נטיעת האילן בארץ ישראל - והרכבתו בשלשת האבות שהצליח בהם
תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 24 · דף קו ע"א
לשון הזוהר
[קו.] בְּכַמָּה דָרִין וְלָא אַצְלַח עַד דְּנָטַע לֵיהּ בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, וְאַרְכִּיב לֵיהּ בִּתְלַת אֲבָהָן וְאַצְלַח תַּמָּן, וּבְגִין דָּא ׳הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל׳ אֵ״ל ׳פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר׳, מִיָּד דְּאַצְלַח תַּמָּן וַאֲחִיד תַּמָּן, אִתְפַּשְׁטוּ שָׁרְשׁוֹי עַל אַרְעָא דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא, ° וְאִסְתַּלְקוּ עַנְפּוֹי בְּכָל רְקִיעִין, וּבְכָל מַרְכְבִין דְּנִשְׁמָתִין וּמַלְאָכַיָּא וְחֵיוָון וּשְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים, עַד דְּאִתְחַזַּר כְּקַדְמֵיתָא (ס״א עד אין סוף), וְהָא אוּקְמוּהָ עֵץ הַחַיִּים מַהֲלֵךְ ת״ק שָׁנָה, רְבָא ׳אִילָנָא וּתְקִיף וְרוּמֵיהּ׳ (דניאל ד, ט) יִמְטֵי ׳לִשְׁמַיָּא, וַחֲזוֹתֵיהּ לְסוֹף כָּל אַרְעָא׳, תְּחוֹתוֹהִי תַּטְלֵל כָּל חֵיוַת בָּרָא, וּבְעַנְפוֹי ׳יְדוּרוֹן צִפֲּרֵי שְׁמַיָּא׳, דְאִינוּן נִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין, ׳וּמִנֵּיהּ יִתְּזִן כָּל׳ (דף קו ע״א) בִּשְׂרָא.
תרגום
בְּכַמָּה דּוֹרוֹת וְלֹא הִצְלִיחַ, עַד שֶׁנְּטָעוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהִרְכִּיבוֹ בִּשְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, וְהִצְלִיחַ שָׁם. וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳הֵן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר׳. מִיָּד שֶׁהִצְלִיחַ שָׁם וְנֶאֱחַז שָׁם, נִתְפַּשְּׁטוּ שָׁרָשָׁיו עַל הָאָרֶץ שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, וְעָלוּ עֲנָפָיו בְּכָל הָרְקִיעִים, וּבְכָל הַמֶּרְכָּבוֹת שֶׁל נְשָׁמוֹת וּמַלְאָכִים וְחַיּוֹת וּשְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים, עַד שֶׁחָזַר כְּבָרִאשׁוֹנָה, וַהֲרֵי בֵּאֲרוּ: עֵץ הַחַיִּים מְהַלֵּךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. ׳רְבָא אִילָנָא וּתְקִיף וְרוּמֵהּ יִמְטֵא לִשְׁמַיָּא, וַחֲזוֹתֵהּ לְסוֹף כָּל אַרְעָא, תְּחוֹתוֹהִי תִּטַּלֵּל כָּל חֵיוַת בָּרָא, וּבְעַנְפוֹהִי יְדוּרוּן צִפֳּרֵי שְׁמַיָּא׳ (דניאל ד, ט) - שֶׁהֵם נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת, ׳וּמִנֵּהּ יִתְּזִין כָּל׳ בִּשְׂרָא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [קו.] בכמה דרין ולא אצלח עד דנטע ליה בארעא דישראל, וארכיב ליה בתלת אבהן ואצלח תמן, ובגין דא ׳הן כל אלה יפעל׳ א״ל ׳פעמים שלש עם גבר׳, מיד דאצלח תמן ואחיד תמן, אתפשטו שרשוי על ארעא דאיהי שכינתא, ° ואסתלקו ענפוי בכל רקיעין, ובכל מרכבין דנשמתין ומלאכיא וחיוון ושרפים ואופנים, עד דאתחזר כקדמיתא (ס״א עד אין סוף), והא אוקמוה עץ החיים מהלך ת״ק שנה, רבא ׳אילנא ותקיף ורומיה׳ (דניאל ד, ט) ימטי ׳לשמיא, וחזותיה לסוף כל ארעא׳, תחותוהי תטלל כל חיות ברא, ובענפוי ׳ידורון צפרי שמיא׳, דאינון נשמתין קדישין, ׳ומניה יתזן כל׳ (דף קו ע״א) בשרא.
התרגום: בכמה דורות ולא הצליח, עד שנטעו בארץ ישראל, והרכיבו בשלשת האבות, והצליח שם. ומשום כך ׳הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר׳. מיד שהצליח שם ונאחז שם, נתפשטו שרשיו על הארץ שהיא השכינה, ועלו ענפיו בכל הרקיעים, ובכל המרכבות של נשמות ומלאכים וחיות ושרפים ואופנים, עד שחזר כבראשונה, והרי בארו: עץ החיים מהלך חמש מאות שנה. ׳רבא אילנא ותקיף ורומה ימטא לשמיא, וחזותה לסוף כל ארעא, תחותוהי תטלל כל חיות ברא, ובענפוהי ידורון צפרי שמיא׳ (דניאל ד, ט) - שהם נשמות קדושות, ׳ומנה יתזין כל׳ בשרא.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ואסתלקו ענפוי בכל רקיעים כו'. דהוא יעקב דדיוקניה בכסא הכבוד ועליו נאמר (בראשית א כו) וירדו כו', ונפקי מיניה ישראל דשולטנותם בכולא, ומיניה אתפשטו הכל בסטרא דקדושה, ויעקב הוא עץ החיים כמו שאמרו יעקב לא מת, מאן דחזא ליה בחלמא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: