כלות נשמות שבגוף לביאת בן דוד - ומעשה הפסח המדלג
תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 26 · דף קו ע"א
לשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, וּלְרַשִּׁיעַיָּא מַאי, דְּהָא כְּתִיב ׳וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבוּרִים וָבָאוּ׳ (קהלת א, י) וכו', מַה תֵּימָא בְּהוֹן, אָמַר לֵיהּ שְׁמַעְנָא בְהוֹן רָזָא ׳יִפּוֹל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וְגוֹמֵר׳ (תהלים צא, ז), הָכִי אָמְרוּ לִי בִרְמִיזָא, אָמַר לֵיהּ אִי הָכִי מַאי אֲשֶׁר קוּמְטוּ בְלֹא עִת וְגוֹמֵר (איוב כב, טז), אָמַר לֵיהּ אִלֵּין תְּשַׁע מֵאָה וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה דָרִין דְּאִתְקַמְטוּ וְאִסְתַּלְקוּ קֳדָם זִמְנַיְיהוּ, וְדָא אִיהוּ אֲשֶׁר קוּמְטוּ בְלֹא עִת, דְּאִסְתַּלְקוּ קֳדָם זִמְנַיְיהוּ, וְזָרִיק לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל כָּל דָּרָא וְדָרָא, דָא אִיהוּ ׳נָהָר יוּצַק יְסוֹדָם׳ (שם), וְדָא הוּא רָזָא, דְאֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף, וּכְדֵין חַדְתִּין עֲתִידִין לְמֵיתֵי, אַדְהָכִי אִסְתַּלַּק סָבָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְחַבְרַיָּא, חַבְרַיָּיא, ° וַדַּאי הַאי סָבָא דְסָבִין אָדָם עִלָּאָה, זַכָּאָה דָרָא דְהַאי רָזָא אִתְגַּלְיָיא בֵּיהּ.(נוסח אחר וזה לשונו והוא מכתב יד) עוּבְדָא הֲוָה, דְחַד בַּר נַשׁ חִגֵּר בְּלָא רַגְלִין, אַשְׁכַּח לִתְרֵין חַכִּימִין דְּלָא הַוִי בְּכָל דָּרָא חַכִּימִין כַּוָּותַיְיהוּ, אַעֲרַע בְּהוּ הַהוּא חִגֵּר, אָמַר לוֹן שְׁלָמָא עֲלַיְיכוּ רַבָּנָן, (שמענא עלייכו דאתון חכימי דרא), אָנָה אַתּוּן אָזְלִין, אָמְרוּ לֵיהּ לְדוּךְ פְּלַן, וְעֶרֶב שַׁבָּת הֲוָה, אָמַר לוֹן אַף עַל גַּב דְּאַתּוּן רְכִיבִין בִּבְעִירִין דִּרָהֲטֵי סַגִּי וַאֲנָא חִגֵּר בְּלָא רַגְלִין, אִי אַתּוּן בְּעִיתוּ אֲנָא אֲקַדֵּם לְכוּ לְתַקָּנָא לְכוּ שַׁבַּתָּא, תְּוַוהוּ אָמְרוּ לֵיהּ וְהַלֹא אַתְּ חִגֵּר וְאֵיךְ אַתְּ יָכִיל לְאַקְדָּמָא לִבְעִירָן דִּרָהֲטֵי טוּבָא, אָמַר לוֹן שְׁמָא דְמ״ב אַתְוָון וְדָלִיג לוֹן ת״ק פַּרְסֵי בְּרִגְעָא חֲדָא.
תרגום
אָמַר לוֹ: וְלָרְשָׁעִים מַהוּ? שֶׁהֲרֵי כָּתוּב ׳וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים וָבָאוּ וְגוֹמֵר׳ (קהלת א, י), מַה תֹּאמַר בָּהֶם? אָמַר לוֹ: שָׁמַעְנוּ בָּהֶם סוֹד ׳יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וְגוֹמֵר׳ (תהלים צא, ז), כָּךְ אָמְרוּ לִי בִּרְמִיזָה. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן, מַהוּ ׳אֲשֶׁר קֻמְּטוּ בְלֹא עֵת וְגוֹמֵר׳ (איוב כב, טז)? אָמַר לוֹ: אֵלֶּה תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה דוֹרוֹת שֶׁנִּקְמְטוּ וְנִסְתַּלְּקוּ קֹדֶם זְמַנָּם, וְזֶהוּ ׳אֲשֶׁר קֻמְּטוּ בְלֹא עֵת׳, שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ קֹדֶם זְמַנָּם, וְזוֹרֵק אוֹתָם הקב"ה עַל כָּל דּוֹר וָדוֹר, וְזֶהוּ ׳נָהָר יוּצָק יְסוֹדָם׳ (שם). וְזֶהוּ הַסּוֹד, שֶׁאֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף, וְאָז חֲדָשׁוֹת עֲתִידוֹת לָבוֹא. בֵּינְתַיִם נִסְתַּלֵּק הַזָּקֵן. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לַחֲבֵרִים: חֲבֵרִים, וַדַּאי סָבָא דְּסָבִין זֶה - אָדָם הָעֶלְיוֹן, אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁסּוֹד זֶה נִתְגַּלָּה בּוֹ. מַעֲשֶׂה הָיָה בְּאָדָם אֶחָד פִּסֵּחַ בְּלֹא רַגְלַיִם, שֶׁפָּגַשׁ שְׁנֵי חֲכָמִים שֶׁלֹּא הָיוּ בְּכָל דּוֹר חֲכָמִים כְּמוֹתָם. פָּגַע בָּהֶם אוֹתוֹ פִּסֵּחַ, אָמַר לָהֶם: שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם רַבָּנָן, לְאָן אַתֶּם הוֹלְכִים? אָמְרוּ לוֹ: לְמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְעֶרֶב שַׁבָּת הָיָה. אָמַר לָהֶם: אַף עַל פִּי שֶׁאַתֶּם רוֹכְבִים עַל בְּהֵמוֹת הָרָצוֹת מְאֹד וַאֲנִי פִּסֵּחַ בְּלֹא רַגְלַיִם, אִם תִּרְצוּ - אֲנִי אַקְדִּים לָכֶם לְתַקֵּן לָכֶם אֶת הַשַּׁבָּת. תָּמְהוּ, אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא אַתָּה פִּסֵּחַ, וְאֵיךְ תּוּכַל לְהַקְדִּים לִבְהֵמוֹת הָרָצוֹת הַרְבֵּה? אָמַר לָהֶם: בְּשֵׁם שֶׁל מ"ב אוֹתִיּוֹת אֲדַלֵּג עֲלֵיהֶם חֲמֵשׁ מֵאוֹת פַּרְסָה בְּרֶגַע אֶחָד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ליה, ולרשיעיא מאי, דהא כתיב ׳ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו׳ (קהלת א, י) וכו', מה תימא בהון, אמר ליה שמענא בהון רזא ׳יפול מצדך אלף וגומר׳ (תהלים צא, ז), הכי אמרו לי ברמיזא, אמר ליה אי הכי מאי אשר קומטו בלא עת וגומר (איוב כב, טז), אמר ליה אלין תשע מאה ושבעים וארבעה דרין דאתקמטו ואסתלקו קדם זמנייהו, ודא איהו אשר קומטו בלא עת, דאסתלקו קדם זמנייהו, וזריק לון קודשא בריך הוא על כל דרא ודרא, דא איהו ׳נהר יוצק יסודם׳ (שם), ודא הוא רזא, דאין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, וכדין חדתין עתידין למיתי, אדהכי אסתלק סבא, אמר רבי שמעון לחבריא, חברייא, ° ודאי האי סבא דסבין אדם עלאה, זכאה דרא דהאי רזא אתגלייא ביה.(נוסח אחר וזה לשונו והוא מכתב יד) עובדא הוה, דחד בר נש חגר בלא רגלין, אשכח לתרין חכימין דלא הוי בכל דרא חכימין כוותייהו, אערע בהו ההוא חגר, אמר לון שלמא עלייכו רבנן, (שמענא עלייכו דאתון חכימי דרא), אנה אתון אזלין, אמרו ליה לדוך פלן, וערב שבת הוה, אמר לון אף על גב דאתון רכיבין בבעירין דרהטי סגי ואנא חגר בלא רגלין, אי אתון בעיתו אנא אקדם לכו לתקנא לכו שבתא, תווהו אמרו ליה והלא את חגר ואיך את יכיל לאקדמא לבעירן דרהטי טובא, אמר לון שמא דמ״ב אתוון ודליג לון ת״ק פרסי ברגעא חדא.
התרגום: אמר לו: ולרשעים מהו? שהרי כתוב ׳ובכן ראיתי רשעים קברים ובאו וגומר׳ (קהלת א, י), מה תאמר בהם? אמר לו: שמענו בהם סוד ׳יפל מצדך אלף וגומר׳ (תהלים צא, ז), כך אמרו לי ברמיזה. אמר לו: אם כן, מהו ׳אשר קמטו בלא עת וגומר׳ (איוב כב, טז)? אמר לו: אלה תשע מאות ושבעים וארבעה דורות שנקמטו ונסתלקו קדם זמנם, וזהו ׳אשר קמטו בלא עת׳, שנסתלקו קדם זמנם, וזורק אותם הקב"ה על כל דור ודור, וזהו ׳נהר יוצק יסודם׳ (שם). וזהו הסוד, שאין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, ואז חדשות עתידות לבוא. בינתים נסתלק הזקן. אמר רבי שמעון לחברים: חברים, ודאי סבא דסבין זה - אדם העליון, אשרי הדור שסוד זה נתגלה בו. מעשה היה באדם אחד פסח בלא רגלים, שפגש שני חכמים שלא היו בכל דור חכמים כמותם. פגע בהם אותו פסח, אמר להם: שלום עליכם רבנן, לאן אתם הולכים? אמרו לו: למקום פלוני, וערב שבת היה. אמר להם: אף על פי שאתם רוכבים על בהמות הרצות מאד ואני פסח בלא רגלים, אם תרצו - אני אקדים לכם לתקן לכם את השבת. תמהו, אמרו לו: והלא אתה פסח, ואיך תוכל להקדים לבהמות הרצות הרבה? אמר להם: בשם של מ"ב אותיות אדלג עליהם חמש מאות פרסה ברגע אחד.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ודאי האי איהו סבא כו'. זה שאומר למעלה סבא דסבין, שג' אבהן נקראים זקנים, והוא זקן זקנים ועתיק עתיקין כי עתיק הוא מימים קדמונים, וזקן שחיה שנים הרבה, וזהו עתיק יומין שנהג עלמא בז' ימי בראשית, וא"א נקרא עתיקא קדישא דאנהג עלמא עד…
אור יקר: דמ״ב אתוון מורה על סוד ששה אותיות ששה אותיות לכל חלק וחלק מהשבעה חלקים, ואין שם זה כשם מ׳׳בבבריאה שהוא אבגית״ץ וכו׳ נחלק לחלקים מפני שהקול אחד, רק דרך כלל יש בו מ׳׳ב אותיות כענין שם מ׳׳ב. אבגית״ץ וכו/ מורה על שבעה הבלים…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה:
ועוד 1 פסוקים. אינדקס הפסוקים