ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 65: תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו › פיסקה 69 (קח ע"ב)

׳ויפזו זרעי ידיו׳ - טפת יוסף שנחלקה לעשרה הרוגי מלכות

תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 69 · דף קח ע"ב

לשון הזוהר

וּבְהַאי י' חָב יוֹסֵף, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ וַיָּפֹזּוּ זְרוֹעִי יָדָיו׳ (בראשית מט, כד), ° מַאי וַיָּפֹזּוּ, דְאִזְדְּרִיקַת טִיפָּה דְאִיהִי י' בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעָאן, וְאִתְפְּלִיגַת לְעֶשֶׂר נִיצוֹצִין ° דְּאִזְדְּרִיקוּ מִקֶּשֶׁת דְּאִיהוּ בְּרִית, וּבְאָן אֲתַר אִזְדְּרִיקוּ בַּעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת, אָמַר לֵיהּ, וְהָא שְׁמַעְנָא דַעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת בְּנֵי יַעֲקֹב הֲווֹ, אָמַר לֵיהּ חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא ° בְדִיּוֹקְנֵיה הֲוָה, וּמָאן גָּרִים דְּאִזְדְּרִיקוּ תַּמָּן, דִּיּוֹקְנָא דַאֲבוּהָ דְאִזְדַּמַּן לְגַבֵּיהּ, דַּהֲוָה דִיּוֹקְנָא דְאָדָם קַדְמָאָה, דָּא גָרִים דְּאִזְדְּרִיקוּ לוֹן, ° וְנָעַץ צִפָּרְנָיו בְּקַרְקַע וּבָרַח גַּרְמֵיהּ, ° וְלָא אִזְדְּרִיקוּ (בההיא זונה, דאי לאו דאתחזיאת ליה דיוקנא דאבוה לא הוו אזדריקו הכי, ודיוקנא דאבוה גרם דההיא טפה ׳וינס ויצא החוצה׳, ולאו בעבירה, ובשכר וינס), בְּהַאי זוֹנָה, דְּאִי הֲוָה זַרִיק לָה בְּהַאי זוֹנָה, כָּלְהוּ יִשְׂרָאֵל הֲווֹ טַבְעַן בְּיַמָּא, וְלַאו לְמַגְנָא אוֹקְמוּהוּ קַדְמָאִין, בִּשְׂכַר (בראשית לט, יב) וַיַנָס - ׳הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס׳ (תהלים קיד, ג), וְאִיהוּ קַבִּיל עוֹנְשֵׁיהּ בְּאִלֵּין עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת, דַּהֲווֹ עֲתִידִין לְמֵיפַק מִינֵיהּ עֲשָׂרָה שִׁבְטִין, וּבְגִין דָּא הֲווֹ עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת כְּגַוְונָא דַעֲשָׂרָה שִׁבְטִין דַּהֲווֹ עֲתִידִין לְמֵיפַק מִנֵּיהּ, וַהֲווֹ חָשְׁבִין חַבְרַיָּא דַעֲשָׂרָה בְּנֵי יַעֲקֹב הֲווֹ.

