ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 65: תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו › פיסקה 46 (לד ע"א)

קריאות הדוד כנגד ששת ימי בראשית - ורסיסי ליל שמורים

תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 46 · דף לד ע"א

לשון הזוהר

° וְעוֹד פִּתְחִי לִי בְּיוֹמָא קַדְמָאָה דְאִיהִי יְמִינָא, דַעֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן׳ (שם קמה, טז), יָדֶיךָ יוּדֶיךָ, דָּא י' דְּאִיהוּ לִימִינָא, ° אֲחוֹתִי בְּיוֹמָא תִּנְיָינָא דְתַמָּן ה', ° יוֹנָתִי בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה דְתַמָּן ו', ° ׳שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל׳ בְּיוֹמָא רְבִיעָאָה (נ״א תליתאה), דְּאִיהוּ כְּלָלָא דְיו״ד ה״א וא״ו דְּאִיהוּ חוּשְׁבַּן טָ״ל, וְדָא אִיהוּ גוּפָא וּבְרִית דְּחַשְׁבֵינָן חַד בְּחֻשְׁבָּן, דְּאִיהוּ וָא״ו דְּסָלִיק אֶחָ״ד, ו' עִלָּאָה עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, ו' תַּתָּאָה צַדִּיק, א' אַחֲזֵי עַל תַּרְוַיְיהוּ דְאִינוּן חָד. ° קֶּוֵצּוֹתָיו אִלֵּין שִׁית קְצָווֹת דְּאִינוּן ה״א, שִׁית פִּרְקִין דִּכְלִילָן בִּתְרֵין שׁוֹקִין, דְּאִינוּן יוֹם חֲמִישִׁי וְיוֹם שִׁשִּׁי, דְעַלֵייהוּ אִתְּמַר (שיר ח טו) ׳שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ׳, רְסִיסֵי לָיְלָה דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה כְּלִילָא מִיו״ד ה״א וא״ו ה״א, ° דְּאִתְקְרִיאַת לַיְלָה, דְּאִיהִי לֵיל שַׁבָּת לֵיל שִׁמּוּרִים, דְּאִיהִי וַדַּאי לַיהו״ה, בְּהוֹצִיאוֹ אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

תרגום

וְעוֹד, 'פִּתְחִי לִי' בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא יָמִין, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר ׳פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן׳ (שם קמה, טז) - 'יָדֶךָ' - 'יוּדֶיךָ', זוֹ יוֹ"ד שֶׁהִיא לְיָמִין. 'אֲחֹתִי' בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי שֶׁשָּׁם הֵ"א. 'יוֹנָתִי' בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁשָּׁם וָא"ו. ׳שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל׳ בַּיּוֹם הָרְבִיעִי, שֶׁהוּא כְּלָל יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו, שֶׁהוּא חֶשְׁבּוֹן טָ"ל, וְזֶהוּ גוּף וּבְרִית, שֶׁמּוֹנִים אֶחָד בְּחֶשְׁבּוֹן, שֶׁהוּא וָא"ו הָעוֹלֶה 'אֶחָ"ד': וָא"ו עֶלְיוֹנָה - עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, וָא"ו תַּחְתּוֹנָה - צַדִּיק, אָלֶ"ף מַרְאָה עַל שְׁנֵיהֶם שֶׁהֵם אֶחָד. 'קְוֻצּוֹתָיו' - אֵלֶּה שֵׁשׁ קְצָווֹת שֶׁהֵן הֵ"א, שֵׁשׁ פְּרָקִים הַכְּלוּלִים בִּשְׁתֵּי הַשּׁוֹקַיִם, שֶׁהֵם יוֹם חֲמִישִׁי וְיוֹם שִׁשִּׁי, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שיר ח טו) ׳שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ׳. 'רְסִיסֵי לָיְלָה' - זוֹ הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, הַכְּלוּלָה מִיּוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, הַנִּקְרֵאת 'לַיְלָה', שֶׁהִיא לֵיל שַׁבָּת, לֵיל שִׁמּוּרִים, שֶׁהִיא וַדַּאי לַיהו"ה, בְּהוֹצִיאוֹ אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ° ועוד פתחי לי ביומא קדמאה דאיהי ימינא, דעליה אתמר ׳פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון׳ (שם קמה, טז), ידיך יודיך, דא י' דאיהו לימינא, ° אחותי ביומא תניינא דתמן ה', ° יונתי ביומא תליתאה דתמן ו', ° ׳שראשי נמלא טל׳ ביומא רביעאה (נ״א תליתאה), דאיהו כללא דיו״ד ה״א וא״ו דאיהו חושבן ט״ל, ודא איהו גופא וברית דחשבינן חד בחשבן, דאיהו וא״ו דסליק אח״ד, ו' עלאה עמודא דאמצעיתא, ו' תתאה צדיק, א' אחזי על תרוייהו דאינון חד. ° קוצותיו אלין שית קצוות דאינון ה״א, שית פרקין דכלילן בתרין שוקין, דאינון יום חמישי ויום ששי, דעלייהו אתמר (שיר ח טו) ׳שוקיו עמודי שש׳, רסיסי לילה דא שכינתא תתאה כלילא מיו״ד ה״א וא״ו ה״א, ° דאתקריאת לילה, דאיהי ליל שבת ליל שמורים, דאיהי ודאי ליהו״ה, בהוציאו אותם מארץ מצרים.

התרגום: ועוד, 'פתחי לי' ביום הראשון שהוא ימין, שעליו נאמר ׳פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון׳ (שם קמה, טז) - 'ידך' - 'יודיך', זו יו"ד שהיא לימין. 'אחתי' ביום השני ששם ה"א. 'יונתי' ביום השלישי ששם וא"ו. ׳שראשי נמלא טל׳ ביום הרביעי, שהוא כלל יו"ד ה"א וא"ו, שהוא חשבון ט"ל, וזהו גוף וברית, שמונים אחד בחשבון, שהוא וא"ו העולה 'אח"ד': וא"ו עליונה - עמודא דאמצעיתא, וא"ו תחתונה - צדיק, אל"ף מראה על שניהם שהם אחד. 'קוצותיו' - אלה שש קצוות שהן ה"א, שש פרקים הכלולים בשתי השוקים, שהם יום חמישי ויום ששי, שעליהם נאמר (שיר ח טו) ׳שוקיו עמודי שש׳. 'רסיסי לילה' - זו השכינה התחתונה, הכלולה מיו"ד ה"א וא"ו ה"א, הנקראת 'לילה', שהיא ליל שבת, ליל שמורים, שהיא ודאי ליהו"ה, בהוציאו אותם מארץ מצרים.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ועוד פתחי כו' דאיהו לימינא. דחכמה נחית בימינא:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: