צירוף אותיות מש"ה - שי"ן משת מ"ם משם וה"א מאברהם
תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 20 · דף קה ע"א
לשון הזוהר
° הֶבֶל, הַלֵּב, וְאִיהִי ה' מִמֹּשֶׁה, וְהַלֵּב אִיהוּ לִשְׂמָאלָא דְאִיהוּ אלהי״ם, הַלֵּב מֵבִין, וְאִיהוּ סָתִיר בִּנְיָינָא וְנָפְלַת בְּגִינֵיהּ, וּבְגִין דָּא ׳וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל׳ (שמות ג, ו) הָאלהי״ם, בְּגִין דְּתַמָּן הַוָּה דְחָב בֵּאלֹהִי״ם, דְּאִיהוּ אלהי״ם דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, וְדָא אִיהוּ דְחָב בְּמַעֲשֶׂה, לַבַּת אֵשׁ בְּרַתָּא דְמַלְכָּא דְחָב בֵּיהּ, וְאִתְבַּיַּישׁ כַּסִּי לֵיהּ בְּדִילֵיהּ (ס״א בחיליה) בְּשֵׁת, וּמַה דַהֲוָה שֵׁת אִתְחַבֵּר עִמֵּיהּ ב' וְאִתְעֲבִיד בֹּשֶׁת, וְדָא אִיהוּ יְרָ״א בֹּשֶׁ״ת, וְעוֹד שֵׁת בְּאַ״תְּ בַּ״שׁ אִינוּן אָב, שֵׁ״ת לְבָתַר דְּזָכָה בְּאָת יוּ״ד, בְּרֵא שִׁית, ° וְאִיהִי יוּ״ד דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳יהו״ה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ׳ (משלי ח, כה), ° דְּאִיהִי עֲשָׂרָה דוֹרוֹת, וְתָב לָהּ לְאַתְרָהּ, אִתְקְרִי בְּרֵאשִׁית, וּמִתַּמָּן זָכָה לְאוֹרַיְיתָא דְאִתְיְיהִיבַת עַל יְדֵיהּ. ° וְהַאי י' אִיהִי מִיַּעֲקֹב וְי' מִיִּשְׂרָאֵל, י' מֵאדנ״י י' מִיהו״ה, שִׁי״ן מִמֹּשֶׁה אִיהִי מִשֵּׁת תַּמָּן רָוַוח לָהּ, וְכַד אָזַל לְשֵׁם רָוַוח תַּמָּן תְּרֵין אַתְוָון שֵׁ״ם, וְכַד אָזַל עֲשָׂרָה דוֹרוֹת עַד אַבְרָהָם תַּמָּן רָוַוח ה' דִּילֵיהּ, וְאִתְקְרִי מֹשֶׁ״ה, ° וְרָזָא דְמִלָּה ׳מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ בּוֹקֵעַ מַיִם מִפְּנֵיהֶם לַעֲשׂוֹת לוֹ שֵׁם עוֹלָם׳ (ישעיה סג, יב), וּבָהּ אַפִּיק לִבְנוֹי מִגָּלוּתָא, וּבָהּ מָחָא לְמִצְרָאֵי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳הִנֵּה יַד יהו״ה הוֹיָה׳ (שמות ט, ג), ה' חָמֵשׁ אֶצְבָּעִין, וּבָהּ בָּקַע יַמָּא, וְדָא אִיהוּ ׳בּוֹקֵעַ מַיִם מִפְּנֵיהֶם׳, ° וּבָהּ עָתִיד לְמֶהֱוִי בוֹקֵעַ יַמָּא דְאוֹרַיְיתָא מִימִינָא, ° הַהוּא זִמְנָא מַה דַּהֲוָה לִשְׂמָאלָא בְּלִבָּא הֲוָה הֶבֶל דְּאִיהוּ הַלֵּב, הֶבֶל אִסְתַּלַּק לִימִינָא, וּמִתַּמָּן סָלִיק לְמוֹחָא דְּאִיהוּ חָכְמָה, דְּהָא לִבָּא אִיהוּ אִימָּא עִלָּאָה, עֲלָהּ אִתְּמַר הַלֵּב מֵבִין, וּלְבָתַר נָחִית עַל אַרְעָא לְנַחְתָא אוֹרַיְיתָא עַל אַרְעָא.
תרגום
הֶבֶל - הַלֵּב, וְהִיא הֵ"א מִמֹּשֶׁה, וְהַלֵּב הוּא לַשְּׂמֹאל שֶׁהוּא אֱלֹהִים, הַלֵּב מֵבִין, וְהוּא סוֹתֵר בִּנְיָן וְנוֹפֵל בִּגְלָלוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים׳ (שמות ג, ו), מִשּׁוּם שֶׁשָּׁם הָיָה שֶׁחָטָא בֵּאלֹהִים, שֶׁהוּא אֱלֹהִים שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְזֶהוּ שֶׁחָטָא בְּמַעֲשֶׂה, לַבַּת אֵשׁ, בַּת הַמֶּלֶךְ, שֶׁחָטָא בָּהּ, וְנִתְבַּיֵּשׁ, כִּסָּה אוֹתוֹ בְּשֵׁ"ת שֶׁלּוֹ, וּמַה שֶּׁהָיָה 'שֵׁת' הִתְחַבֵּר עִמּוֹ בֵּי"ת וְנַעֲשָׂה 'בֹּשֶׁת', וְזֶהוּ יְרֵ"א בֹּשֶׁ"ת. וְעוֹד, 'שֵׁת' בְּאַ"תְּ בַּ"שׁ הֵן 'אָב' - 'שֵׁ"ת' לְאַחַר שֶׁזָּכָה בְּאוֹת יוּ"ד, 'בְּרֵאשִׁית', וְהִיא יוּ"ד שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳יהו"ה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ׳ (משלי ח, כה), שֶׁהִיא עֲשָׂרָה דוֹרוֹת, וְשָׁבָה לִמְקוֹמָהּ, נִקְרֵאת בְּרֵאשִׁית, וּמִשָּׁם זָכָה לַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה עַל יָדוֹ. וְיוּ"ד זוֹ הִיא מִיַּעֲקֹב וְיוּ"ד מִיִּשְׂרָאֵל, יוּ"ד מֵאֲדֹנָי, יוּ"ד מִיהו"ה. שִׁי"ן שֶׁל מֹשֶׁה הִיא מִ'שֵׁת', שָׁם הִרְוִיחָה אוֹתָהּ. וּכְשֶׁהָלַךְ לְ'שֵׁם' הִרְוִיחָה שָׁם שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת - 'שֵׁ"ם'. וּכְשֶׁהָלַךְ עֲשָׂרָה דוֹרוֹת עַד אַבְרָהָם, שָׁם הִרְוִיחָה הֵ"א שֶׁלָּהּ, וְנִקְרֵאת 'מֹשֶׁ"ה'. וְסוֹד הַדָּבָר: ׳מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ בּוֹקֵעַ מַיִם מִפְּנֵיהֶם לַעֲשׂוֹת לוֹ שֵׁם עוֹלָם׳ (ישעיה סג, יב), וּבָהּ הוֹצִיא אֶת בָּנָיו מִן הַגָּלוּת, וּבָהּ הִכָּה אֶת הַמִּצְרִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳הִנֵּה יַד יהו"ה הוֹיָה׳ (שמות ט, ג) - הֵ"א חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת, וּבָהּ בָּקַע אֶת הַיָּם, וְזֶהוּ ׳בּוֹקֵעַ מַיִם מִפְּנֵיהֶם׳. וּבָהּ עָתִיד לִהְיוֹת בּוֹקֵעַ יַם הַתּוֹרָה מִיָּמִין. בְּאוֹתוֹ זְמַן, מַה שֶּׁהָיָה לַשְּׂמֹאל בַּלֵּב הָיָה הֶבֶל שֶׁהוּא הַלֵּב - הֶבֶל הִסְתַּלֵּק לַיָּמִין, וּמִשָּׁם עָלָה לַמּוֹחַ שֶׁהוּא חָכְמָה, שֶׁהֲרֵי הַלֵּב הוּא אִמָּא עִלָּאָה, עָלֶיהָ נֶאֱמַר 'הַלֵּב מֵבִין', וְאַחַר כָּךְ יָרַד עַל הָאָרֶץ לְהוֹרִיד תּוֹרָה עַל הָאָרֶץ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° הבל, הלב, ואיהי ה' ממשה, והלב איהו לשמאלא דאיהו אלהי״ם, הלב מבין, ואיהו סתיר בניינא ונפלת בגיניה, ובגין דא ׳ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל׳ (שמות ג, ו) האלהי״ם, בגין דתמן הוה דחב באלהי״ם, דאיהו אלהי״ם דעובדא דבראשית, ודא איהו דחב במעשה, לבת אש ברתא דמלכא דחב ביה, ואתבייש כסי ליה בדיליה (ס״א בחיליה) בשת, ומה דהוה שת אתחבר עמיה ב' ואתעביד בשת, ודא איהו יר״א בש״ת, ועוד שת בא״ת ב״ש אינון אב, ש״ת לבתר דזכה באת יו״ד, ברא שית, ° ואיהי יו״ד דאתמר ביה ׳יהו״ה קנני ראשית דרכו׳ (משלי ח, כה), ° דאיהי עשרה דורות, ותב לה לאתרה, אתקרי בראשית, ומתמן זכה לאורייתא דאתייהיבת על ידיה. ° והאי י' איהי מיעקב וי' מישראל, י' מאדנ״י י' מיהו״ה, שי״ן ממשה איהי משת תמן רווח לה, וכד אזל לשם רווח תמן תרין אתוון ש״ם, וכד אזל עשרה דורות עד אברהם תמן רווח ה' דיליה, ואתקרי מש״ה, ° ורזא דמלה ׳מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם׳ (ישעיה סג, יב), ובה אפיק לבנוי מגלותא, ובה מחא למצראי, הדא הוא דכתיב ׳הנה יד יהו״ה הויה׳ (שמות ט, ג), ה' חמש אצבעין, ובה בקע ימא, ודא איהו ׳בוקע מים מפניהם׳, ° ובה עתיד למהוי בוקע ימא דאורייתא מימינא, ° ההוא זמנא מה דהוה לשמאלא בלבא הוה הבל דאיהו הלב, הבל אסתלק לימינא, ומתמן סליק למוחא דאיהו חכמה, דהא לבא איהו אימא עלאה, עלה אתמר הלב מבין, ולבתר נחית על ארעא לנחתא אורייתא על ארעא.
התרגום: הבל - הלב, והיא ה"א ממשה, והלב הוא לשמאל שהוא אלהים, הלב מבין, והוא סותר בנין ונופל בגללו, ומשום כך ׳ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים׳ (שמות ג, ו), משום ששם היה שחטא באלהים, שהוא אלהים של מעשה בראשית, וזהו שחטא במעשה, לבת אש, בת המלך, שחטא בה, ונתביש, כסה אותו בש"ת שלו, ומה שהיה 'שת' התחבר עמו בי"ת ונעשה 'בשת', וזהו יר"א בש"ת. ועוד, 'שת' בא"ת ב"ש הן 'אב' - 'ש"ת' לאחר שזכה באות יו"ד, 'בראשית', והיא יו"ד שנאמר בה ׳יהו"ה קנני ראשית דרכו׳ (משלי ח, כה), שהיא עשרה דורות, ושבה למקומה, נקראת בראשית, ומשם זכה לתורה שנתנה על ידו. ויו"ד זו היא מיעקב ויו"ד מישראל, יו"ד מאדני, יו"ד מיהו"ה. שי"ן של משה היא מ'שת', שם הרויחה אותה. וכשהלך ל'שם' הרויחה שם שתי אותיות - 'ש"ם'. וכשהלך עשרה דורות עד אברהם, שם הרויחה ה"א שלה, ונקראת 'מש"ה'. וסוד הדבר: ׳מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם׳ (ישעיה סג, יב), ובה הוציא את בניו מן הגלות, ובה הכה את המצרים, הדא הוא דכתיב ׳הנה יד יהו"ה הויה׳ (שמות ט, ג) - ה"א חמש אצבעות, ובה בקע את הים, וזהו ׳בוקע מים מפניהם׳. ובה עתיד להיות בוקע ים התורה מימין. באותו זמן, מה שהיה לשמאל בלב היה הבל שהוא הלב - הבל הסתלק לימין, ומשם עלה למוח שהוא חכמה, שהרי הלב הוא אמא עלאה, עליה נאמר 'הלב מבין', ואחר כך ירד על הארץ להוריד תורה על הארץ.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: הבל, הלב ואיהי ה' ממשה כו'. רוצה לומר הלב - ה' לב, דלב הוא בינה, ה', וכמו שאומר למטה דהא לבא איהי אימא עילאה דאתמר הלב מבין, וזה שאומר והלב איהי לשמאלא כו' דבינה היא לשמאלא, וכן מלכות, ה' תתאה, ואמר דאיהי אלקים רוצה לומר כמו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: