אין בת קול בגלות והתפלה בחשאי - ועשרת דפיקי הכנור
תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 39 · דף לד ע"ב
לשון הזוהר
[לד:] (לד ע"ב) בְּהַהוּא זִמְנָא אִשְׁתְּאָרַת בַּת יְחִידָה בְלָא קוֹל, וּבְגִין דָּא לֵית בַּת קוֹל בְּגָלוּתָא, וּבְגִין דְּלֵית בַּת קוֹל בְּגָלוּתָא הֵבִיאוּ לָהּ בַּחֲשַׁאי, וּבְגִין דָּא צְלוֹתָא אִיהִי בַחֲשַׁאי, ° אַף עַל גַּב דְּרָזִין סַגִּיאִין אִית הָכָא, שַׁבְעִין אַנְפִּין אִית לְאוֹרַיְיתָא. וּבְהַהוּא זִמְנָא לֵית לָהּ דְּפִיקוּ ° דְאִיהוּ כְגַוְונָא דִנְקוּדֵי דִמְנַקְּדִין בִּדְפִיקוּ דְאֶצְבְּעָאן דְּאִינוּן עֲשַׂר, דִּבְהוֹן מְנַקְּדִין בִּדְפִיקוּ דְרוּחָא, וְאִינוּן מְנַקְּדִין בְּנִימִין דְּכִנּוֹר דְּדָוִד, דְּפִיקוּ אִיהוּ כְּגַוְונָא דְקָלָא דְסָלִיק בְּנִגּוּנָא, לָקֳבֵל עֲשָׂרָה דְפִיקִין ° דְּאִסְתַּכַּל אַסְיָא בִדְפִיקוּ, עָבַד דָּוִד עֲשָׂרָה מִינֵי נִגּוּנִים בַּתִּלִּים, אַרְבָּעָה אִינוּן (שיר ה ב) ׳אֲחוֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי׳ לָקֳבֵל יהו״ה, עֲשָׂרָה דְפִיקִין לָקֳבֵל יוד הא ואו הא, דְּפִיקוּ נָפִיק מֵאֻדְנָא שְׂמָאלָא דְלִבָּא, ° וְדָא הוּא רוּחַ צְפוֹנִי דַהֲוָה מְנַשֵּׁב בְּכִנּוֹר דְּדָוִד דַּהֲוָה מְנַגֵּן מֵאֵלָיו, וְכָל עַרְקִין וּוָרִידֵי גוּפָא דְאִינוּן דָּפְקִין, מִלִּבָּא אִינוּן (נ״א הוה) דָּפְקִין, וְרָזָא דְמִלָּה ׳אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ׳ (יחזקאל א, יב).
תרגום
בְּאוֹתוֹ זְמַן נִשְׁאֲרָה הַבַּת הַיְּחִידָה בְּלֹא קוֹל, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵין בַּת קוֹל בַּגָּלוּת, וּמִשּׁוּם שֶׁאֵין בַּת קוֹל בַּגָּלוּת, הֱבִיאוּהָ בַּחֲשַׁאי, וּמִשּׁוּם כָּךְ הַתְּפִלָּה הִיא בַּחֲשַׁאי, אַף עַל פִּי שֶׁסּוֹדוֹת רַבִּים יֵשׁ כָּאן - שִׁבְעִים פָּנִים יֵשׁ לַתּוֹרָה. וּבְאוֹתוֹ זְמַן אֵין לָהּ דְּפִיקָה, שֶׁהִיא כְּעֵין הַנְּקֻדּוֹת הַמְּנֻקָּדוֹת בִּדְפִיקַת הָאֶצְבָּעוֹת, שֶׁהֵן עֶשֶׂר, שֶׁבָּהֶן מְנַקְּדִים בִּדְפִיקַת הָרוּחַ, וְהֵן מְנַקְּדוֹת בְּנִימֵי כִּנּוֹר דָּוִד. דְּפִיקָה הִיא כְּעֵין קוֹל הָעוֹלֶה בְּנִגּוּן, כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה דְּפִיקִים שֶׁמַּבִּיט בָּהֶם הָרוֹפֵא בַּדֹּפֶק. עָשָׂה דָּוִד עֲשָׂרָה מִינֵי נִגּוּנִים בַּתְּהִלִּים. אַרְבָּעָה הֵם (שיר ה ב) ׳אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי׳ כְּנֶגֶד יהו"ה, עֲשָׂרָה דְּפִיקִים כְּנֶגֶד יוֹד הֵא וָאו הֵא. דְּפִיקָה יוֹצֵאת מֵהָאֹזֶן הַשְּׂמָאלִית שֶׁל הַלֵּב, וְזֶהוּ הָרוּחַ הַצְּפוֹנִי שֶׁהָיָה מְנַשֵּׁב בְּכִנּוֹר דָּוִד שֶׁהָיָה מְנַגֵּן מֵאֵלָיו, וְכָל עוֹרְקֵי וְוְרִידֵי הַגּוּף הַדּוֹפְקִים - מֵהַלֵּב הֵם דּוֹפְקִים, וְסוֹד הַדָּבָר ׳אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ׳ (יחזקאל א, יב).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [לד:] (לד ע"ב) בההוא זמנא אשתארת בת יחידה בלא קול, ובגין דא לית בת קול בגלותא, ובגין דלית בת קול בגלותא הביאו לה בחשאי, ובגין דא צלותא איהי בחשאי, ° אף על גב דרזין סגיאין אית הכא, שבעין אנפין אית לאורייתא. ובההוא זמנא לית לה דפיקו ° דאיהו כגוונא דנקודי דמנקדין בדפיקו דאצבעאן דאינון עשר, דבהון מנקדין בדפיקו דרוחא, ואינון מנקדין בנימין דכנור דדוד, דפיקו איהו כגוונא דקלא דסליק בנגונא, לקבל עשרה דפיקין ° דאסתכל אסיא בדפיקו, עבד דוד עשרה מיני נגונים בתלים, ארבעה אינון (שיר ה ב) ׳אחותי רעיתי יונתי תמתי׳ לקבל יהו״ה, עשרה דפיקין לקבל יוד הא ואו הא, דפיקו נפיק מאדנא שמאלא דלבא, ° ודא הוא רוח צפוני דהוה מנשב בכנור דדוד דהוה מנגן מאליו, וכל ערקין וורידי גופא דאינון דפקין, מלבא אינון (נ״א הוה) דפקין, ורזא דמלה ׳אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו׳ (יחזקאל א, יב).
התרגום: באותו זמן נשארה הבת היחידה בלא קול, ומשום כך אין בת קול בגלות, ומשום שאין בת קול בגלות, הביאוה בחשאי, ומשום כך התפלה היא בחשאי, אף על פי שסודות רבים יש כאן - שבעים פנים יש לתורה. ובאותו זמן אין לה דפיקה, שהיא כעין הנקדות המנקדות בדפיקת האצבעות, שהן עשר, שבהן מנקדים בדפיקת הרוח, והן מנקדות בנימי כנור דוד. דפיקה היא כעין קול העולה בנגון, כנגד עשרה דפיקים שמביט בהם הרופא בדפק. עשה דוד עשרה מיני נגונים בתהלים. ארבעה הם (שיר ה ב) ׳אחתי רעיתי יונתי תמתי׳ כנגד יהו"ה, עשרה דפיקים כנגד יוד הא ואו הא. דפיקה יוצאת מהאזן השמאלית של הלב, וזהו הרוח הצפוני שהיה מנשב בכנור דוד שהיה מנגן מאליו, וכל עורקי וורידי הגוף הדופקים - מהלב הם דופקים, וסוד הדבר ׳אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו׳ (יחזקאל א, יב).
מן המפרשים
ביאור הגר"א: אע"ג דרזין סגיאין כו'. רוצה לומר, על ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד וצלותא, דהן בחשאי:
אור יקר: הא ואו הא והיינו דקאמר כל אשר תמצא ידך דהיינו י״ד אותיות הנזכרים, לעשות בכחך דהיינו סוד כח אותיות, עשה והשפיע וקשר בהשכלתך בסודות ומעשה- התורה והמצוה ועסק התורה, כי אין מעשה דהיינו הייחוד כאומרו לעשות בכחך ודעת מצד שם יהו״ה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: