השבעת הקליפות לבטול גזרה - והבדלה שלא לערב חל בקדש
תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 61 · דף לו ע"א
לשון הזוהר
וּבְזִמְנָא דַעֲשַׂר סְפִירָן מִתְלַבְּשָׁן בְּאִלֵּין קְלִיפִין, אִלֵּין דְּיָדְעִין בִּקְלִיפִין עָבְדִין אוֹמָאָה בִּשְׁמָהָן וּבַהֲוַיּוֹת דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִלֵּין קְלִיפִין וּבָטְלִין גְּזֵרָה, וְעַל אִלֵּין קְלִיפִין אָמְרוּ דְצָרִיךְ הַבְדָּלָה, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְלַבַּשׁ בְּהוֹן בְּיוֹמִין דְּחוֹל, וּבְשַׁבָּת אִתְפַּשַּׁט מִנְּהוֹן וְאִתְלַבַּשׁ ° בִּלְבוּשִׁין דְּקֹדֶשׁ, וּבְגִין דָּא תַּקִּינוּ בְהַבְדָּלָה הַמַּבְדִּיל ׳בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וּבֵין׳ אוֹר לְחשֶׁךְ, דְּלָא יְחַבֵּר קְלִיפִין דְּחוֹל לִקְלִיפִין דְּקֹדֶשׁ, וְלָא יַעֲבִיד לוֹן תַּעֲרוֹבֶת, וְדָא אִיהוּ ׳שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז׳ (ויקרא יט, יט), וְכָל מָאן דְּעָרַב לוֹן אִתְּמַר בֵּיהּ ׳אֶת מִקְדַּשׁ יהו''ה טִמֵּא וְגוֹמֵר׳ (במדבר יט, כ). וַעֲשָׂרָה לְבוּשִׁין אִינוּן דְּקֹדֶשׁ, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳יהו''ה בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר׳ (דברים לב, יב), בָּדָ״ד עֶשֶׂר, כְּחוּשְׁבַּן עֲשַׂר קְלִיפוֹת דְּחוֹל, כַּד אִתְלַבַּשׁ בְּהוֹן אִתְּמַר (ויקרא יג, מו) בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ, בְּהַהִיא קְלִיפָה דְגָרִים בַּר נַשׁ לְאִתְלַבְּשָׁא שֵׁם ה' בֵּיהּ נָטִיל נוּקְמָא, וּבְגִין דָּא ׳לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יהו״ה׳ אלהי״ך לַשָּׁוְא (שמות כ, ז).
תרגום
וּבִזְמַן שֶׁעֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת מִתְלַבְּשׁוֹת בִּקְלִפּוֹת אֵלּוּ, אֵלֶּה הַיּוֹדְעִים בִּקְלִפּוֹת עוֹשִׂים שְׁבוּעָה בְּשֵׁמוֹת וּבַהֲוָיוֹת שֶׁל הקב"ה לִקְלִפּוֹת אֵלּוּ וּמְבַטְּלִים גְּזֵרָה. וְעַל קְלִפּוֹת אֵלּוּ אָמְרוּ שֶׁצָּרִיךְ הַבְדָּלָה, שֶׁהקב"ה מִתְלַבֵּשׁ בָּהֶן בִּימוֹת הַחֹל, וּבְשַׁבָּת מִתְפַּשֵּׁט מֵהֶן וּמִתְלַבֵּשׁ בִּלְבוּשֵׁי קֹדֶשׁ, וּמִשּׁוּם כָּךְ תִּקְּנוּ בְּהַבְדָּלָה 'הַמַּבְדִּיל ׳בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל וּבֵין׳ אוֹר לְחֹשֶׁךְ', שֶׁלֹּא יְחַבֵּר קְלִפּוֹת חֹל לִקְלִפּוֹת קֹדֶשׁ, וְלֹא יַעֲשֶׂה בָּהֶן תַּעֲרֹבֶת, וְזֶהוּ ׳שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ׳ (ויקרא יט, יט), וְכָל מִי שֶׁמְּעָרֵב אוֹתָן, נֶאֱמַר בּוֹ ׳אֶת מִקְדַּשׁ יהו"ה טִמֵּא וְגוֹמֵר׳ (במדבר יט, כ). וַעֲשָׂרָה לְבוּשִׁים הֵם שֶׁל קֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳יהו"ה בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר׳ (דברים לב, יב) - 'בָּדָ"ד' עֶשֶׂר, כְּחֶשְׁבּוֹן עֶשֶׂר קְלִפּוֹת הַחֹל. כְּשֶׁמִּתְלַבֵּשׁ בָּהֶן, נֶאֱמַר ׳בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ׳ (ויקרא יג, מו). בְּאוֹתָהּ קְלִפָּה שֶׁגּוֹרֵם אָדָם לְהַלְבִּישׁ שֵׁם ה' בָּהּ בְּלֹא צֹרֶךְ, נוֹטֵל נְקָמָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יהו"ה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא׳ (שמות כ, ז).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובזמנא דעשר ספירן מתלבשן באלין קליפין, אלין דידעין בקליפין עבדין אומאה בשמהן ובהויות דקודשא בריך הוא לאלין קליפין ובטלין גזרה, ועל אלין קליפין אמרו דצריך הבדלה, דקודשא בריך הוא אתלבש בהון ביומין דחול, ובשבת אתפשט מנהון ואתלבש ° בלבושין דקדש, ובגין דא תקינו בהבדלה המבדיל ׳בין קדש לחול ובין׳ אור לחשך, דלא יחבר קליפין דחול לקליפין דקדש, ולא יעביד לון תערובת, ודא איהו ׳שדך לא תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז׳ (ויקרא יט, יט), וכל מאן דערב לון אתמר ביה ׳את מקדש יהו'ה טמא וגומר׳ (במדבר יט, כ). ועשרה לבושין אינון דקדש, דאתמר בהון ׳יהו'ה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר׳ (דברים לב, יב), בד״ד עשר, כחושבן עשר קליפות דחול, כד אתלבש בהון אתמר (ויקרא יג, מו) בדד ישב מחוץ למחנה מושבו, בההיא קליפה דגרים בר נש לאתלבשא שם ה' ביה נטיל נוקמא, ובגין דא ׳לא תשא את שם יהו״ה׳ אלהי״ך לשוא (שמות כ, ז).
התרגום: ובזמן שעשר הספירות מתלבשות בקלפות אלו, אלה היודעים בקלפות עושים שבועה בשמות ובהויות של הקב"ה לקלפות אלו ומבטלים גזרה. ועל קלפות אלו אמרו שצריך הבדלה, שהקב"ה מתלבש בהן בימות החל, ובשבת מתפשט מהן ומתלבש בלבושי קדש, ומשום כך תקנו בהבדלה 'המבדיל ׳בין קדש לחל ובין׳ אור לחשך', שלא יחבר קלפות חל לקלפות קדש, ולא יעשה בהן תערבת, וזהו ׳שדך לא תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך׳ (ויקרא יט, יט), וכל מי שמערב אותן, נאמר בו ׳את מקדש יהו"ה טמא וגומר׳ (במדבר יט, כ). ועשרה לבושים הם של קדש, שנאמר בהם ׳יהו"ה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר׳ (דברים לב, יב) - 'בד"ד' עשר, כחשבון עשר קלפות החל. כשמתלבש בהן, נאמר ׳בדד ישב מחוץ למחנה מושבו׳ (ויקרא יג, מו). באותה קלפה שגורם אדם להלביש שם ה' בה בלא צרך, נוטל נקמה, ומשום כך ׳לא תשא את שם יהו"ה אלהיך לשוא׳ (שמות כ, ז).
מן המפרשים
ביאור הגר"א: בלבושין דקודש ובג"ד תקינו בהבדלה כו' דלא יחבר כו'. שלא יעשה מלאכה ועובדין דחול בעוד שלא הבדיל והפשיט לבושי קודש ממנו בהבדלה וכמו שמפרש והולך דכל התערובות וזכות וחובה הכל בלבושין אבל בפנים שם אין זכות וחובה, דשם (תהלים ה ה) לא…