ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 65: תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו › פיסקה 60 (לו ע"א)

הכתרים התחתונים קליפות ומחצה - והתלבשות הקב"ה בהן לשמר ישראל

תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 60 · דף לו ע"א

לשון הזוהר

לָקֳבֵל בִּינָה דְאִתְּמַר בָּהּ אַלֵּף בִּינָה, אִלֵּין אַלּוּפֵי עִשָׂו, לָקֳבֵל חָכְמָה ° ׳אָדָם בְּלִיַּעַל אִישׁ אָוְן׳, לְעִילָא כתריא״ל (נ״א כרתיא״ל) לָקֳבֵל כֶּתֶר עֶלְיוֹן, וּמִתַּמָּן כָּרֵת לְכָל אִלֵּין דְּעָבְרִין עַל אוֹרַיְיתָא, וְאִינוּן כִּתְרִין תַּתָּאִין אִינוּן קְלִיפִין לַעֲשַׂר סְפִירָן, וַעֲשַׂר סְפִירָן מוֹחָא בְּגַוַּיְיהוּ, וְאִלֵּין קְלִיפִין אִינוּן מְחִיצָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, בְּאִלֵּין קְלִיפִין מִתְלַבֵּשׁ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, לְקַיְימָא בִשְׁכִינְתֵּיהּ ° ׳וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה׳ (תהלים קג, יט), וּלְקַיְימָא בֵיהּ (שם מז, ח) ° כִּי ׳מֶלֶךְ עַל כָּל׳ הָאָרֶץ אלהי״ם, אֲבָל לְעִילָא בְּאַתְרֵיהּ אִתְּמַר ׳לֹא יְגוּרְךָ רָע׳ (שם ח, ה), אֶלָּא קְלִיפִין דִּילֵיהּ לְעִילָא ° אִינוּן לְבוּשִׁין מִכַּמָּה גַוָּונִין שַׁפִּירִין דִּנְהוֹרָא, דְּמִנְּהוֹן אִתְפַּשַּׁט קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ° בְּגָלוּתָא, וְאִתְלַבַּשׁ בְּאִלֵּין אָחֳרָנִין, בְּגִין לְנַטְרָא לְיִשְׂרָאֵל דְּאִינוּן מִתְלַבְּשִׁין בְּאִלֵּין קְלִיפִין, וְדָא אִיהוּ (ישעיה סג, ט) בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר וכו', וְדָא אִיהוּ רָזָא ׳כִּי אִם עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּילִים בֵּינֵיכֶם לְבֵין׳ (ישעיה נט, ב) אלהיכ״ם, וְעָתִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַעֲבָרָא אִלֵּין קְלִיפִין, וּלְאִתְחַזָּאָה לְיִשְׂרָאֵל בְּמוֹחָא מִלְּגָאו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עִינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ׳ (שם ל, כ), וְלֹא יִהְיֶה מְחִיצָה בֵּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ וּבֵין יִשְׂרָאֵל.

תרגום

כְּנֶגֶד בִּינָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ 'אַלֵּף בִּינָה' - אֵלֶּה אַלּוּפֵי עֵשָׂו. כְּנֶגֶד חָכְמָה - ׳אָדָם בְּלִיַּעַל אִישׁ אָוֶן׳. לְמַעְלָה - כתריא"ל כְּנֶגֶד כֶּתֶר עֶלְיוֹן, וּמִשָּׁם כָּרֵת לְכָל אֵלֶּה הָעוֹבְרִים עַל הַתּוֹרָה. וְאֵלֶּה הַכְּתָרִים הַתַּחְתּוֹנִים הֵם קְלִפּוֹת לְעֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת, וְעֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת - מוֹחַ בְּתוֹכָן, וּקְלִפּוֹת אֵלּוּ הֵן מְחִצָּה בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. בִּקְלִפּוֹת אֵלּוּ מִתְלַבֵּשׁ הקב"ה וּשְׁכִינָתוֹ, לְקַיֵּם בִּשְׁכִינָתוֹ ׳וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה׳ (תהלים קג, יט), וּלְקַיֵּם בּוֹ ׳כִּי מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים׳ (שם מז, ח). אֲבָל לְמַעְלָה בִּמְקוֹמוֹ נֶאֱמַר ׳לֹא יְגֻרְךָ רָע׳ (שם ח, ה), אֶלָּא קְלִפּוֹתָיו לְמַעְלָה הֵן לְבוּשִׁים מִכַּמָּה גְּוָנִים יָפִים שֶׁל אוֹר, שֶׁמֵּהֶם מִתְפַּשֵּׁט הקב"ה בַּגָּלוּת, וּמִתְלַבֵּשׁ בַּאֲחֵרִים אֵלּוּ, כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּתְלַבְּשִׁים בִּקְלִפּוֹת אֵלּוּ, וְזֶהוּ ׳בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר וְגוֹמֵר׳ (ישעיה סג, ט). וְזֶהוּ סוֹד ׳כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּילִים בֵּינֵיכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם׳ (ישעיה נט, ב). וְעָתִיד הקב"ה לְהַעֲבִיר קְלִפּוֹת אֵלּוּ, וּלְהֵרָאוֹת לְיִשְׂרָאֵל בַּמּוֹחַ מִבִּפְנִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ׳ (שם ל, כ), וְלֹא תִּהְיֶה מְחִצָּה בֵּין הקב"ה וּשְׁכִינָתוֹ וּבֵין יִשְׂרָאֵל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: לקבל בינה דאתמר בה אלף בינה, אלין אלופי עשו, לקבל חכמה ° ׳אדם בליעל איש און׳, לעילא כתריא״ל (נ״א כרתיא״ל) לקבל כתר עליון, ומתמן כרת לכל אלין דעברין על אורייתא, ואינון כתרין תתאין אינון קליפין לעשר ספירן, ועשר ספירן מוחא בגוייהו, ואלין קליפין אינון מחיצה בין ישראל לאביהם שבשמים, באלין קליפין מתלבש קודשא בריך הוא ושכינתיה, לקיימא בשכינתיה ° ׳ומלכותו בכל משלה׳ (תהלים קג, יט), ולקיימא ביה (שם מז, ח) ° כי ׳מלך על כל׳ הארץ אלהי״ם, אבל לעילא באתריה אתמר ׳לא יגורך רע׳ (שם ח, ה), אלא קליפין דיליה לעילא ° אינון לבושין מכמה גוונין שפירין דנהורא, דמנהון אתפשט קודשא בריך הוא ° בגלותא, ואתלבש באלין אחרנין, בגין לנטרא לישראל דאינון מתלבשין באלין קליפין, ודא איהו (ישעיה סג, ט) בכל צרתם לו צר וכו', ודא איהו רזא ׳כי אם עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין׳ (ישעיה נט, ב) אלהיכ״ם, ועתיד קודשא בריך הוא לאעברא אלין קליפין, ולאתחזאה לישראל במוחא מלגאו, הדא הוא דכתיב ׳ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך׳ (שם ל, כ), ולא יהיה מחיצה בין קודשא בריך הוא ושכינתיה ובין ישראל.

התרגום: כנגד בינה שנאמר בה 'אלף בינה' - אלה אלופי עשו. כנגד חכמה - ׳אדם בליעל איש און׳. למעלה - כתריא"ל כנגד כתר עליון, ומשם כרת לכל אלה העוברים על התורה. ואלה הכתרים התחתונים הם קלפות לעשר הספירות, ועשר הספירות - מוח בתוכן, וקלפות אלו הן מחצה בין ישראל לאביהם שבשמים. בקלפות אלו מתלבש הקב"ה ושכינתו, לקים בשכינתו ׳ומלכותו בכל משלה׳ (תהלים קג, יט), ולקים בו ׳כי מלך על כל הארץ אלהים׳ (שם מז, ח). אבל למעלה במקומו נאמר ׳לא יגרך רע׳ (שם ח, ה), אלא קלפותיו למעלה הן לבושים מכמה גונים יפים של אור, שמהם מתפשט הקב"ה בגלות, ומתלבש באחרים אלו, כדי לשמר על ישראל שמתלבשים בקלפות אלו, וזהו ׳בכל צרתם לו צר וגומר׳ (ישעיה סג, ט). וזהו סוד ׳כי אם עונתיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם׳ (ישעיה נט, ב). ועתיד הקב"ה להעביר קלפות אלו, ולהראות לישראל במוח מבפנים, הדא הוא דכתיב ׳ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך ראות את מוריך׳ (שם ל, כ), ולא תהיה מחצה בין הקב"ה ושכינתו ובין ישראל.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: אדם כו'. דחכמה נקרא אדם כמו שאומר בתיקוני זוהר חדש ע"ג א' ושאר מקומות הרבה:

לכל המפרשים על פיסקה זו