ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 65: תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו › פיסקה 5 (קג ע"א)

׳והאדם ידע׳ - ידיעת חטאו בקין וזהמתו עד קיני חותן משה

תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 5 · דף קג ע"א

לשון הזוהר

[קג ע"א]] (דף קג ע"א) ° וְעוֹד ׳וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ׳, אִית יְדִיעָה לְטַב וְאִית יְדִיעָה לְבִישׁ, כְּגוֹן ׳וַיֵּדְעוּ כִּי עִרוּמִים הֵם׳ (שם ג, ז), וּכְגוֹן ׳וְאַתְּ ° עִרוֹם וְעֶרְיָה׳ (יחזקאל טז, ז), עִרוֹם מֵאוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב, וְעֶרְיָה מֵאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה. וְעוֹד וְהָאָדָם יָדַע, כְּגוֹן ׳וּמָרְדֳּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה׳ (אסתר ד, א), הָכִי אָדָם יָדַע דְּגָרִים אַפְרָשׁוּתָא בֵּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבֵין שְׁכִינְתֵּיהּ, דְּאָדָם חָאב בְּמַחֲשָׁבָה, וְחַוָּה חָאבַת בְּמַעֲשֶׂה, בְּהַהוּא אֲתַר דְּאִתְּמַר בֵּיהּ יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה, בְּהַהוּא אֲתַר דְּאִתְנַטִּל נִשְׁמָתֵיהּ ° בְּאֹרַח אֲצִילוּת תַּמָּן חָאב, וְחַוָּה בְּמַעֲשֶׂה דִילֵיהּ, דְּאִיהִי כֹּחַ דִּילֵיהּ כ״ח אַתְוָון דְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, ° וְכֹלָּא חָכְמָ״ה כֹּ״חַ מָ״ה. ° וְעוֹד וְהָאָדָם יָדַע, יָדַע חוֹבָא דִילֵיהּ בְּמַאי בְּקַיִן, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן׳ (בראשית ד, א), בְּגִין דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע׳ (ישעיה יד, כט), דְּאִיהוּ זוּהֲמָא דְאַטִּיל נָחָשׁ בְּחַוָּה, וַהֲוָה יָדַע זוּהֲמָא דִילֵיהּ דְּאִתְפַּשַּׁט עַד קֵנִי חוֹתֵן מֹשֶׁה, וְכַד חָמָא גִלְגוּלָא וּתְיוּבְתָּא דִילֵיהּ תַּמָּן, אָמְרָה ׳קָנִיתִי אִישׁ אֶת יהו״ה׳ (בראשית ד, א), כְּעַן יְדַעְנָא לֵיהּ דְּקָנִיתִי לֵיהּ בְּקֵנִי חוֹתֵן מֹשֶׁה, וְרַוַוחְנָא לֵיהּ תַּמָּן, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר ׳קָנִיתִי אִישׁ אֶת יהו''ה׳, וְדָא אִיהוּ רָזָא ° ׳וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבוּרִים וָבָאוּ׳ (קהלת ח, י) וכו'.

