוֹצֵאת מֵאֹזֶן שְׂמֹאל שֶׁל הַלֵּב, וּמִמֶּנָּה יוֹצֵא קוֹל, וְהַקּוֹל הוּא אִילָן שֶׁמִּתְפַּלֵּג לְכַמָּה קוֹלוֹת שֶׁהֵם עַנְפֵי הָאִילָן, וּפִרְיוֹ - דִּבּוּר, וּשְׁנֵיהֶם עֵץ פְּרִי, וְהֵם גּוּף וּבְרִית - זֶה עֵץ, וָ"ו, וְזֶה פְּרִי, יוּ"ד אוֹת הַבְּרִית.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ויש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים׳, דאית לון עותרא ושלם ואריכו דיומין בהאי עלמא, אמרו ליה בתר דאינון רשעים אמאי אית לון כל האי יקר, ° אלא טובא דלהון איהו הבל ורעות רוח, דגלגולא דלהון גרים לון דהוו רשעים גמורים, ועבדו (זכוון כמה מנייהו, ואתקצרו בקצרות שנין ולא אשתלים לון), כמה מיני טבין, אייתי להון קודשא בריך הוא בגלגולא לאשלמא לון אגרייהו בהאי עלמא, הדא הוא דכתיב ׳ומשלם לשנאיו אל פניו׳ (דברים ז, י) כו', ועלייהו אתמר ° ׳ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו׳ (קהלת ח, י) כו'. אדהכי הא רבי פנחס קא נחית ממתיבתא עלאה, ואתחזי תחות טולא דרבי שמעון, ואמר ליה מאי ׳הבל אשר נעשה על הארץ׳, וכי על הארץ אתעביד הבל, אלא ° כמה דאת אמר ׳ואד יעלה מן הארץ׳ (בראשית ב, ו), דאית ׳הבל אשר נעשה על הארץ׳, הבל דצלותין והבל דאורייתא אתעביד על ארעא דקודשא בריך הוא דאיהי שכינתיה, דאתמר בה ׳והארץ הדם רגלי׳ (ישעיה סו, א), ומאי ניהו הבל דאתעביד עליה, אלא הפוך הבל ותשכחיה הלב, ומניה נפיק הבל ודא נפש וביה סליק דבור, ° רוחא נפיק מאודנא שמאלא דלבא, ומניה נפיק קלא, וקלא איהו אילנא, דאתפלג לכמה קלין דאינון ענפין דאילנא, ואיבא דיליה דבור, ותרוייהו עץ פרי, ואינון גוף וברית, דא עץ ו', ודא פרי י' אות הברית.
התרגום: 'ויש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים', שיש להם עשר ושלום ואריכות ימים בעולם הזה. אמרו לו: אחר שהם רשעים, מדוע יש להם כל הכבוד הזה? אלא, טובתם הבל ורעות רוח, שגלגולם גרם להם, שהיו רשעים גמורים ועשו (זכיות אחדות, ונקצרו בקצרות שנים ולא נשלמו להם) כמה מיני טובות, מביא להם הקב"ה בגלגול להשלים להם שכרם בעולם הזה, זהו שכתוב (דברים ז, י) 'ומשלם לשנאיו אל פניו' וכו', ועליהם נאמר ' ׳ובכן ראיתי רשעים קברים ובאו׳ (קהלת ח, י) ' וכו'. בינתים הנה רבי פנחס ירד מן הישיבה העליונה, ונראה תחת צלו של רבי שמעון, ׳ואמר לו: מהו׳ 'הבל אשר נעשה על הארץ'? וכי על הארץ נעשה הבל? אלא, כמו שנאמר (בראשית ב, ו) 'ואד יעלה מן הארץ', יש 'הבל אשר נעשה על הארץ' - הבל של תפלות והבל של תורה נעשה על ארצו של הקב"ה, שהיא שכינתו, שנאמר בה (ישעיה סו, א) 'והארץ הדם רגלי'. ומהו הבל הנעשה עליה? אלא, הפך 'הבל' ותמצאהו 'הלב', וממנו יוצא הבל, וזו נפש, ובו עולה דבור. הרוח יוצאת מאזן שמאל של הלב, וממנה יוצא קול, והקול הוא אילן שמתפלג לכמה קולות שהם ענפי האילן, ופריו - דבור, ושניהם עץ פרי, והם גוף וברית - זה עץ, ו"ו, וזה פרי, יו"ד אות הברית.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: אלא טובא כו'. ורעות רוח, אע"ג דרעות רוח לא כתיב שם, כיון דכתיב הבל הוא רעות רוח: