מעשה הפסח שנתלבש בגוף מאיר כזהר - והכתב שבעטרת היונה
תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 27 · דף קו ע"א
לשון הזוהר
[בנ"א דף קו:] אַשְׁכְּחוּ גַרְמַיְיהוּ לְפוּם מְעַרְתָּא חֲדָא, וּפְתוֹרָא לִשְׂמָאלָא, בְּכָל מַעֲדַנֵּי עָלְמָא עֲלָהָא, וּמְנַרְתָּא לְדָרוֹם בְּשִׁבְעָה נֵרִין עֲלָהָא, וּמִטָה דְכַסְפָּא וְדַהֲבָא וְאַבְנִין יַקִּירִין לְמַעֲרָב בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם, וְכָרְסַיָּיא לְמִזְרָח, וּתְלַת מְאָה תַלְמִידִין עַל הַהוּא פְתוֹרָא, בָּתַר דְאָכְלוּ כֻלְּהוּ וְאִינוּן חַכִּימֵי עִמְּהוֹן, קָם הַהוּא חִגֵּר וּפָשַׁט גַּרְמֵיהּ מֵהַהוּא גוּפָא בְּלָא רַגְלִין, וְאִתְלַבֵּשׁ בְּגוּפָא דְאַנְפּוֹי זְהִירִין כְּזוֹהֲרָא דְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ׳ (דניאל יב, ג) וכו', וְאַנְפֵּי תַלְמִידוֹי נְהִירִין ׳כְּכֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד׳, וַהֲווֹ פָּתְחִין סִפְרָא דְקֹהֶלֶת, וְקָרְיָין בֵּיהּ ׳הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת׳ (קהלת א, ב) כו', וַהֲווֹ חָזְרִין כַּמָּה זִמְנִין, אָמְרוּ לֵיהּ אִינוּן חַכִּימֵי דָרָא וְכִי שְׁלֹמֹה לָא עָבַד קְרָא אָחֳרָא בְּקֹהֶלֶת, עָל לְהוּ הַהוּא דְאִתְחֲזֵי חִגֵּר בְּאָרְחָא, לְשִׁבְעָה הֵיכָלִין מִכַּסְפָּא וְדַהֲבָא וְאַבְנִין יַקִּירִין, וּבְהֵיכָלָא שִׁבְעָה כָּרְסַיָּין דְּאַרְבַּע חֵיוָון, וְיוֹנָה תַמָּן דְּכַסְפָּא וַעֲטָרָה דְּדַהֲבָא עַל רֵישָׁה, וְכָתוּב בָּהּ כָּל מָאן דְּלָא יָדַע בְּאִלֵּין הֲבָלִים עֲלֵיהּ כְּתִיב ׳וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת׳ (במדבר א, נא), אִינוּן חַכִּימֵי דָרָא מִיָּד דְּחָזוּ הָכִי דַהֲוָה כְתִיב בְּהַהִיא עֲטָרָה חָזְרוּ לַאֲחוֹרָא.
תרגום
מָצְאוּ אֶת עַצְמָם לְפֶתַח מְעָרָה אַחַת, וְשֻׁלְחָן לַשְּׂמֹאל, עָלָיו כָּל מַעֲדַנֵּי הָעוֹלָם, וּמְנוֹרָה לְדָרוֹם עִם שִׁבְעָה נֵרוֹת עָלֶיהָ, וּמִטָּה שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים יְקָרוֹת לְמַעֲרָב בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם, וְכִסֵּא לְמִזְרָח, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת תַּלְמִידִים עַל אוֹתוֹ שֻׁלְחָן. אַחַר שֶׁאָכְלוּ כֻּלָּם, וְאוֹתָם הַחֲכָמִים עִמָּם, קָם אוֹתוֹ פִּסֵּחַ וּפָשַׁט אֶת עַצְמוֹ מֵאוֹתוֹ גּוּף בְּלֹא רַגְלַיִם, וְהִתְלַבֵּשׁ בְּגוּף שֶׁפָּנָיו מְאִירוֹת כְּזֹהַר, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ וְגוֹמֵר׳ (דניאל יב, ג), וּפְנֵי תַּלְמִידָיו מְאִירוֹת ׳כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד׳. וְהָיוּ פּוֹתְחִים אֶת סֵפֶר קֹהֶלֶת, וְקוֹרְאִים בּוֹ ׳הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת וְגוֹמֵר׳ (קהלת