תרגום

וְעוֹד, ׳וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ׳ - יֵשׁ יְדִיעָה לְטוֹב וְיֵשׁ יְדִיעָה לְרַע, כְּגוֹן ׳וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּים הֵם׳ (שם ג, ז), וּכְגוֹן ׳וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה׳ (יחזקאל טז, ז) - עֵרֹם מֵהַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְעֶרְיָה מֵהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְעוֹד ׳וְהָאָדָם יָדַע׳, כְּגוֹן ׳וּמָרְדֳּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה׳ (אסתר ד, א). כָּךְ אָדָם יָדַע שֶׁגּוֹרֵם הַפְרָדָה בֵּין הקב"ה וּבֵין שְׁכִינָתוֹ, שֶׁאָדָם חָטָא בְּמַחֲשָׁבָה, וְחַוָּה חָטְאָה בְּמַעֲשֶׂה. בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה׳, בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּטֶּלֶת נִשְׁמָתוֹ בְּדֶרֶךְ אֲצִילוּת - שָׁם חָטָא, וְחַוָּה בְּמַעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ, שֶׁהִיא כֹּחוֹ - כ"ח אוֹתִיּוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְהַכֹּל חָכְמָ"ה כֹּ"חַ מָ"ה. וְעוֹד ׳וְהָאָדָם יָדַע׳ - יָדַע אֶת חֶטְאוֹ בְּמָה? בְּקַיִן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן׳ (בראשית ד, א), מִשּׁוּם שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר ׳כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע׳ (ישעיה יד, כט), שֶׁהוּא הַזֻּהֲמָא שֶׁהִטִּיל הַנָּחָשׁ בְּחַוָּה, וְהָיָה יוֹדֵעַ אֶת זֻהֲמָתוֹ שֶׁהִתְפַּשְּׁטָה עַד קֵינִי חוֹתֵן מֹשֶׁה. וּכְשֶׁרָאָה אֶת גִּלְגּוּלוֹ וּתְשׁוּבָתוֹ שָׁם, אָמְרָה ׳קָנִיתִי אִישׁ אֶת יהו"ה׳ (בראשית ד, א) - עַכְשָׁו יָדַעְתִּי אוֹתוֹ, שֶׁקָּנִיתִיו בְּקֵינִי חוֹתֵן מֹשֶׁה, וְהִרְוַחְתִּיו שָׁם, וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶאֱמַר ׳קָנִיתִי אִישׁ אֶת יהו"ה׳, וְזֶהוּ סוֹד ׳וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים וָבָאוּ וְגוֹמֵר׳ (קהלת ח, י).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [קג ע"א]] (דף קג ע"א) ° ועוד ׳והאדם ידע את חוה אשתו׳, אית ידיעה לטב ואית ידיעה לביש, כגון ׳וידעו כי ערומים הם׳ (שם ג, ז), וכגון ׳ואת ° ערום ועריה׳ (יחזקאל טז, ז), ערום מאורייתא דבכתב, ועריה מאורייתא דבעל פה. ועוד והאדם ידע, כגון ׳ומרדכי ידע את כל אשר נעשה׳ (אסתר ד, א), הכי אדם ידע דגרים אפרשותא בין קודשא בריך הוא ובין שכינתיה, דאדם חאב במחשבה, וחוה חאבת במעשה, בההוא אתר דאתמר ביה ישראל עלה במחשבה, בההוא אתר דאתנטל נשמתיה ° בארח אצילות תמן חאב, וחוה במעשה דיליה, דאיהי כח דיליה כ״ח אתוון דמעשה בראשית, ° וכלא חכמ״ה כ״ח מ״ה. ° ועוד והאדם ידע, ידע חובא דיליה במאי בקין, כמה דאת אמר ׳ותהר ותלד את קין׳ (בראשית ד, א), בגין דעליה אתמר ׳כי משרש נחש יצא צפע׳ (ישעיה יד, כט), דאיהו זוהמא דאטיל נחש בחוה, והוה ידע זוהמא דיליה דאתפשט עד קני חותן משה, וכד חמא גלגולא ותיובתא דיליה תמן, אמרה ׳קניתי איש את יהו״ה׳ (בראשית ד, א), כען ידענא ליה דקניתי ליה בקני חותן משה, ורווחנא ליה תמן, ובגין דא אתמר ׳קניתי איש את יהו'ה׳, ודא איהו רזא ° ׳ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו׳ (קהלת ח, י) וכו'.

התרגום: ועוד, ׳והאדם ידע את חוה אשתו׳ - יש ידיעה לטוב ויש ידיעה לרע, כגון ׳וידעו כי עירמים הם׳ (שם ג, ז), וכגון ׳ואת ערם ועריה׳ (יחזקאל טז, ז) - ערם מהתורה שבכתב, ועריה מהתורה שבעל פה. ועוד ׳והאדם ידע׳, כגון ׳ומרדכי ידע את כל אשר נעשה׳ (אסתר ד, א). כך אדם ידע שגורם הפרדה בין הקב"ה ובין שכינתו, שאדם חטא במחשבה, וחוה חטאה במעשה. באותו מקום שנאמר בו ׳ישראל עלה במחשבה׳, באותו מקום שנטלת נשמתו בדרך אצילות - שם חטא, וחוה במעשה שלו, שהיא כחו - כ"ח אותיות של מעשה בראשית, והכל חכמ"ה כ"ח מ"ה. ועוד ׳והאדם ידע׳ - ידע את חטאו במה? בקין, כמו שנאמר ׳ותהר ותלד את קין׳ (בראשית ד, א), משום שעליו נאמר ׳כי משרש נחש יצא צפע׳ (ישעיה יד, כט), שהוא הזהמא שהטיל הנחש בחוה, והיה יודע את זהמתו שהתפשטה עד קיני חותן משה. וכשראה את גלגולו ותשובתו שם, אמרה ׳קניתי איש את יהו"ה׳ (בראשית ד, א) - עכשו ידעתי אותו, שקניתיו בקיני חותן משה, והרוחתיו שם, ומשום כך נאמר ׳קניתי איש את יהו"ה׳, וזהו סוד ׳ובכן ראיתי רשעים קברים ובאו וגומר׳ (קהלת ח, י).

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ועוד והאדם כו' ואית כו'. כמו שכתוב הדעת טוב ורע, וטוב הוא (משלי ג ו) בכל דרכיך דעהו, ורוצה לומר שידע מה שעשתה לו חוה אשתו. ומפרש והולך הקרא, שילדה את קין, בזה ידע סהדותא על חטא דיליה, והענין דרוצה לומר שאדם עם חוה אשתו נמלאו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: