שש אותיות ׳בראשית׳ הרמוזות בקריאת הדוד - ושראשי נמלא טל
תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 45 · דף לד ע"א
לשון הזוהר
° וַעֲלַיְהוּ אִתְּמַר פִּתְחִי לִי בְּאָת ב', ° ׳פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק׳ (תהלים קיח, יט), ׳שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׳, וּבְגִין דָּא פִּתְחִי לִי בְּאָת ב', (שם קיח, כ) זֶה הַשַּׁעַר לַיהו״ה, וְדָא אָת ב' מִן בְּרֵאשִׁית, אֲחוֹתִי בְּאָת א' מִן בְּרֵאשִׁית, רַעְיָתִי בְּאָת ר' מִן בְּרֵאשִׁית, יוֹנָתִי בְּאָת י' מִבְּרֵאשִׁית, תַמָּתִי בְּאָת ת' מִן בְּרֵאשִׁית, שֶׁרֹאשִׁי בְּאָת ש' מִן בְּרֵאשִׁית, דְסָלִיק ° נִמְלָא טָל, רָזָא דְמִלָּה יהו״ה אח״ד דְסָלִיק לְחֻשְׁבָּן ט״ל, ° דָּבָר אַחֵר נִמְלָא טָ״ל בֵּאלֹהִי״ם, וּבֵיהּ אִיהִי מְלֵיאָ״ה, בְּאָן אֲתַר בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה דְּאִיהוּ שְׁתִיתָאָה, וְעַל רֵישֵׁיהּ י' עֲטָרָה כְלִילָא מֵעֲשָׂרָה, י' אִיהִי טִפָּה דְאִתְמַשְׁכַת מִן מוֹחָא לְגַבֵּי ה' אֲפִיקֵי מָיִם, ו' רוּחָא דְנָפִיק מֵאֹזֶן שְׂמָאלָא, רוּחַ צְפוֹנִית דַהֲוָה נָפִיק מֵאֹזֶן שְׂמָאלָא דְלִבָּא, וַהֲוָה מְנַשֵּׁב בְּכִנּוֹר דְּדָוִד וַהֲוָה מְנַגֵּן מֵאֵלָיו, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק׳, דִּבְקַדְמֵיתָא אָמְרַת ה' זְעִירָא אֲנִי יְשֵׁנָה מִן י״ה, עַד דְּאִתְעַר ו' לְגַבִּי דְאִיהוּ רוּחַ, וּמִיָּד ׳קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק׳ בְּשִׁית אַתְוָון מִן בְּרֵאשִׁית, דְּאִינוּן לָקֳבֵל שִׁית תֵּיבִין דְּיִחוּדָא, וְאִינוּן לָקֳבֵל שִׁית יוֹמֵי בְּרֵאשִׁית.
תרגום
וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר 'פִּתְחִי לִי' בְּאוֹת בֵּי"ת, ׳פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק׳ (תהלים קיח, יט), ׳שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׳, וּמִשּׁוּם כָּךְ 'פִּתְחִי לִי' בְּאוֹת בֵּי"ת, ׳זֶה הַשַּׁעַר לַיהו"ה׳ (שם קיח, כ), וְזוֹ אוֹת בֵּי"ת מִן 'בְּרֵאשִׁית'. 'אֲחֹתִי' - בְּאוֹת אָלֶ"ף מִן 'בְּרֵאשִׁית'. 'רַעְיָתִי' - בְּאוֹת רֵי"שׁ מִן 'בְּרֵאשִׁית'. 'יוֹנָתִי' - בְּאוֹת יוֹ"ד מִ'בְּרֵאשִׁית'. 'תַמָּתִי' - בְּאוֹת תָּ"ו מִן 'בְּרֵאשִׁית'. 'שֶׁרֹּאשִׁי' - בְּאוֹת שִׁי"ן מִן 'בְּרֵאשִׁית', שֶׁעוֹלֶה 'נִמְלָא טָל'. סוֹד הַדָּבָר: יהו"ה אֶחָ"ד, שֶׁעוֹלֶה בְּחֶשְׁבּוֹן טָ"ל. דָּבָר אַחֵר: 'נִמְלָא טָ"ל' בֶּאֱלֹהִים, וּבוֹ הִיא מְלֵאָה - בְּאֵיזֶה מָקוֹם? בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁהוּא הַשִּׁשִּׁי, וְעַל רֹאשׁוֹ יוֹ"ד, עֲטָרָה הַכְּלוּלָה מֵעֲשָׂרָה. יוֹ"ד הִיא טִפָּה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמֹּחַ אֶל הֵ"א, 'אֲפִיקֵי מָיִם'. וָא"ו - רוּחַ הַיּוֹצֵא מֵהָאֹזֶן הַשְּׂמָאלִית, רוּחַ צְפוֹנִית שֶׁהָיָה יוֹצֵא מֵהָאֹזֶן הַשְּׂמָאלִית שֶׁל הַלֵּב, וְהָיָה מְנַשֵּׁב בְּכִנּוֹר דָּוִד וְהָיָה מְנַגֵּן מֵאֵלָיו, וְעָלָיו נֶאֱמַר ׳קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק׳. שֶׁבַּתְּחִלָּה אָמְרָה הֵ"א זְעִירָה 'אֲנִי יְשֵׁנָה' מִן יָ"הּ, עַד שֶׁמִּתְעוֹרֵר וָא"ו אֵלֶיהָ שֶׁהוּא רוּחַ, וּמִיָּד ׳קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק׳ בְּשֵׁשׁ אוֹתִיּוֹת מִן 'בְּרֵאשִׁית', שֶׁהֵן כְּנֶגֶד שֵׁשׁ תֵּבוֹת הַיִּחוּד, וְהֵן כְּנֶגֶד שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° ועליהו אתמר פתחי לי באת ב', ° ׳פתחו לי שערי צדק׳ (תהלים קיח, יט), ׳שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד׳, ובגין דא פתחי לי באת ב', (שם קיח, כ) זה השער ליהו״ה, ודא את ב' מן בראשית, אחותי באת א' מן בראשית, רעיתי באת ר' מן בראשית, יונתי באת י' מבראשית, תמתי באת ת' מן בראשית, שראשי באת ש' מן בראשית, דסליק ° נמלא טל, רזא דמלה יהו״ה אח״ד דסליק לחשבן ט״ל, ° דבר אחר נמלא ט״ל באלהי״ם, וביה איהי מליא״ה, באן אתר ביומא שביעאה דאיהו שתיתאה, ועל רישיה י' עטרה כלילא מעשרה, י' איהי טפה דאתמשכת מן מוחא לגבי ה' אפיקי מים, ו' רוחא דנפיק מאזן שמאלא, רוח צפונית דהוה נפיק מאזן שמאלא דלבא, והוה מנשב בכנור דדוד והוה מנגן מאליו, ועליה אתמר ׳קול דודי דופק׳, דבקדמיתא אמרת ה' זעירא אני ישנה מן י״ה, עד דאתער ו' לגבי דאיהו רוח, ומיד ׳קול דודי דופק׳ בשית אתוון מן בראשית, דאינון לקבל שית תיבין דיחודא, ואינון לקבל שית יומי בראשית.
התרגום: ועליהם נאמר 'פתחי לי' באות בי"ת, ׳פתחו לי שערי צדק׳ (תהלים קיח, יט), ׳שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד׳, ומשום כך 'פתחי לי' באות בי"ת, ׳זה השער ליהו"ה׳ (שם קיח, כ), וזו אות בי"ת מן 'בראשית'. 'אחתי' - באות אל"ף מן 'בראשית'. 'רעיתי' - באות רי"ש מן 'בראשית'. 'יונתי' - באות יו"ד מ'בראשית'. 'תמתי' - באות ת"ו מן 'בראשית'. 'שראשי' - באות שי"ן מן 'בראשית', שעולה 'נמלא טל'. סוד הדבר: יהו"ה אח"ד, שעולה בחשבון ט"ל. דבר אחר: 'נמלא ט"ל' באלהים, ובו היא מלאה - באיזה מקום? ביום השביעי שהוא הששי, ועל ראשו יו"ד, עטרה הכלולה מעשרה. יו"ד היא טפה הנמשכת מהמח אל ה"א, 'אפיקי מים'. וא"ו - רוח היוצא מהאזן השמאלית, רוח צפונית שהיה יוצא מהאזן השמאלית של הלב, והיה מנשב בכנור דוד והיה מנגן מאליו, ועליו נאמר ׳קול דודי דופק׳. שבתחלה אמרה ה"א זעירה 'אני ישנה' מן י"ה, עד שמתעורר וא"ו אליה שהוא רוח, ומיד ׳קול דודי דופק׳ בשש אותיות מן 'בראשית', שהן כנגד שש תבות היחוד, והן כנגד ששת ימי בראשית.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: פתחו לי שערי צדק. שהן ב' שערים, שערי, וכן שערים ראשיכם, פתחי עולם, והוא ב', שתים, וכן צורתו (כאכסדרה פתוח) כשער כמו שאמרו (בראשית רבה פרשה א) למה ב' פתוח מלפניו כו', וב' הוא דרגא דצדק והוא זה השער לה':
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: