ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 65: תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו › פיסקה 40 (לה ע"א)

הכבד שאין עורקיו דופקים - ודפיקת רוח הקדש לימות המשיח

תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 40 · דף לה ע"א

לשון הזוהר

[לה.] כָּבֵד הוּא סמא״ל (לה ע"א) הוּא עִשָׂו, דְּלֵית בֵּיהּ רוּחָא דְקוּדְשָׁא, ° לָא דָפְקִין עַרְקִין דִּילֵיהּ, וּבְגִין דָּא לָא שַׁרְיָא שְׁכִינְתָּא בְּאוּמִין פַּלְחֵי כּוֹכְבַיָא דְּעָלְמָא, וּבְגָלוּתָא דְאִסְתַּלַּק רוּח דְקוּדְשָׁא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יהו''ה וגו'׳ (ישעיה יא, ב), לֵית דְּפִיקוּ בְלִבָּא דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בָּהּ (שיר ה ב) ׳אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עִר׳, וְלֵית בַּת קוֹל בְּפוּמָא (דהוה סלקא), (נ״א דבה סליק) קָלָא בְרוּחָא בַּתְּקִיעָה בַּאֲרִיכוּ, וּבַשְּׁבָרִים בִּתְּבִירוּ, וּבַתְּרוּעָה שַׁלְשֶׁלֶ״ת קָלָא בֵּינוּנִית לָא בַאֲרִיכוּ וְלָא בִקְצִירוּ, ° בַּת קוֹל אִיהִי קוֹל דְּמָמָה דַקָּה זְעִירָא, קָלָא נְמוּכָה בַחֲשַׁאי, דְּהָא קוֹל בְּאִשָּׁה עֶרְוָה. ° וְכַד יֵיתֵי מְשִׁיחָא נָחִית רוּחָא דְקוּדְשָׁא עֲלֵיהּ, וּמִיָּד אִיהִי אָמְרַת ׳קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק׳, דְּפִיקוּ סָלִיק וְנָחִית, ° סָלִיק ה' תַּתָּאָה לְגַבֵּי י', וְנָחִית ה' עִלָּאָה לְגַבֵּי ו', דְּאִיהוּ קָרְבָּן לַיהו״ה, קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.

תרגום

כָּבֵד הוּא סָמָאֵל, הוּא עֵשָׂו, שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, לֹא דּוֹפְקִים עוֹרְקָיו. וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בָּאֻמּוֹת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁל הָעוֹלָם. וּבַגָּלוּת שֶׁמִּסְתַּלֶּקֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יהו"ה וְגוֹמֵר׳ (ישעיה יא, ב), אֵין דְּפִיקָה בַּלֵּב שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶאֱמַר בָּהּ (שיר ה ב) ׳אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר׳, וְאֵין בַּת קוֹל בַּפֶּה - קוֹל בְּרוּחַ בַּתְּקִיעָה בַּאֲרִיכוּת, וּבַשְּׁבָרִים בְּשֶׁבֶר, וּבַתְּרוּעָה שַׁלְשֶׁלֶת - קוֹל בֵּינוֹנִי לֹא בַּאֲרִיכוּת וְלֹא בִּקְצָרָה. בַּת קוֹל הִיא ׳קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה׳ קְטַנָּה, קוֹל נָמוּךְ בַּחֲשַׁאי, שֶׁהֲרֵי קוֹל בְּאִשָּׁה עֶרְוָה. וּכְשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, תָּנוּחַ עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וּמִיָּד הִיא אוֹמֶרֶת ׳קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק׳, דְּפִיקָה עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת: עוֹלָה הֵ"א תַּחְתּוֹנָה אֶל יוֹ"ד, וְיוֹרֶדֶת הֵ"א עֶלְיוֹנָה אֶל וָא"ו, שֶׁהוּא קָרְבָּן לַיהו"ה, קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [לה.] כבד הוא סמא״ל (לה ע"א) הוא עשו, דלית ביה רוחא דקודשא, ° לא דפקין ערקין דיליה, ובגין דא לא שריא שכינתא באומין פלחי כוכביא דעלמא, ובגלותא דאסתלק רוח דקודשא, דאתמר ביה ׳ונחה עליו רוח יהו'ה וגו'׳ (ישעיה יא, ב), לית דפיקו בלבא דאיהי שכינתא, ובגין דא אתמר בה (שיר ה ב) ׳אני ישנה ולבי ער׳, ולית בת קול בפומא (דהוה סלקא), (נ״א דבה סליק) קלא ברוחא בתקיעה באריכו, ובשברים בתבירו, ובתרועה שלשל״ת קלא בינונית לא באריכו ולא בקצירו, ° בת קול איהי קול דממה דקה זעירא, קלא נמוכה בחשאי, דהא קול באשה ערוה. ° וכד ייתי משיחא נחית רוחא דקודשא עליה, ומיד איהי אמרת ׳קול דודי דופק׳, דפיקו סליק ונחית, ° סליק ה' תתאה לגבי י', ונחית ה' עלאה לגבי ו', דאיהו קרבן ליהו״ה, קרבן עולה ויורד.

התרגום: כבד הוא סמאל, הוא עשו, שאין בו רוח הקדש, לא דופקים עורקיו. ומשום כך אין השכינה שורה באמות עובדי כוכבים של העולם. ובגלות שמסתלקת רוח הקדש, שנאמר בו ׳ונחה עליו רוח יהו"ה וגומר׳ (ישעיה יא, ב), אין דפיקה בלב שהיא השכינה, ומשום כך נאמר בה (שיר ה ב) ׳אני ישנה ולבי ער׳, ואין בת קול בפה - קול ברוח בתקיעה באריכות, ובשברים בשבר, ובתרועה שלשלת - קול בינוני לא באריכות ולא בקצרה. בת קול היא ׳קול דממה דקה׳ קטנה, קול נמוך בחשאי, שהרי קול באשה ערוה. וכשיבוא משיח, תנוח עליו רוח הקדש, ומיד היא אומרת ׳קול דודי דופק׳, דפיקה עולה ויורדת: עולה ה"א תחתונה אל יו"ד, ויורדת ה"א עליונה אל וא"ו, שהוא קרבן ליהו"ה, קרבן עולה ויורד.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: (לא דפקין ערקין דיליה ובג"ד לא כו'. דערקין דיליה הן ערקין דדמא שהן לא דפקין, והוא אדום דאין לו רוחא ודפיקו, ולכן ישראל מתנענעים כמו שאומר בפ' פנחס עיין שם בדבריו):

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: