ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 65: תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו › פיסקה 41 (לה ע"א)

קרוב האותיות אב עם אם ובן עם בת - קרבן עולה ויורד

תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 41 · דף לה ע"א

לשון הזוהר

וְרָזָא דְמִלָּה ׳יהו''ה בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה׳ (משלי ג, יט), בְּאַבָּא דְאִיהוּ י' יָסַד בְּרַתָּא דְאִיהִי ה' זְעִירָא, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר ° ׳וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר׳ (בראשית לז, יא), בְּאִימָּא דְאִיהִי ה' עִלָּאָה כּוֹנֵן שָׁמַיִם דְּאִיהוּ ו', ° וְאִיהוּ בֶן י״ה, וְכַד יְהוֹן מִתְקָרְבִין אַתְוָון אָב עִם אֵם בֵּן עִם בַּת כָּל חַד בְּבַת זוּגֵיהּ, ה' עִלָּאָה (סליק) לְגַבֵּי י', ה' (תתאה) נָחִית לְגַבֵּי ו', ° הַאי אִיהוּ קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, בְּהַהוּא זִמְנָא ׳וַתִּקְרְבוּ עֲצָמוֹת עֶצֶם אֶל עַצְמוֹ׳ (יחזקאל לז, ז), וְרָזָא דְמִלָּה ׳עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי׳ (בראשית ב, כג), עֶצֶם מֵעֲצָמַי דָא י' עִם ה', וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי דָא ו' עִם ה', (שם כד) ° וְעַל ׳כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְגוֹמֵר׳. וְכַד סָלִיק ה' לְגַבֵּי י' אִתְּמַר בָּהּ ׳זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה׳ (ויקרא ו, ב) הִיא הָעוֹלָה, ° דְּהָא (דהוה) סְלִיקַת לְגַבֵּי אַבָּא, ° וְכַד נְחִיתַת אִמָא לְגַבֵּי בְּרָא אִתְּמַר בָּהּ ׳וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ׳ (שם ה), אִתּוֹקַד בֵּיהּ בְּשַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּ, וְהָכִי כַד נָחִית ו' לְגַבֵּי ה' דִילֵיהּ, וְי' סָלִיק לְגַבֵּי ה' דִילֵיהּ, ° בְּהַהוּא זִמְנָא (בראשית כח, יב) וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אלהי״ם ׳עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ׳, כָּל אִלֵּין דְּפִיקִין דִּשְׁאָר עַרְקִין, וְהָכִי אוּקְמוּהוּ סָלְקִין תְּרֵין וְנָחֲתִין תְּרֵין, סָלְקִין תְּרֵי י״ה דָּא לְגַבֵּי דָא, וְנָחֲתִין תְּרֵי ו״ה דָּא לְגַבֵּי דָא.