א, ב), וְהָיוּ חוֹזְרִים עָלָיו כַּמָּה פְּעָמִים. אָמְרוּ לוֹ אוֹתָם חַכְמֵי הַדּוֹר: וְכִי שְׁלֹמֹה לֹא עָשָׂה פָּסוּק אַחֵר בְּקֹהֶלֶת?! הִכְנִיס אוֹתָם אוֹתוֹ שֶׁנִּרְאָה פִּסֵּחַ בַּדֶּרֶךְ לְשִׁבְעָה הֵיכָלוֹת מִכֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים יְקָרוֹת, וּבַהֵיכָל שִׁבְעָה כִּסְאוֹת שֶׁל אַרְבַּע חַיּוֹת, וְיוֹנָה שָׁם שֶׁל כֶּסֶף וַעֲטָרָה שֶׁל זָהָב עַל רֹאשָׁהּ, וְכָתוּב בָּהּ: כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בַּהֲבָלִים הַלָּלוּ, עָלָיו כָּתוּב ׳וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת׳ (במדבר א, נא). אוֹתָם חַכְמֵי הַדּוֹר, מִיָּד שֶׁרָאוּ כָּךְ שֶׁהָיָה כָּתוּב בְּאוֹתָהּ הָעֲטָרָה, חָזְרוּ לְאָחוֹר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [בנ"א דף קו:] אשכחו גרמייהו לפום מערתא חדא, ופתורא לשמאלא, בכל מעדני עלמא עלהא, ומנרתא לדרום בשבעה נרין עלהא, ומטה דכספא ודהבא ואבנין יקירין למערב בין צפון לדרום, וכרסייא למזרח, ותלת מאה תלמידין על ההוא פתורא, בתר דאכלו כלהו ואינון חכימי עמהון, קם ההוא חגר ופשט גרמיה מההוא גופא בלא רגלין, ואתלבש בגופא דאנפוי זהירין כזוהרא דאתמר ביה ׳והמשכילים יזהירו׳ (דניאל יב, ג) וכו', ואנפי תלמידוי נהירין ׳כככבים לעולם ועד׳, והוו פתחין ספרא דקהלת, וקריין ביה ׳הבל הבלים אמר קהלת׳ (קהלת א, ב) כו', והוו חזרין כמה זמנין, אמרו ליה אינון חכימי דרא וכי שלמה לא עבד קרא אחרא בקהלת, על להו ההוא דאתחזי חגר בארחא, לשבעה היכלין מכספא ודהבא ואבנין יקירין, ובהיכלא שבעה כרסיין דארבע חיוון, ויונה תמן דכספא ועטרה דדהבא על רישה, וכתוב בה כל מאן דלא ידע באלין הבלים עליה כתיב ׳והזר הקרב יומת׳ (במדבר א, נא), אינון חכימי דרא מיד דחזו הכי דהוה כתיב בההיא עטרה חזרו לאחורא.
התרגום: מצאו את עצמם לפתח מערה אחת, ושלחן לשמאל, עליו כל מעדני העולם, ומנורה לדרום עם שבעה נרות עליה, ומטה של כסף וזהב ואבנים יקרות למערב בין צפון לדרום, וכסא למזרח, ושלש מאות תלמידים על אותו שלחן. אחר שאכלו כלם, ואותם החכמים עמם, קם אותו פסח ופשט את עצמו מאותו גוף בלא רגלים, והתלבש בגוף שפניו מאירות כזהר, שנאמר בו ׳והמשכלים יזהרו וגומר׳ (דניאל יב, ג), ופני תלמידיו מאירות ׳ככוכבים לעולם ועד׳. והיו פותחים את ספר קהלת, וקוראים בו ׳הבל הבלים אמר קהלת וגומר׳ (קהלת א, ב), והיו חוזרים עליו כמה פעמים. אמרו לו אותם חכמי הדור: וכי שלמה לא עשה פסוק אחר בקהלת?! הכניס אותם אותו שנראה פסח בדרך לשבעה היכלות מכסף וזהב ואבנים יקרות, ובהיכל שבעה כסאות של ארבע חיות, ויונה שם של כסף ועטרה של זהב על ראשה, וכתוב בה: כל מי שאינו יודע בהבלים הללו, עליו כתוב ׳והזר הקרב יומת׳ (במדבר א, נא). אותם חכמי הדור, מיד שראו כך שהיה כתוב באותה העטרה, חזרו לאחור.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: