ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 65: תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו › פיסקה 77 (קט ע"א)

כפל ׳משה משה׳ - יחוד שתי ההאי"ן והמרכבה השלמה

תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 77 · דף קט ע"א

לשון הזוהר

[קט.] וְכָפַל שְׁמֵיהּ תְּרֵין זִמְנִין מֹשֶׁה מֹשֶׁה (שמות ג, ד), לְאַחֲדָא (דף קט ע״א) בִּתְרֵין הֵהִי״ן ה' עִלָּאָה ה' תַּתָּאָה, וּלְאַחֲדָא בִּתְלַת עַנְפִין וּבִתְלַת שָׁרָשִׁין דְּאִינוּן שִׁית, ° תְּרֵי זִמְנִין מ״ה מִמֹּשֶׁה אִיהוּ אַחֲזֵי רָזָא ׳מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ׳ (משלי ל, ד), דְּבִתְלַת אֲבָהָן אִתְלַבַּשׁ מ״ה דִלְעִילָא, וּבִתְלַת דַּרְגִּין דִּלְתַתָּא מ״ה דִּלְתַתָּא, וּמֹשֶׁה כְּלִיל תַּרְוַיְיהוּ, אִיהוּ מֶרְכַּבְתָּא שְׁלֵימָתָא עִלָּאָה וְתַתָּאָה, כְּגַוְונָא דָא ש מִן מֹשֶׁה תְּלַת אֲבָהָן, דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין׳ (יחזקאל א, י) וּפְנֵי שׁוֹר וּפְנֵי נֶשֶׁר כו', מ״ה דְּמֹשֶׁה ׳וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי׳ אָדָ״ם, ° וּבְגִין דְּאִיהוּ מֶרְכָּבָה לְעִילָא וְתַתָּא, אָמַר ׳וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵיהֶם׳ (שמות ג, יג).

תרגום

וְכָפַל שְׁמוֹ פַּעֲמַיִם 'מֹשֶׁה מֹשֶׁה' (שמות ג, ד), לְיַחֵד בִּשְׁתֵּי הֵאִי"ן - הֵ"א עֶלְיוֹנָה וְהֵ"א תַּחְתּוֹנָה, וּלְיַחֵד בִּשְׁלֹשָׁה עֲנָפִים וּבִשְׁלֹשָׁה שָׁרָשִׁים שֶׁהֵם שֵׁשׁ. שְׁתֵּי הַפְּעָמִים 'מָ"ה' מִ'מֹּשֶׁה' מַרְאוֹת אֶת הַסּוֹד (משלי ל, ד) 'מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ', שֶׁבִּשְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת הִתְלַבֵּשׁ מָ"ה שֶׁלְּמַעְלָה, וּבִשְׁלֹשָׁה דְּרָגוֹת שֶׁלְּמַטָּה מָ"ה שֶׁלְּמַטָּה, וּמֹשֶׁה כּוֹלֵל שְׁנֵיהֶם, הוּא הַמֶּרְכָּבָה הַשְּׁלֵמָה, הָעֶלְיוֹנָה וְהַתַּחְתּוֹנָה. כָּעִנְיָן הַזֶּה, הַשִּׁי"ן מִ'מֹּשֶׁה' - שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (יחזקאל א, י) 'וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין וּפְנֵי שׁוֹר וּפְנֵי נֶשֶׁר' וְכוּ', מָ"ה שֶׁל מֹשֶׁה - ' ׳וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם׳ '. וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא מֶרְכָּבָה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, אָמַר ' ׳וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם׳ (שמות ג, יג) '.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [קט.] וכפל שמיה תרין זמנין משה משה (שמות ג, ד), לאחדא (דף קט ע״א) בתרין ההי״ן ה' עלאה ה' תתאה, ולאחדא בתלת ענפין ובתלת שרשין דאינון שית, ° תרי זמנין מ״ה ממשה איהו אחזי רזא ׳מה שמו ומה שם בנו׳ (משלי ל, ד), דבתלת אבהן אתלבש מ״ה דלעילא, ובתלת דרגין דלתתא מ״ה דלתתא, ומשה כליל תרוייהו, איהו מרכבתא שלימתא עלאה ותתאה, כגוונא דא ש מן משה תלת אבהן, דאתמר בה ׳ופני אריה אל הימין׳ (יחזקאל א, י) ופני שור ופני נשר כו', מ״ה דמשה ׳ודמות פניהם פני׳ אד״ם, ° ובגין דאיהו מרכבה לעילא ותתא, אמר ׳ואמרו לי מה שמו מה אמר אליהם׳ (שמות ג, יג).

התרגום: וכפל שמו פעמים 'משה משה' (שמות ג, ד), ליחד בשתי האי"ן - ה"א עליונה וה"א תחתונה, וליחד בשלשה ענפים ובשלשה שרשים שהם שש. שתי הפעמים 'מ"ה' מ'משה' מראות את הסוד (משלי ל, ד) 'מה שמו ומה שם בנו', שבשלשת האבות התלבש מ"ה שלמעלה, ובשלשה דרגות שלמטה מ"ה שלמטה, ומשה כולל שניהם, הוא המרכבה השלמה, העליונה והתחתונה. כענין הזה, השי"ן מ'משה' - שלשת האבות, שנאמר בה (יחזקאל א, י) 'ופני אריה אל הימין ופני שור ופני נשר' וכו', מ"ה של משה - ' ׳ודמות פניהם פני אדם׳ '. ומשום שהוא מרכבה למעלה ולמטה, אמר ' ׳ואמרו לי מה שמו מה אמר אלהם׳ (שמות ג, יג) '.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: משה משה כו' מה כו'. רוצה לומר כמו שאומר לעיל ק"ד ב' דמה שהיה הוא שיהיה דאזל בכל דרא בגלגולא וזהו שיהיה, והוא בגלגולא דשת דמיניה אשתיל עלמא, ואשר להיות רוצה לומר במשה עצמו, כבר היה באדם וזה שאומר דא אדם הראשון, והן בו"ק וכמו…

לכל המפרשים על פיסקה זו