מח שאינו מקבל טמאה - ומיני האילנות שבקליפה ובמח
תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 62 · דף לו ע"ב
לשון הזוהר
[לו:] דִּבְשַׁבָּת דְּאִתְפַּשַּׁט קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵאִלֵּין לְבוּשִׁין וְאִתְלַּבַּשׁ בִּלְבוּשִׁין (דף לו ע"ב) דְּקוּדְשָׁא, לָא צָרִיךְ לְקָרְבָא קֳדָמוֹהִי (נ״א קדמיהון) לְבוּשִׁין דְּחוֹל, דְּמוֹחָא לָא מְקַבֵּל טוּמְאָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם יהו״ה׳ (ירמיה כג, כט), דְּבֵיהּ לָא יָכִיל לְאִתְעָרְבָא שׁוּם עִירוּב, אֶלָּא בִּלְבוּשִׁין דְּאִתְלַבַּשׁ בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב יָכִיל לְאִתְעָרְבָא, וּבְגִינַיְיהוּ מַנִּי לְמֶעֱבַד הַבְדָּלָה, דִּלְתַתָּא אִית אִילָנָא מְעוֹרָב טוֹב וָרָע כִּלְאַיִם, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳וּמֵעִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ׳ (בראשית ב, יז), בְּגִין דְּהַהוּא מוֹחָא דִילֵיהּ בַּבְּרִיאָה, יָכִיל לְאִתְעָרְבָא עִמֵּיהּ קְלִיפָה, אֲבָל מוֹחָא דְאִיהוּ נְהוֹרָא בְּאֹרַח אֲצִילוּת לָא יָכִיל לְאִתְעָרְבָא עִמֵּיהּ (נ״א ביה) שׁוּם תַּעֲרוֹבֶת. ° וְאִית אִילָנָא דְטוֹב וָרָע דִּקְלִיפִין, דְּאִינוּן גַּרְעִינִין אִינוּן מִלְּגָאו רָע, וּמוֹחָא דְקִיק מִלְּבָר טוֹב, וְאִית דְּמוֹחָא דְקִיקָא מִלְּבָר טַב וּמוֹחָא סַגִּי בִּישׁ מִלְּגָאו, כְּגוֹן דַּהֲבָא וְכַסְפָּא זְעִיר מְצוּפֶּה מִלְּבָר, וְעוֹפֶרֶת סִיגִים מִלְּגָאו, דָּא מוֹנִיטָא דְשִׁקְרָא, פוּמֵיהּ טַב וְלִבֵּיהּ בִּישׁ, וְאִית דְּאִיהוּ קְלִיפָה מִלְּבָר וּמוֹחָא מִלְּגָאו, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר גּוֹלֵל אוֹר מִפְּנֵי חשֶׁךְ וְחשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹר.
תרגום
שֶׁבְּשַׁבָּת שֶׁמִּתְפַּשֵּׁט הקב"ה מִלְּבוּשִׁים אֵלּוּ וּמִתְלַבֵּשׁ בִּלְבוּשֵׁי קֹדֶשׁ, אֵין צָרִיךְ לְקָרֵב לְפָנָיו לְבוּשֵׁי חֹל, שֶׁהַמּוֹחַ אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם יהו"ה׳ (ירמיה כג, כט), שֶׁבּוֹ לֹא יָכוֹל לְהִתְעָרֵב שׁוּם עֵרוּב, אֶלָּא בַּלְּבוּשִׁים שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב יָכוֹל לְהִתְעָרֵב, וּבִשְׁבִילָם מִנָּה לַעֲשׂוֹת הַבְדָּלָה. שֶׁלְּמַטָּה יֵשׁ אִילָן מְעֹרָב טוֹב וָרָע, כִּלְאַיִם, וְעָלָיו נֶאֱמַר ׳וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ׳ (בראשית ב, יז), מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ מוֹחַ שֶׁלּוֹ בַּבְּרִיאָה יָכוֹל לְהִתְעָרֵב עִמּוֹ קְלִפָּה, אֲבָל מוֹחַ שֶׁהוּא אוֹר בְּדֶרֶךְ אֲצִילוּת לֹא יָכוֹל לְהִתְעָרֵב עִמּוֹ שׁוּם תַּעֲרֹבֶת. וְיֵשׁ אִילַן טוֹב וָרָע שֶׁל קְלִפּוֹת, שֶׁהַגַּרְעִינִים בִּפְנִים - רָע, וְהַמּוֹחַ הַדַּק מִבַּחוּץ - טוֹב. וְיֵשׁ שֶׁהַמּוֹחַ הַדַּק מִבַּחוּץ - טוֹב, וְהַמּוֹחַ הַגָּדוֹל - רַע מִבִּפְנִים, כְּגוֹן זָהָב וְכֶסֶף מְעַט מְצֻפֶּה מִבַּחוּץ, וְעוֹפֶרֶת וְסִיגִים מִבִּפְנִים - זוֹ מַטְבֵּעַ שֶׁל שֶׁקֶר, פִּיו טוֹב וְלִבּוֹ רַע. וְיֵשׁ שֶׁהוּא קְלִפָּה מִבַּחוּץ וּמוֹחַ מִבִּפְנִים, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר 'גּוֹלֵל אוֹר מִפְּנֵי חֹשֶׁךְ וְחֹשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹר'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [לו:] דבשבת דאתפשט קודשא בריך הוא מאלין לבושין ואתלבש בלבושין (דף לו ע"ב) דקודשא, לא צריך לקרבא קדמוהי (נ״א קדמיהון) לבושין דחול, דמוחא לא מקבל טומאה, הדא הוא דכתיב ׳הלא כה דברי כאש נאם יהו״ה׳ (ירמיה כג, כט), דביה לא יכיל לאתערבא שום עירוב, אלא בלבושין דאתלבש בשבת ויום טוב יכיל לאתערבא, ובגינייהו מני למעבד הבדלה, דלתתא אית אילנא מעורב טוב ורע כלאים, ועליה אתמר ׳ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו׳ (בראשית ב, יז), בגין דההוא מוחא דיליה בבריאה, יכיל לאתערבא עמיה קליפה, אבל מוחא דאיהו נהורא בארח אצילות לא יכיל לאתערבא עמיה (נ״א ביה) שום תערובת. ° ואית אילנא דטוב ורע דקליפין, דאינון גרעינין אינון מלגאו רע, ומוחא דקיק מלבר טוב, ואית דמוחא דקיקא מלבר טב ומוחא סגי ביש מלגאו, כגון דהבא וכספא זעיר מצופה מלבר, ועופרת סיגים מלגאו, דא מוניטא דשקרא, פומיה טב ולביה ביש, ואית דאיהו קליפה מלבר ומוחא מלגאו, ועלייהו אתמר גולל אור מפני חשך וחשך מפני אור.
התרגום: שבשבת שמתפשט הקב"ה מלבושים אלו ומתלבש בלבושי קדש, אין צריך לקרב לפניו לבושי חל, שהמוח אינו מקבל טמאה, הדא הוא דכתיב ׳הלוא כה דברי כאש נאם יהו"ה׳ (ירמיה כג, כט), שבו לא יכול להתערב שום ערוב, אלא בלבושים שמתלבש בשבת ויום טוב יכול להתערב, ובשבילם מנה לעשות הבדלה. שלמטה יש אילן מערב טוב ורע, כלאים, ועליו נאמר ׳ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו׳ (בראשית ב, יז), משום שאותו מוח שלו בבריאה יכול להתערב עמו קלפה, אבל מוח שהוא אור בדרך אצילות לא יכול להתערב עמו שום תערבת. ויש אילן טוב ורע של קלפות, שהגרעינים בפנים - רע, והמוח הדק מבחוץ - טוב. ויש שהמוח הדק מבחוץ - טוב, והמוח הגדול - רע מבפנים, כגון זהב וכסף מעט מצפה מבחוץ, ועופרת וסיגים מבפנים - זו מטבע של שקר, פיו טוב ולבו רע. ויש שהוא קלפה מבחוץ ומוח מבפנים, ועליהם נאמר 'גולל אור מפני חשך וחשך מפני אור'.