עליית היסודות לכתר לחכמה ולבינה - וציור הנקדות ביו"ד
תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 37 · דף קז ע"א
לשון הזוהר
° רוּחַ סָלִיק בְּאַוִּיר דְּאִיהוּ כֶּתֶר עִלָּאָה אַוִּיר קַדְמוֹן, אֵשׁ סָלִיק לְגַבֵּי ה' דְּאִיהוּ אִימָּא וְאִתְעֲבִיד אִשָּׁה, מַיִם סָלִיק לְגַבֵּי י' וְאִתְעֲבִיד יַמִּים, וְדָא חָכְמָה, ° וְהָכִי נָחֲתִין לְגַבֵּי נֶצַח וְהוֹד יְסוֹד, מַלְכוּת מָאנָא דְכֻלְּהוּ, וְאִיהִי עָפָר כְּלִילָא מִכֻּלְּהוּ, ° וְאִיהִי כְלָלָא דְכָל אַתְוָון דְּאִינוּן מָאנָא לִנְקוּדִין, ° וְעַל אִלֵּין שֶׁבַע קָלִין אִתְּמַר ׳וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת׳ (שמות כ, יח), וְעַל תְּלַת גְּנִיזִין אָמַר ׳קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שׁוֹמְעִים׳ (דברים ד, יב), בַּת קוֹל דְּכֻלְּהוּ שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. ° תָּא חֲזִי תְּלַת נְקוּדִין אִינוּן, חִירֵק חֹלֵם שֻׁרֵק, חֹלֵם, קוֹצָא דְי' לְעִילָא אִיהוּ חֹלֵם, קוֹצָא דְאָת י' לְתַתָּא אִיהִי חִירֵק, גוֹ אֶמְצָעִיתָא אִיהוּ שׁוּרֵק, כַּד אִינוּן תְּלַת כַּחֲדָא, ° אִינוּן סֶגוֹלְתָּא וְאִינוּן שַׁלְשֶׁלֶת וְאִינוּן שֻׁרֵ״ק וְאִינוּן סֶגוֹ״ל. כֶּתֶר עַל חָכְמָה וּבִינָה אִיהוּ סֶגוֹלְתָּ״א חֹלֵ״ם עַל צֵרִ״י, סֶגוֹ״ל אִיהוּ נְקוּדָה תְּחוֹת צֵרִ״י, חֶסֶד גְּבוּרָה, תִּפְאֶרֶת לְתַתָּא, נֶצַח הוֹד יְסוֹד בְּאֶמְצָעִיתָא אִיהוּ שֻׁרֵק, וְהָכִי כַד תִּפְאֶרֶת בְּאֶמְצָעִיתָא אִיהוּ שַׁלְשֶׁלֶת, שְׁבָ״א אִיהוּ תְּרֵין נְקוּדִין, כַּד אִתְגַּבַּר מַיָּא עַל אֶשָּׁא אוֹ אֶשָּׁא עַל מַיָּא, אוֹ כַּד אִינוּן יְסוֹד עַל מַלְכוּת, כָּל סְפִירָה דָא עַל גַּבֵּי דָא בְּכָל אֲתַר אִיהוּ שְׁבָ״א, וְרָזָא דְמִלָּה, ׳אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל׳ ׳וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן׳, כַּד אִינוּן שָׁוִין הֲווּ צֵרִ״י, ׳אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים׳.
תרגום
רוּחַ עוֹלֶה בָּאֲוִיר שֶׁהוּא כֶּתֶר עֶלְיוֹן, אֲוִיר קַדְמוֹן. אֵשׁ עוֹלָה אֶל הֵ"א שֶׁהִיא אִמָּא וְנַעֲשֵׂית אִשָּׁה. מַיִם עוֹלִים אֶל יוֹ"ד וְנַעֲשִׂים יַמִּים, וְזוֹ חָכְמָה. וְכֵן יוֹרְדִים אֶל נֶצַח וְהוֹד וִיסוֹד. מַלְכוּת - כְּלִי שֶׁל כֻּלָּם, וְהִיא עָפָר הַכּוֹלֵל אֶת כֻּלָּם, וְהִיא כְּלָל כָּל הָאוֹתִיּוֹת שֶׁהֵן כְּלִי לַנְּקֻדּוֹת. וְעַל אֵלֶּה שֶׁבַע הַקּוֹלוֹת נֶאֱמַר ׳וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת׳ (שמות כ, יח), וְעַל שְׁלֹשָׁה הַגְּנוּזִים אָמַר ׳קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים׳ (דברים ד, יב). בַּת קוֹל שֶׁל כֻּלָּם - הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה. בֹּא רְאֵה, שְׁלֹשָׁה נִקּוּדִים הֵם: חִירִיק חוֹלָם שׁוּרֻק. חוֹלָם - קוֹצוֹ שֶׁל יוֹ"ד לְמַעְלָה הוּא חוֹלָם, קוֹצוֹ שֶׁל אוֹת יוֹ"ד לְמַטָּה הִיא חִירִיק, בְּתוֹךְ הָאֶמְצַע הוּא שׁוּרֻק. כְּשֶׁהֵם שְׁלָשְׁתָּם כְּאֶחָד, הֵם סְגוֹלְתָּא וְהֵם שַׁלְשֶׁלֶת וְהֵם שׁוּרֻ"ק וְהֵם סְגוֹ"ל. כֶּתֶר עַל חָכְמָה וּבִינָה הוּא סְגוֹלְתָּ"א, חוֹלָ"ם עַל צֵירִ"י, סְגוֹ"ל הוּא נְקֻדָּה תַּחַת צֵירִ"י - חֶסֶד גְּבוּרָה, תִּפְאֶרֶת לְמַטָּה. נֶצַח הוֹד יְסוֹד בָּאֶמְצַע הוּא שׁוּרֻק, וְכֵן כְּשֶׁתִּפְאֶרֶת בָּאֶמְצַע הוּא שַׁלְשֶׁלֶת. שְׁוָא הוּא שְׁתֵּי נְקֻדּוֹת: כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִים מַיִם עַל אֵשׁ אוֹ אֵשׁ עַל מַיִם, אוֹ כְּשֶׁהֵם יְסוֹד עַל מַלְכוּת - כָּל סְפִירָה זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ בְּכָל מָקוֹם הוּא שְׁוָא. וְסוֹד הַדָּבָר: ׳אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן׳ - כְּשֶׁהֵם שָׁוִים הָיוּ צֵירִי: ׳אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° רוח סליק באויר דאיהו כתר עלאה אויר קדמון, אש סליק לגבי ה' דאיהו אימא ואתעביד אשה, מים סליק לגבי י' ואתעביד ימים, ודא חכמה, ° והכי נחתין לגבי נצח והוד יסוד, מלכות מאנא דכלהו, ואיהי עפר כלילא מכלהו, ° ואיהי כללא דכל אתוון דאינון מאנא לנקודין, ° ועל אלין שבע קלין אתמר ׳וכל העם ראים את הקולת׳ (שמות כ, יח), ועל תלת גניזין אמר ׳קול דברים אתם שומעים׳ (דברים ד, יב), בת קול דכלהו שכינתא תתאה. ° תא חזי תלת נקודין אינון, חירק חלם שרק, חלם, קוצא די' לעילא איהו חלם, קוצא דאת י' לתתא איהי חירק, גו אמצעיתא איהו שורק, כד אינון תלת כחדא, ° אינון סגולתא ואינון שלשלת ואינון שר״ק ואינון סגו״ל. כתר על חכמה ובינה איהו סגולת״א חל״ם על צר״י, סגו״ל איהו נקודה תחות צר״י, חסד גבורה, תפארת לתתא, נצח הוד יסוד באמצעיתא איהו שרק, והכי כד תפארת באמצעיתא איהו שלשלת, שב״א איהו תרין נקודין, כד אתגבר מיא על אשא או אשא על מיא, או כד אינון יסוד על מלכות, כל ספירה דא על גבי דא בכל אתר איהו שב״א, ורזא דמלה, ׳את המאור הגדול׳ ׳ואת המאור הקטן׳, כד אינון שוין הוו צר״י, ׳את שני המאורות הגדולים׳.
התרגום: רוח עולה באויר שהוא כתר עליון, אויר קדמון. אש עולה אל ה"א שהיא אמא ונעשית אשה. מים עולים אל יו"ד ונעשים ימים, וזו חכמה. וכן יורדים אל נצח והוד ויסוד. מלכות - כלי של כלם, והיא עפר הכולל את כלם, והיא כלל כל האותיות שהן כלי לנקדות. ועל אלה שבע הקולות נאמר ׳וכל העם ראים את הקולת׳ (שמות כ, יח), ועל שלשה הגנוזים אמר ׳קול דברים אתם שמעים׳ (דברים ד, יב). בת קול של כלם - השכינה התחתונה. בא ראה, שלשה נקודים הם: חיריק חולם שורק. חולם - קוצו של יו"ד למעלה הוא חולם, קוצו של אות יו"ד למטה היא חיריק, בתוך האמצע הוא שורק. כשהם שלשתם כאחד, הם סגולתא והם שלשלת והם שור"ק והם סגו"ל. כתר על חכמה ובינה הוא סגולת"א, חול"ם על ציר"י, סגו"ל הוא נקדה תחת ציר"י - חסד גבורה, תפארת למטה. נצח הוד יסוד באמצע הוא שורק, וכן כשתפארת באמצע הוא שלשלת. שוא הוא שתי נקדות: כשמתגברים מים על אש או אש על מים, או כשהם יסוד על מלכות - כל ספירה זו על גבי זו בכל מקום הוא שוא. וסוד הדבר: ׳את המאור הגדול ואת המאור הקטן׳ - כשהם שוים היו צירי: ׳את שני המארת הגדלים׳.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: רוח סליק באויר. דרוח מים אש הן בחג"ת, ואויר - כתר, והן רוח ורוח מרוח:
אור יקר: נצח הוד יסוד אריה שור נשר (ה)]ו[הם החיות הנכללות יחד בתוכיות אדם כאומרו.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה:
ועוד 14 פסוקים. אינדקס הפסוקים