ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 65: תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו › פיסקה 56 (לה ע"ב)

דפיקות הצירי והשוא והסגול - והקמץ הדופק ברחמים

תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 56 · דף לה ע"ב

לשון הזוהר

וְהַאי אִיהוּ דְנָקִיד זִמְנָא חֲדָא לְעִילָא וְאִסְתַּלַּק דְּפִיקוּ, אוֹ דָפִיק זִמְנָא חֲדָא לְתַתָּא וְאִסְתַּלַּק דְּפִיקוּ, אוֹ דָפִיק זִמְנָא חֲדָא בְּאֶמְצָעִיתָא וְאִסְתַּלַּק דְּפִיקוּ, וְאִם דָּפִיק תְּרֵי זִמְנֵי דָא בָתַר דָּא וְאִסְתַּלַּק דְּפִיקוּ, הָא אִינוּן צֵרִ״י דִדְפִיקוּ דִלְהוֹן שָׁוִין, אֲבָל דָּפִיק נְקוּדָה חֲדָא לְעִילָא וּנְקוּדָה חֲדָא לְתַתָּא דָּא בָתַר דָּא אִינוּן שְׁבָ״א, וּתְרֵין נְקוּדִין, אִינוּן אֵשׁ וּמַיִם, לְזִמְנִין דָּא סָלִיק וְדָא נָחִית, כְּגוֹן ׳אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל׳ (לממשלת היום) ׳וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן׳ (לממשלת הלילה), (בראשית א, טז) וּלְזִמְנִין אִינוּן שָׁוִין וְאִינוּן שָׁמַיִם אֵשׁ וּמַיִם, וּלְזִמְנִין דָּפִיק תְּלַת דְּפִיקִין חַד לְעִילָא וּבַתְרֵיהּ תִּנְיָינָא בְּאֶמְצָעִיתָא וּבַתְרֵיהּ תְּלִיתָאָה לְתַתָּא, הָא תְּלַת יְסוֹדִין יִתְעָרוּן בֵּיהּ דְּאִינוּן אֵשׁ וּמַיִם וְרוּחַ בְּאֶמְצָעִיתָא וְדָא שֻׁרֵ״ק, וְאִם דָּפִיק תְּרֵין דְּפִיקִין שָׁוִין דָּא בָתַר דָּא וּנְקוּדָה בָתַר תְּרֵין לְתַתָּא הָא אִינוּן סֶגוֹ״ל, דְּאִינוּן מַיִם וְאֵשׁ רוּחַ לְתַתָּא, וּלְזִמְנִין דְּפִיקוּ בְּפוּתְיָא בַאֲרִיכוּ דָא פַּתָ״ח, ° וּלְזִמְנִין דָּפִיק בַּאֲרִיכוּ וְנָקִיד נְקוּדָה אַבַּתְרֵיהּ דָּא קָמֵ״ץ, בַּאֲרִיכוּ אַחֲזֵי רַחֲמֵי.

תרגום

וְזֶהוּ שֶׁדּוֹפֵק פַּעַם אַחַת לְמַעְלָה וּמִסְתַּלֶּקֶת הַדְּפִיקָה, אוֹ דּוֹפֵק פַּעַם אַחַת לְמַטָּה וּמִסְתַּלֶּקֶת הַדְּפִיקָה, אוֹ דּוֹפֵק פַּעַם אַחַת בָּאֶמְצַע וּמִסְתַּלֶּקֶת הַדְּפִיקָה. וְאִם דּוֹפֵק שְׁתֵּי פְּעָמִים זוֹ אַחַר זוֹ וּמִסְתַּלֶּקֶת הַדְּפִיקָה - הֲרֵי אֵלֶּה צֵירִי, שֶׁדְּפִיקָתָן שָׁוָה. אֲבָל דּוֹפֵק נְקֻדָּה אַחַת לְמַעְלָה וּנְקֻדָּה אַחַת לְמַטָּה, זוֹ אַחַר זוֹ - אֵלֶּה שְׁוָא, וּשְׁתֵּי הַנְּקֻדּוֹת הֵן אֵשׁ וָמַיִם. לִפְעָמִים זוֹ עוֹלָה וְזוֹ יוֹרֶדֶת, כְּגוֹן ׳אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן׳ (בראשית א, טז), וְלִפְעָמִים הֵן שָׁווֹת וְהֵן 'שָׁמַיִם' - אֵשׁ וּמַיִם. וְלִפְעָמִים דּוֹפֵק שָׁלֹשׁ דְּפִיקוֹת, אַחַת לְמַעְלָה, וְאַחֲרֶיהָ שְׁנִיָּה בָּאֶמְצַע, וְאַחֲרֶיהָ שְׁלִישִׁית לְמַטָּה - הֲרֵי שְׁלֹשָׁה יְסוֹדוֹת יִתְעוֹרְרוּ בּוֹ, שֶׁהֵם אֵשׁ וּמַיִם וְרוּחַ בָּאֶמְצַע, וְזֶה שׁוּרֻק. וְאִם דּוֹפֵק שְׁתֵּי דְּפִיקוֹת שָׁווֹת זוֹ אַחַר זוֹ, וּנְקֻדָּה אַחַר שְׁתַּיִם לְמַטָּה - הֲרֵי אֵלֶּה סְגוֹל, שֶׁהֵן מַיִם וָאֵשׁ, רוּחַ לְמַטָּה. וְלִפְעָמִים דְּפִיקָה בְּרֹחַב וּבַאֲרִיכוּת - זֶה פַּתָּח. וְלִפְעָמִים דּוֹפֵק בַּאֲרִיכוּת וְנוֹקֵד נְקֻדָּה אַחֲרָיו - זֶה קָמָץ, שֶׁבַּאֲרִיכוּת מַרְאֶה רַחֲמִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והאי איהו דנקיד זמנא חדא לעילא ואסתלק דפיקו, או דפיק זמנא חדא לתתא ואסתלק דפיקו, או דפיק זמנא חדא באמצעיתא ואסתלק דפיקו, ואם דפיק תרי זמני דא בתר דא ואסתלק דפיקו, הא אינון צר״י דדפיקו דלהון שוין, אבל דפיק נקודה חדא לעילא ונקודה חדא לתתא דא בתר דא אינון שב״א, ותרין נקודין, אינון אש ומים, לזמנין דא סליק ודא נחית, כגון ׳את המאור הגדול׳ (לממשלת היום) ׳ואת המאור הקטן׳ (לממשלת הלילה), (בראשית א, טז) ולזמנין אינון שוין ואינון שמים אש ומים, ולזמנין דפיק תלת דפיקין חד לעילא ובתריה תניינא באמצעיתא ובתריה תליתאה לתתא, הא תלת יסודין יתערון ביה דאינון אש ומים ורוח באמצעיתא ודא שר״ק, ואם דפיק תרין דפיקין שוין דא בתר דא ונקודה בתר תרין לתתא הא אינון סגו״ל, דאינון מים ואש רוח לתתא, ולזמנין דפיקו בפותיא באריכו דא פת״ח, ° ולזמנין דפיק באריכו ונקיד נקודה אבתריה דא קמ״ץ, באריכו אחזי רחמי.

התרגום: וזהו שדופק פעם אחת למעלה ומסתלקת הדפיקה, או דופק פעם אחת למטה ומסתלקת הדפיקה, או דופק פעם אחת באמצע ומסתלקת הדפיקה. ואם דופק שתי פעמים זו אחר זו ומסתלקת הדפיקה - הרי אלה צירי, שדפיקתן שוה. אבל דופק נקדה אחת למעלה ונקדה אחת למטה, זו אחר זו - אלה שוא, ושתי הנקדות הן אש ומים. לפעמים זו עולה וזו יורדת, כגון ׳את המאור הגדל ואת המאור הקטן׳ (בראשית א, טז), ולפעמים הן שוות והן 'שמים' - אש ומים. ולפעמים דופק שלש דפיקות, אחת למעלה, ואחריה שניה באמצע, ואחריה שלישית למטה - הרי שלשה יסודות יתעוררו בו, שהם אש ומים ורוח באמצע, וזה שורק. ואם דופק שתי דפיקות שוות זו אחר זו, ונקדה אחר שתים למטה - הרי אלה סגול, שהן מים ואש, רוח למטה. ולפעמים דפיקה ברחב ובאריכות - זה פתח. ולפעמים דופק באריכות ונוקד נקדה אחריו - זה קמץ, שבאריכות מראה רחמים.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ולזמנא דפיק באריכו ונקיד נקוד' אבתרי' דא קמץ באריכו אחזי רחמי. רוצה לומר דכל באריכו, בין קמץ בין פתח, אחזי רחמי, דאריכו הוא וא"ו, אריך אנפין, דרגא דתקיע באריכו:

לכל המפרשים על פיסקה זו