ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 65: תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו › פיסקה 81 (קיא ע"א)

זריחת השמש באדם שהשכינה עמו - והבל השקר המסלקה

תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 81 · דף קיא ע"א

לשון הזוהר

° וְעוֹד וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ° בְּאָן אֲתַר, בְּבַר נַשׁ דִּשְׁכִינְתָּא עִמֵּיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי וְגוֹמֵר׳ (שמות כא), וְתִרְגֵּם אֹנְקְלוֹס בַּאֲתַר דְּתִשְׁרֵי שְׁכִינְתֵּיהּ תַּמָּן, וְאִי לֵית שְׁכִינְתָּא תַמָּן וּבָא הַשָּׁמֶשׁ, אִתְכַּנַּשׁ מִנֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ° וְאִשְׁתָּאַר בַּחֲשׁוֹכָא וְשָׁלְטִין עֲלֵיהּ ° כַּמָּה מְחַבְּלִין וְכַמָּה יִסּוּרִין בִּישִׁין, דְּלַאו אִינוּן יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳עַל כִּי אֵין׳ (דברים לא, יז) אלֹה״י ׳בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה׳, ° דְּאִלֵּין רָעוֹת מְצוּיִן בְּכָל עִתִּין וְרִגְעִין, וּמָאן גָּרִים דְּלָא שַׁרְיָא שְׁכִינְתָּא עֲלֵיהּ, וְלָא נָהִיר שִׁמְשָׁא עֲלֵיהּ, ° בְּגִין הֲבַל דְּשִׁקְרָא וּמִלִּין דְּשִׁקְרָא דְנָפְקִין מִפּוּמוֹי, וּבְגִין דָּא ׳יֶשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ׳ (קהלת ח, יד), אִית הֶבֶל וְאִית הֶבֶל, אִית הֶבֶל מִמָּארֵי דְשִׁקְרָא דְאִתְּמַר בְּהוֹן ׳הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתּוּעִים׳ (ירמיה י, טו), דְּאִינוּן תּוֹעִים בְּעוֹבָדָא דְשִׁקְרָא. וְיֵשׁ הֶבֶל דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, ׳כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יהו״ה יִחְיֶה הָאָדָם׳ (דברים ח, ג), וְדָא הֲבַל דְּאוֹרַיְיתָא, ° דְאִיהוּ חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, מִן ב' דִּבְּרֵאשִׁית עַד ל' לְעִינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, וְדָא הוּא הֶבֶ״ל, וְהָא שִׁית אִינוּן עִם זֶה סֵפֶר, אֶלָּא ° דָא ו' דְּאִיהוּ קוֹל דְּסָלִיק בְּהֶבֶל דְּאִיהוּ ה', זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דִּמְחַבֵּר לוֹן כַּחֲדָא, וְאַפִּיק לוֹן מִפּוּמוֹי בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ דְי״ה, וּבְגִין דָּא (קהלת ח, יד) יֶשׁ הֶבֶל וכו', ׳אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים׳ ׳שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה׳ הָרְשָׁעִים.