תרגום

וְסוֹד הַדָּבָר ׳יהו"ה בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה׳ (משלי ג, יט): בְּאַבָּא שֶׁהוּא יוֹ"ד יָסַד אֶת הַבַּת שֶׁהִיא הֵ"א זְעִירָה, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר ׳וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר׳ (בראשית לז, יא). בְּאִמָּא שֶׁהִיא הֵ"א עֶלְיוֹנָה - 'כּוֹנֵן שָׁמַיִם' שֶׁהוּא וָא"ו, וְהוּא בֶּן יָ"הּ. וּכְשֶׁמִּתְקָרְבוֹת הָאוֹתִיּוֹת - אָב עִם אֵם, בֵּן עִם בַּת, כָּל אֶחָד בְּבַת זוּגוֹ - הֵ"א עֶלְיוֹנָה עוֹלָה אֶל יוֹ"ד, הֵ"א תַּחְתּוֹנָה יוֹרֶדֶת אֶל וָא"ו, זֶהוּ קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. בְּאוֹתוֹ זְמַן ׳וַתִּקְרְבוּ עֲצָמוֹת עֶצֶם אֶל עַצְמוֹ׳ (יחזקאל לז, ז), וְסוֹד הַדָּבָר ׳עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי׳ (בראשית ב, כג) - 'עֶצֶם מֵעֲצָמַי' זֶה יוֹ"ד עִם הֵ"א, 'וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי' זֶה וָא"ו עִם הֵ"א, (שם כד) וְעַל כֵּן ׳יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְגוֹמֵר׳. וּכְשֶׁעוֹלָה הֵ"א אֶל יוֹ"ד, נֶאֱמַר בָּהּ ׳זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה׳ (ויקרא ו, ב) - הִיא הָעוֹלָה, שֶׁהֲרֵי עוֹלָה אֶל אַבָּא. וּכְשֶׁיּוֹרֶדֶת אִמָּא אֶל הַבֵּן, נֶאֱמַר בָּהּ ׳וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ׳ (שם ה), נִשְׂרֶפֶת בּוֹ בְּלַהֲבוֹת אַהֲבָה. וְכֵן כְּשֶׁוָּא"ו יוֹרֶדֶת אֶל הֵ"א שֶׁלָּהּ, וְיוֹ"ד עוֹלָה אֶל הֵ"א שֶׁלָּהּ, בְּאוֹתוֹ זְמַן ׳וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ׳ (בראשית כח, יב) - כָּל אֵלֶּה הֵם דְּפִיקוֹת שְׁאָר הָעוֹרְקִים, וְכָךְ בֵּאֲרוּ: עוֹלִים שְׁנַיִם וְיוֹרְדִים שְׁנַיִם - עוֹלִים שְׁנֵי יָ"הּ זֶה אֶל זֶה, וְיוֹרְדִים שְׁנֵי וָ"ה זֶה אֶל זֶה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ורזא דמלה ׳יהו'ה בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה׳ (משלי ג, יט), באבא דאיהו י' יסד ברתא דאיהי ה' זעירא, דעלה אתמר ° ׳ואביו שמר את הדבר׳ (בראשית לז, יא), באימא דאיהי ה' עלאה כונן שמים דאיהו ו', ° ואיהו בן י״ה, וכד יהון מתקרבין אתוון אב עם אם בן עם בת כל חד בבת זוגיה, ה' עלאה (סליק) לגבי י', ה' (תתאה) נחית לגבי ו', ° האי איהו קרבן עולה ויורד, בההוא זמנא ׳ותקרבו עצמות עצם אל עצמו׳ (יחזקאל לז, ז), ורזא דמלה ׳עצם מעצמי ובשר מבשרי׳ (בראשית ב, כג), עצם מעצמי דא י' עם ה', ובשר מבשרי דא ו' עם ה', (שם כד) ° ועל ׳כן יעזב איש את אביו ואת אמו וגומר׳. וכד סליק ה' לגבי י' אתמר בה ׳זאת תורת העולה׳ (ויקרא ו, ב) היא העולה, ° דהא (דהוה) סליקת לגבי אבא, ° וכד נחיתת אמא לגבי ברא אתמר בה ׳ואש המזבח תוקד בו׳ (שם ה), אתוקד ביה בשלהובין דרחימו, והכי כד נחית ו' לגבי ה' דיליה, וי' סליק לגבי ה' דיליה, ° בההוא זמנא (בראשית כח, יב) והנה מלאכי אלהי״ם ׳עולים ויורדים בו׳, כל אלין דפיקין דשאר ערקין, והכי אוקמוהו סלקין תרין ונחתין תרין, סלקין תרי י״ה דא לגבי דא, ונחתין תרי ו״ה דא לגבי דא.

התרגום: וסוד הדבר ׳יהו"ה בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה׳ (משלי ג, יט): באבא שהוא יו"ד יסד את הבת שהיא ה"א זעירה, שעליה נאמר ׳ואביו שמר את הדבר׳ (בראשית לז, יא). באמא שהיא ה"א עליונה - 'כונן שמים' שהוא וא"ו, והוא בן י"ה. וכשמתקרבות האותיות - אב עם אם, בן עם בת, כל אחד בבת זוגו - ה"א עליונה עולה אל יו"ד, ה"א תחתונה יורדת אל וא"ו, זהו קרבן עולה ויורד. באותו זמן ׳ותקרבו עצמות עצם אל עצמו׳ (יחזקאל לז, ז), וסוד הדבר ׳עצם מעצמי ובשר מבשרי׳ (בראשית ב, כג) - 'עצם מעצמי' זה יו"ד עם ה"א, 'ובשר מבשרי' זה וא"ו עם ה"א, (שם כד) ועל כן ׳יעזב איש את אביו ואת אמו וגומר׳. וכשעולה ה"א אל יו"ד, נאמר בה ׳זאת תורת העלה׳ (ויקרא ו, ב) - היא העולה, שהרי עולה אל אבא. וכשיורדת אמא אל הבן, נאמר בה ׳ואש המזבח תוקד בו׳ (שם ה), נשרפת בו בלהבות אהבה. וכן כשוא"ו יורדת אל ה"א שלה, ויו"ד עולה אל ה"א שלה, באותו זמן ׳והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו׳ (בראשית כח, יב) - כל אלה הם דפיקות שאר העורקים, וכך בארו: עולים שנים ויורדים שנים - עולים שני י"ה זה אל זה, ויורדים שני ו"ה זה אל זה.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ואביו שמר כו'. דהיא נקראת דבר, ובה חלמא, והוא דבר מלוכה של יוסף דאתבני ע"י אבא, וזהו ואביו כו':

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה:

ועוד 11 פסוקים. אינדקס הפסוקים