תרגום

וּבְיוֹ"ד זוֹ חָטָא יוֹסֵף, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו׳ (בראשית מט, כד). מַהוּ 'וַיָּפֹזּוּ'? שֶׁנִּזְרְקָה הַטִּפָּה שֶׁהִיא יוֹ"ד בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת, וְנֶחְלְקָה לַעֲשָׂרָה נִיצוֹצוֹת שֶׁנִּזְרְקוּ מִן הַקֶּשֶׁת שֶׁהוּא בְּרִית. וּבְאֵיזֶה מָקוֹם נִזְרְקוּ? בַּעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת. אָמַר לוֹ: וַהֲרֵי שָׁמַעְנוּ שֶׁעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת הָיוּ בְּנֵי יַעֲקֹב! אָמַר לוֹ: חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא בִּדְמוּתוֹ הָיוּ. וּמִי גָּרַם שֶׁנִּזְרְקוּ שָׁם? הַדְּמוּת שֶׁל אָבִיו שֶׁנִּזְדַּמְּנָה אֵלָיו, שֶׁהָיְתָה דְּמוּת אָדָם הָרִאשׁוֹן - זֶה גָּרַם שֶׁנִּזְרְקוּ, וְנָעַץ צִפָּרְנָיו בַּקַּרְקַע וּבָרַח עַצְמוֹ, וְלֹא נִזְרְקוּ בְּאוֹתָהּ הַזּוֹנָה. שֶׁאִלּוּ הָיָה זוֹרֵק אוֹתָהּ בְּאוֹתָהּ הַזּוֹנָה, כָּל יִשְׂרָאֵל הָיוּ טוֹבְעִים בַּיָּם, וְלֹא לְחִנָּם בֵּאֲרוּ הָרִאשׁוֹנִים: בִּשְׂכַר ׳וַיָּנָס׳ (בראשית לט, יב) - ׳הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס׳ (תהלים קיד, ג). וְהוּא קִבֵּל עָנְשׁוֹ בַּעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת אֵלֶּה, שֶׁהָיוּ עֲתִידִים לָצֵאת מִמֶּנּוּ עֲשָׂרָה שְׁבָטִים, וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיוּ עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת כְּעֵין עֲשָׂרָה הַשְּׁבָטִים שֶׁהָיוּ עֲתִידִים לָצֵאת מִמֶּנּוּ, וְהָיוּ חוֹשְׁבִים הַחֲבֵרִים שֶׁעֲשָׂרָה בְּנֵי יַעֲקֹב הָיוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובהאי י' חב יוסף, הדא הוא דכתיב ׳ותשב באיתן קשתו ויפזו זרועי ידיו׳ (בראשית מט, כד), ° מאי ויפזו, דאזדריקת טיפה דאיהי י' בין עשר אצבעאן, ואתפליגת לעשר ניצוצין ° דאזדריקו מקשת דאיהו ברית, ובאן אתר אזדריקו בעשרה הרוגי מלכות, אמר ליה, והא שמענא דעשרה הרוגי מלכות בני יעקב הוו, אמר ליה חס ושלום, אלא ° בדיוקניה הוה, ומאן גרים דאזדריקו תמן, דיוקנא דאבוה דאזדמן לגביה, דהוה דיוקנא דאדם קדמאה, דא גרים דאזדריקו לון, ° ונעץ צפרניו בקרקע וברח גרמיה, ° ולא אזדריקו (בההיא זונה, דאי לאו דאתחזיאת ליה דיוקנא דאבוה לא הוו אזדריקו הכי, ודיוקנא דאבוה גרם דההיא טפה ׳וינס ויצא החוצה׳, ולאו בעבירה, ובשכר וינס), בהאי זונה, דאי הוה זריק לה בהאי זונה, כלהו ישראל הוו טבען בימא, ולאו למגנא אוקמוהו קדמאין, בשכר (בראשית לט, יב) וינס - ׳הים ראה וינס׳ (תהלים קיד, ג), ואיהו קביל עונשיה באלין עשרה הרוגי מלכות, דהוו עתידין למיפק מיניה עשרה שבטין, ובגין דא הוו עשרה הרוגי מלכות כגוונא דעשרה שבטין דהוו עתידין למיפק מניה, והוו חשבין חבריא דעשרה בני יעקב הוו.

התרגום: וביו"ד זו חטא יוסף, הדא הוא דכתיב ׳ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו׳ (בראשית מט, כד). מהו 'ויפזו'? שנזרקה הטפה שהיא יו"ד בין עשר אצבעות, ונחלקה לעשרה ניצוצות שנזרקו מן הקשת שהוא ברית. ובאיזה מקום נזרקו? בעשרה הרוגי מלכות. אמר לו: והרי שמענו שעשרה הרוגי מלכות היו בני יעקב! אמר לו: חס ושלום, אלא בדמותו היו. ומי גרם שנזרקו שם? הדמות של אביו שנזדמנה אליו, שהיתה דמות אדם הראשון - זה גרם שנזרקו, ונעץ צפרניו בקרקע וברח עצמו, ולא נזרקו באותה הזונה. שאלו היה זורק אותה באותה הזונה, כל ישראל היו טובעים בים, ולא לחנם בארו הראשונים: בשכר ׳וינס׳ (בראשית לט, יב) - ׳הים ראה וינס׳ (תהלים קיד, ג). והוא קבל ענשו בעשרה הרוגי מלכות אלה, שהיו עתידים לצאת ממנו עשרה שבטים, ומשום כך היו עשרה הרוגי מלכות כעין עשרה השבטים שהיו עתידים לצאת ממנו, והיו חושבים החברים שעשרה בני יעקב היו.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: מאי ויפוזו דאזדריקת כו'. לשון ויהי דוד מפזז:

לכל המפרשים על פיסקה זו