תרגום

וְעוֹד: 'וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ' - זֶה הקב"ה. בְּאֵיזֶה מָקוֹם? בְּאָדָם שֶׁהַשְּׁכִינָה עִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא) 'בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי' וְגוֹמֵר, וְתִרְגֵּם אֻנְקְלוֹס: בַּמָּקוֹם שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ שָׁם. וְאִם אֵין הַשְּׁכִינָה שָׁם, 'וּבָא הַשָּׁמֶשׁ' - נֶאֱסָף מִמֶּנּוּ הַקב"ה, וְנִשְׁאָר בַּחֹשֶׁךְ, וְשׁוֹלְטִים עָלָיו כַּמָּה מְחַבְּלִים וְכַמָּה יִסּוּרִים רָעִים, שֶׁאֵינָם יִסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים לא, יז) 'עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה'. וְאֵלֶּה הָרָעוֹת מְצוּיוֹת בְּכָל עֵת וְרֶגַע, וּמִי גּוֹרֵם שֶׁלֹּא תִּשְׁרֶה עָלָיו הַשְּׁכִינָה וְלֹא יָאִיר עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ? בִּגְלַל הֶבֶל שֶׁל שֶׁקֶר וְדִבְרֵי שֶׁקֶר הַיּוֹצְאִים מִפִּיו. וּמִשּׁוּם כָּךְ (קהלת ח, יד) 'יֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ' - יֵשׁ הֶבֶל וְיֵשׁ הֶבֶל. יֵשׁ הֶבֶל מִבַּעֲלֵי הַשֶּׁקֶר שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (ירמיה י, טו) 'הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים', שֶׁהֵם תּוֹעִים בְּמַעֲשֵׂה שֶׁקֶר. וְיֵשׁ הֶבֶל שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (דברים ח, ג) 'כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יהו"ה יִחְיֶה הָאָדָם', וְזֶה הֶבֶל שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁהוּא חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה, מִן הַבֵּי"ת שֶׁל 'בְּרֵאשִׁית' עַד הַלָּמֶ"ד שֶׁל 'לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל', וְזֶה הוּא הֶבֶ"ל. וַהֲרֵי שֵׁשׁ אוֹתִיּוֹת הֵן עִם זֶה הַסֵּפֶר? אֶלָּא, הַוָ"ו הִיא הַקּוֹל הָעוֹלֶה בַּהֶבֶל שֶׁהוּא הֵ"א. אַשְׁרֵי מִי שֶׁמְּחַבֵּר אוֹתָם יַחַד וּמוֹצִיאָם מִפִּיו בְּאַהֲבָה וְיִרְאָה שֶׁל יָ"הּ. וּמִשּׁוּם כָּךְ (קהלת ח, יד) 'יֵשׁ הֶבֶל' וְכוּ', שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים ' ׳שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה׳ ' הָרְשָׁעִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ° ועוד וזרח השמש דא קודשא בריך הוא, ° באן אתר, בבר נש דשכינתא עמיה, כמה דאת אמר ׳בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגומר׳ (שמות כא), ותרגם אנקלוס באתר דתשרי שכינתיה תמן, ואי לית שכינתא תמן ובא השמש, אתכנש מניה קודשא בריך הוא, ° ואשתאר בחשוכא ושלטין עליה ° כמה מחבלין וכמה יסורין בישין, דלאו אינון יסורין של אהבה, הדא הוא דכתיב ׳על כי אין׳ (דברים לא, יז) אלה״י ׳בקרבי מצאוני הרעות האלה׳, ° דאלין רעות מצוין בכל עתין ורגעין, ומאן גרים דלא שריא שכינתא עליה, ולא נהיר שמשא עליה, ° בגין הבל דשקרא ומלין דשקרא דנפקין מפומוי, ובגין דא ׳יש הבל אשר נעשה על הארץ׳ (קהלת ח, יד), אית הבל ואית הבל, אית הבל ממארי דשקרא דאתמר בהון ׳הבל המה מעשה תעתועים׳ (ירמיה י, טו), דאינון תועים בעובדא דשקרא. ויש הבל דאתמר ביה, ׳כי על כל מוצא פי יהו״ה יחיה האדם׳ (דברים ח, ג), ודא הבל דאורייתא, ° דאיהו חמשה חומשי תורה, מן ב' דבראשית עד ל' לעיני כל ישראל, ודא הוא הב״ל, והא שית אינון עם זה ספר, אלא ° דא ו' דאיהו קול דסליק בהבל דאיהו ה', זכאה איהו מאן דמחבר לון כחדא, ואפיק לון מפומוי ברחימו ודחילו די״ה, ובגין דא (קהלת ח, יד) יש הבל וכו', ׳אשר יש צדיקים׳ ׳שמגיע אליהם כמעשה׳ הרשעים.

התרגום: ועוד: 'וזרח השמש' - זה הקב"ה. באיזה מקום? באדם שהשכינה עמו, כמו שנאמר (שמות כא) 'בכל המקום אשר אזכיר את שמי' וגומר, ותרגם אנקלוס: במקום שתשרה שכינתו שם. ואם אין השכינה שם, 'ובא השמש' - נאסף ממנו הקב"ה, ונשאר בחשך, ושולטים עליו כמה מחבלים וכמה יסורים רעים, שאינם יסורים של אהבה, זהו שכתוב (דברים לא, יז) 'על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה'. ואלה הרעות מצויות בכל עת ורגע, ומי גורם שלא תשרה עליו השכינה ולא יאיר עליו השמש? בגלל הבל של שקר ודברי שקר היוצאים מפיו. ומשום כך (קהלת ח, יד) 'יש הבל אשר נעשה על הארץ' - יש הבל ויש הבל. יש הבל מבעלי השקר שנאמר בהם (ירמיה י, טו) 'הבל המה מעשה תעתעים', שהם תועים במעשה שקר. ויש הבל שנאמר בו (דברים ח, ג) 'כי על כל מוצא פי יהו"ה יחיה האדם', וזה הבל של תורה, שהוא חמשה חמשי תורה, מן הבי"ת של 'בראשית' עד הלמ"ד של 'לעיני כל ישראל', וזה הוא הב"ל. והרי שש אותיות הן עם זה הספר? אלא, הו"ו היא הקול העולה בהבל שהוא ה"א. אשרי מי שמחבר אותם יחד ומוציאם מפיו באהבה ויראה של י"ה. ומשום כך (קהלת ח, יד) 'יש הבל' וכו', שיש צדיקים ' ׳שמגיע אליהם כמעשה׳ ' הרשעים.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ובג"ד אתמר בה כו' הכי כו'. דלא אתגלגל בה אלא רוח בעלה ולא נפש בנפש או כיוצא, רק בעלה:

אור יקר: דאיהו חמשה חומשי .תורה, ירצה אין ה, זאת ה׳ שבמלכות לחודהא, אלא מלכות עם הת״ת שהת״ת נקראת תורה, ואלו י הם.

לכל המפרשים על פיסקה זו