עקירת הנטוע ממקום למקום עד שמצליח - וסוד אלף דור
תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 25 · דף קו ע"א
לשון הזוהר
וְלַאו לְמַגָּנָא אוּקְמוּהָ לְעוֹלָם יִרְאֶה הָאָדָם עַל עַצְמוֹ כְּאִלּוּ כָּל הָעוֹלָם תָּלוּי עָלָיו, ° אֲבָל בַּר נַשׁ דְּטָרַח עֲלֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְגִלְגּוּלָא וְלָא אַצְלַח בְּאַתְרֵיהּ, אַעְקַר לֵיהּ מֵאַתְרֵיהּ וְשַׁוִּי לֵיהּ בַּאֲתַר אָחֳרָא, וְשַׁנִּי לֵיהּ אֲתַר, וְרָזָא דְמִלָּה ׳וְעָפָר אַחֵר יִקַּח וְטָח אֶת הַבָּיִת׳ (ויקרא יד, מה), וְדָא שִׁנּוּי מָקוֹם, (כאן חסר והוא בתיקוני זוהר חדש פ"ה ע"א) אִם אַצְלַח מוּטָב, וְאִם לָא אַצְלַח אַעְקַר לֵיהּ מִתַּמָּן וְאַרְכִּיב לֵיהּ בַּאֲתַר אָחֳרָא, וְשַׁנִּי שְׁמֵיהּ וְדָא שִׁנּוּי הַשֵּׁם, אִם אַצְלַח מוּטָב וְאִי לָא אַצְלַח אַעְקַר לֵיהּ מִתַּמָּן, ° וְדָא ׳וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת אֶת אֲבָנָיו וְאֶת עִצָיו׳ (שם מח, ז), וְנָטַע לֵיהּ בַּאֲתַר אָחֳרָא, וְשַׁנִּי עוֹבָדוֹי מִכָּל מַה דַּהֲוָה בְּקַדְמֵיתָא, וּמִכָּל צִיּוּרִין דִּילֵיהּ, ׳מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ׳ (איוב יד, כ), וְדָא שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה, ° קַרְקַע דְּנָטַע לֵיהּ תַּמָּן וְאַצְלַח וּמִתְפַּשֵּׁט עַנְפּוֹי וְשָׁרְשׁוֹי דָּא שְׁכִינְתָּא, וְעַד כַּמָּה, עַד אֶלֶף דּוֹר, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר׳ (תהלים קה, ח), וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (שיר ח יב) ׳הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה׳, וְאִינוּן אֶלֶף עָלְמִין, דְּנָטַע לֵיהּ עַד דְּאַצְלַח וְאַרְכִּיב לֵיהּ תַּמָּן, וְרָזָא דְמִלָּה ׳וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים׳ (שמות כ, ו), לְמָאן ׳לְאֹהֲבָיו, וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר׳ (דברים ו, ט).
תרגום
וְלֹא לְחִנָּם בֵּאֲרוּ: לְעוֹלָם יִרְאֶה הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ כָּל הָעוֹלָם תָּלוּי עָלָיו. אֲבָל אָדָם שֶׁטָּרַח עָלָיו הקב"ה בְּגִלְגּוּל וְלֹא הִצְלִיחַ בִּמְקוֹמוֹ, עוֹקֵר אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ וְשָׂם אוֹתוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, וּמְשַׁנֶּה לוֹ מָקוֹם, וְסוֹד הַדָּבָר ׳וְעָפָר אַחֵר יִקַּח וְטָח אֶת הַבָּיִת׳ (ויקרא יד, מה), וְזֶהוּ שִׁנּוּי מָקוֹם. אִם מַצְלִיחַ - מוּטָב, וְאִם לֹא מַצְלִיחַ, עוֹקֵר אוֹתוֹ מִשָּׁם וּמַרְכִּיב אוֹתוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר וּמְשַׁנֶּה שְׁמוֹ, וְזֶהוּ שִׁנּוּי הַשֵּׁם. אִם מַצְלִיחַ - מוּטָב, וְאִם לֹא מַצְלִיחַ, עוֹקֵר אוֹתוֹ מִשָּׁם, וְזֶהוּ ׳וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת אֶת אֲבָנָיו וְאֶת עֵצָיו׳ (שם מח, ז), וְנוֹטֵעַ אוֹתוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, וּמְשַׁנֶּה מַעֲשָׂיו מִכָּל מַה שֶּׁהָיָה בָּרִאשׁוֹנָה וּמִכָּל צוּרוֹתָיו - ׳מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ׳ (איוב יד, כ), וְזֶהוּ שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה. הַקַּרְקַע שֶׁנּוֹטֵעַ אוֹתוֹ שָׁם וּמַצְלִיחַ וּמִתְפַּשְּׁטִים עֲנָפָיו וְשָׁרָשָׁיו - זוֹ הַשְּׁכִינָה, וְעַד כַּמָּה? עַד אֶלֶף דּוֹר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר׳ (תהלים קה, ח), וְעָלָיו נֶאֱמַר (שיר ח יב) ׳הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה׳, וְהֵם אֶלֶף עוֹלָמוֹת שֶׁנּוֹטֵעַ אוֹתוֹ בָּהֶם עַד שֶׁמַּצְלִיחַ וּמַרְכִּיב אוֹתוֹ שָׁם, וְסוֹד הַדָּבָר ׳וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים׳ (שמות כ, ו) - לְמִי? ׳לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר׳ (דברים ו, ט).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ולאו למגנא אוקמוה לעולם יראה האדם על עצמו כאלו כל העולם תלוי עליו, ° אבל בר נש דטרח עליה קודשא בריך הוא בגלגולא ולא אצלח באתריה, אעקר ליה מאתריה ושוי ליה באתר אחרא, ושני ליה אתר, ורזא דמלה ׳ועפר אחר יקח וטח את הבית׳ (ויקרא יד, מה), ודא שנוי מקום, (כאן חסר והוא בתיקוני זוהר חדש פ"ה ע"א) אם אצלח מוטב, ואם לא אצלח אעקר ליה מתמן וארכיב ליה באתר אחרא, ושני שמיה ודא שנוי השם, אם אצלח מוטב ואי לא אצלח אעקר ליה מתמן, ° ודא ׳ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו׳ (שם מח, ז), ונטע ליה באתר אחרא, ושני עובדוי מכל מה דהוה בקדמיתא, ומכל ציורין דיליה, ׳משנה פניו ותשלחהו׳ (איוב יד, כ), ודא שנוי מעשה, ° קרקע דנטע ליה תמן ואצלח ומתפשט ענפוי ושרשוי דא שכינתא, ועד כמה, עד אלף דור, כמה דאת אמר ׳דבר צוה לאלף דור׳ (תהלים קה, ח), ועליה אתמר (שיר ח יב) ׳האלף לך שלמה׳, ואינון אלף עלמין, דנטע ליה עד דאצלח וארכיב ליה תמן, ורזא דמלה ׳ועשה חסד לאלפים׳ (שמות כ, ו), למאן ׳לאהביו, ולשמרי מצותיו לאלף דור׳ (דברים ו, ט).
התרגום: ולא לחנם בארו: לעולם יראה האדם את עצמו כאלו כל העולם תלוי עליו. אבל אדם שטרח עליו הקב"ה בגלגול ולא הצליח במקומו, עוקר אותו ממקומו ושם אותו במקום אחר, ומשנה לו מקום, וסוד הדבר ׳ועפר אחר יקח וטח את הבית׳ (ויקרא יד, מה), וזהו שנוי מקום. אם מצליח - מוטב, ואם לא מצליח, עוקר אותו משם ומרכיב אותו במקום אחר ומשנה שמו, וזהו שנוי השם. אם מצליח - מוטב, ואם לא מצליח, עוקר אותו משם, וזהו ׳ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו׳ (שם מח, ז), ונוטע אותו במקום אחר, ומשנה מעשיו מכל מה שהיה בראשונה ומכל צורותיו - ׳משנה פניו ותשלחהו׳ (איוב יד, כ), וזהו שנוי מעשה. הקרקע שנוטע אותו שם ומצליח ומתפשטים ענפיו ושרשיו - זו השכינה, ועד כמה? עד אלף דור, כמו שנאמר ׳דבר צוה לאלף דור׳ (תהלים קה, ח), ועליו נאמר (שיר ח יב) ׳האלף לך שלמה׳, והם אלף עולמות שנוטע אותו בהם עד שמצליח ומרכיב אותו שם, וסוד הדבר ׳ועשה חסד לאלפים׳ (שמות כ, ו) - למי? ׳לאהביו ולשמרי מצותיו לאלף דור׳ (דברים ו, ט).
מן המפרשים
ביאור הגר"א: אבל ב"נ כו'. דבאדם נתקן בכל ג' גלגולים, בג' אבהן, אבל בר נש דטרח כו' רוצה לומר בגלגול הראשון לא נשתנה כלל רק שירד לעלמא דנוק' אבל בשני במט"ט שם נשתנה השם כמו הוי"ה במצפ"ץ והוא שינוי ברוח, דשם השם, ואח"כ בגלגול השלישי נשתנה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה:
ועוד 5 פסוקים. אינדקס הפסוקים