ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 65: תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו › פיסקה 34 (קז ע"א)

הבל ה"א לב - והנשמה הגזורה מכסא הכבוד

תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 34 · דף קז ע"א

לשון הזוהר

[קז.] ° וְעוֹד, הֲבֵל, ה' לֵב, ה' אִתְפַּלֵּג לְד״וּ פַּרְצוּפִין, דּ״וּ, ד' אַרְבַּע רַגְלִין דְּכָרְסַיָּיא, ו', ׳שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא׳ (מלכים א י, יט), זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּיָרִית נִשְׁמָתָא מִכָּרְסַיָּיא יַקִּירָא, כְּלִילָא מֵעֲשַׂר תִּקּוּנִין אִלֵּין, ° וְעָבִיד לָהּ כָּרְסַיָּיא לַיהו״ה, דִּשְׁמָא דְיהו״ה דְּאִיהוּ בְאֹרַח אֲצִילוּת, לְתַקְנָא לֵיהּ כּוּרְסַיָּיא (דף קז ע״א) בַּר נַשׁ לְנִשְׁמָתֵיהּ, דְּהָכִי אוּקְמוּהוּ קַדְמָאִין, כָּל הַנְּשָׁמוֹת גְּזוּרוֹת מִכִּסֵּא הַכָּבוֹד, וְתַמָּן שַׁרְיָא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, וְלֵית ה' בְּלָא י', וּבְגִין דָא ׳כִּי יָד עַל כֵּס י״ה׳ (שמות יז, טז). וא"ו שַׁרְיָא בְּמטטרו״ן, וְדָא אִיהוּ רוּחַ הַשִּׂכְלִי דְּאִיהוּ באֲצִּילוּת, ° ה"א שַׁרְיָא בְּאוֹפַן, וְדָא נֶפֶשׁ הַשִּׂכְלִית בְּאֹרַח אֲצִּילוּתָא, דְּאִית נְשָׁמָה וְרוּחַ וְנֶפֶשׁ שִׂכְלִית וְלָא בְאֹרַח אֲצִּילוּת, אֶלָּא אִתְּמַר בְּהוֹן גְּזוּרוֹת, וְאִינוּן כִּסֵּא וּמַלְאַךְ וְאוֹפָן, זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּסָלְקִין הֲבָלִים דִּצְּלוֹתִין בְּהוֹן, לְגַבֵּי אַתְוָון דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה, וּבְגִין דָא ׳יֶשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ׳ (קהלת ה, יד), וְיֵשׁ הֶבֶל דְּרַשִּׁיעַיָּא, דְאִינוּן הֲבָלִים דְּשִׁקְרָא, וְנָטְלִין לוֹן מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, וְנָטְעִין בְּהוֹן רְקִיעִין וְאַרְעִין דְּשִׁקְרָא, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתּוּעִים׳ (ירמיה י, טו), (כאן חסר), קָמוּ כֻלְּהוּ וְאִשְׁתַּטְחוּ קַמֵּיהּ, וְאָמְרוּ אִלּוּ לָא אַתֵינָא לְעָלְמָא, אֶלָּא לְמִשְׁמַע דָּא דַי.

תרגום

וְעוֹד, 'הֶבֶל' - הֵ"א לֵב, הֵ"א נֶחְלֶקֶת לִשְׁתֵּי פַּרְצוּפִים דָּ"ו: דָּלֶ"ת - אַרְבַּע רַגְלֵי הַכִּסֵּא, וָא"ו - ׳שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא׳ (מלכים א י, יט). אַשְׁרֵי מִי שֶׁיּוֹרֵשׁ נְשָׁמָה מִכִּסֵּא יָקָר, הַכָּלוּל מֵעֲשָׂרָה תִּקּוּנִים אֵלֶּה, וְעוֹשֶׂה אוֹתָהּ כִּסֵּא לַיהו"ה, שֶׁשֵּׁם יהו"ה שֶׁהוּא בְּדֶרֶךְ אֲצִילוּת, לְתַקֵּן לוֹ כִּסֵּא הָאָדָם לִנְשָׁמָתוֹ, שֶׁכָּךְ בֵּאֲרוּ הָרִאשׁוֹנִים: כָּל הַנְּשָׁמוֹת גְּזוּרוֹת מִכִּסֵּא הַכָּבוֹד, וְשָׁם שׁוֹרָה הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה, וְאֵין הֵ"א בְּלֹא יוֹ"ד, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳כִּי יָד עַל כֵּס יָ"הּ׳ (שמות יז, טז). וָא"ו שׁוֹרָה בְּמֶטַטְרוֹן, וְזֶהוּ הָרוּחַ הַשִּׂכְלִי שֶׁבַּאֲצִילוּת, הֵ"א שׁוֹרָה בָּאוֹפָן, וְזוֹ הַנֶּפֶשׁ הַשִּׂכְלִית בְּדֶרֶךְ אֲצִילוּת, שֶׁיֵּשׁ נְשָׁמָה וְרוּחַ וְנֶפֶשׁ שִׂכְלִית שֶׁלֹּא בְּדֶרֶךְ אֲצִילוּת, אֶלָּא נֶאֱמַר בָּהֶם 'גְּזוּרוֹת', וְהֵם כִּסֵּא וּמַלְאָךְ וְאוֹפָן. אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל הַמַּעֲלִים הֲבָלֵי הַתְּפִלּוֹת בָּהֶם אֶל אוֹתִיּוֹת הקב"ה וְהַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה וְהַתַּחְתּוֹנָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳יֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ׳ (קהלת ה, יד), וְיֵשׁ הֶבֶל שֶׁל הָרְשָׁעִים, שֶׁהֵם הֲבָלִים שֶׁל שֶׁקֶר, וְנוֹטְלִים אוֹתָם מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, וְנוֹטְעִים בָּהֶם רְקִיעִים וַאֲרָצוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר ׳הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים׳ (ירמיה י, טו). קָמוּ כֻלָּם וְהִשְׁתַּטְּחוּ לְפָנָיו, וְאָמְרוּ: אִלּוּ לֹא בָּאנוּ לָעוֹלָם אֶלָּא לִשְׁמֹעַ זֶה - דַּי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [קז.] ° ועוד, הבל, ה' לב, ה' אתפלג לד״ו פרצופין, ד״ו, ד' ארבע רגלין דכרסייא, ו', ׳שש מעלות לכסא׳ (מלכים א י, יט), זכאה איהו מאן דירית נשמתא מכרסייא יקירא, כלילא מעשר תקונין אלין, ° ועביד לה כרסייא ליהו״ה, דשמא דיהו״ה דאיהו בארח אצילות, לתקנא ליה כורסייא (דף קז ע״א) בר נש לנשמתיה, דהכי אוקמוהו קדמאין, כל הנשמות גזורות מכסא הכבוד, ותמן שריא שכינתא עלאה, ולית ה' בלא י', ובגין דא ׳כי יד על כס י״ה׳ (שמות יז, טז). וא"ו שריא במטטרו״ן, ודא איהו רוח השכלי דאיהו באצילות, ° ה"א שריא באופן, ודא נפש השכלית בארח אצילותא, דאית נשמה ורוח ונפש שכלית ולא בארח אצילות, אלא אתמר בהון גזורות, ואינון כסא ומלאך ואופן, זכאין אינון ישראל דסלקין הבלים דצלותין בהון, לגבי אתוון דקודשא בריך הוא ושכינתא עלאה ותתאה, ובגין דא ׳יש הבל אשר נעשה על הארץ׳ (קהלת ה, יד), ויש הבל דרשיעיא, דאינון הבלים דשקרא, ונטלין לון מלאכי חבלה, ונטעין בהון רקיעין וארעין דשקרא, ועלייהו אתמר ׳הבל המה מעשה תעתועים׳ (ירמיה י, טו), (כאן חסר), קמו כלהו ואשתטחו קמיה, ואמרו אלו לא אתינא לעלמא, אלא למשמע דא די.

התרגום: ועוד, 'הבל' - ה"א לב, ה"א נחלקת לשתי פרצופים ד"ו: דל"ת - ארבע רגלי הכסא, וא"ו - ׳שש מעלות לכסא׳ (מלכים א י, יט). אשרי מי שיורש נשמה מכסא יקר, הכלול מעשרה תקונים אלה, ועושה אותה כסא ליהו"ה, ששם יהו"ה שהוא בדרך אצילות, לתקן לו כסא האדם לנשמתו, שכך בארו הראשונים: כל הנשמות גזורות מכסא הכבוד, ושם שורה השכינה העליונה, ואין ה"א בלא יו"ד, ומשום כך ׳כי יד על כס י"ה׳ (שמות יז, טז). וא"ו שורה במטטרון, וזהו הרוח השכלי שבאצילות, ה"א שורה באופן, וזו הנפש השכלית בדרך אצילות, שיש נשמה ורוח ונפש שכלית שלא בדרך אצילות, אלא נאמר בהם 'גזורות', והם כסא ומלאך ואופן. אשריהם ישראל המעלים הבלי התפלות בהם אל אותיות הקב"ה והשכינה העליונה והתחתונה, ומשום כך ׳יש הבל אשר נעשה על הארץ׳ (קהלת ה, יד), ויש הבל של הרשעים, שהם הבלים של שקר, ונוטלים אותם מלאכי חבלה, ונוטעים בהם רקיעים וארצות של שקר, ועליהם נאמר ׳הבל המה מעשה תעתעים׳ (ירמיה י, טו). קמו כלם והשתטחו לפניו, ואמרו: אלו לא באנו לעולם אלא לשמע זה - די.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ועוד הבל ה' לב כו'. רוצה לומר, דהוא מבינה דהיא כסא כבוד, חכמה, וכן היא מקננת בכסא והוא ה' עילאה והוא ל"ב אלקים, ול"ב הוא כבוד כמו שאומר בבהיר דכבוד הוא ל"ב והוא עשר ספירות דכורסייא, ד' רגלין ו' דרגין וכמו שאומר ברעיא מהימנא פ'…

לכל המפרשים על פיסקה זו