קרבן הבל שעלה לעתיק יומין - וקבלת ענשו במה שחטא
תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 18 · דף קה ע"א
לשון הזוהר
[קה.] וְהָאלהי״ם ׳יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף׳ (שם), זֶה הֶבֶל דְּאִיהוּ נִרְדָף מִקַּיִן, וְקָם קַיִן וְקָטַל לֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ׳ (בראשית ד, ח), (דף קה ע״א) ° וַיָּקָם וַדַּאי, דַּהֲוָה הֶבֶל עֲלֵיהּ, וְקָם קַיִן וַיַּהַרְגֵהוּ, קַיִן אִתְקְרֵי עַל שֵׁם דְּקַנִּי עַל אֲחוּהָ, בְּגִין דְּחָזָא יְקָרֵיהּ וְתוּקְפֵיהּ לְעִילָא, דְּקָרְבָּנֵיהּ אִסְתַּלַּק לַאֲתַר דְּעַתִּיק יוֹמִין, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִיב׳ (דניאל ז, ט) וכו', וְקָרְבָּנֵיהּ הֲוָה מִבְּכוֹרוֹת צֹאנוֹ, וְאִתְקַבַּל לֵיהּ בְּרַעֲוָא. אָמַר לֵיהּ, אִם כֵּן דְּקָרְבָּנָא דִילֵיהּ אִתְקַבַּל, אַמַּאי אִתְיַיהִיב חֵילָא לְקַיִן לְמִקְטְלֵיהּ, (בגין דא ׳יש הבל אשר נעשה על הארץ וגומר׳ (קהלת ח, יד) אמאי), אָמַר לֵיהּ הָכָא וַדַּאי רָזָא עִלָּאָה, דְּאִיהוּ הֲוָה דַרְגָּא דְעִץ ׳הַדַּעַת טוֹב וָרָע׳ דְּחָאב בֵּיהּ, וּבַמֶּה דְחָאב בֵּיהּ קַבִּיל עָנְשֵׁיהּ בְּהַאי עָלְמָא, וּבְהַהוּא קָרְבָּנָא דְאִתְקַבִּיל מִנֵּיהּ אִשְׁתֵּזִיב מֵעָנְשָׁא דְהַהוּא עָלְמָא, דִתְרֵי עָנְשֵׁי הֲוָה מְחוּיָיב חַד לְעִילָא וְחַד לְתַתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ° ׳כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת׳ (בראשית ב, יז). אָמַר לֵיהּ, וְהָא אָדָם הֲוָה דְחָאב בְּהַאי אִילָנָא, אָמַר לֵיהּ עוֹבָדָא דַאֲבוּהָ הֲוָה לֵיהּ וּמֵת, אָמַר לֵיהּ ׳כִּי בְיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ׳ כְּתִיב, אָמַר לֵיהּ בְּהַהוּא יוֹם הִצִּיץ וּמֵת.
תרגום
׳וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף׳ (שם) - זֶה הֶבֶל שֶׁהוּא נִרְדָּף מִקַּיִן, וְקָם קַיִן וַהֲרָגוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ׳ (בראשית ד, ח). 'וַיָּקָם' וַדַּאי, שֶׁהָיָה הֶבֶל עָלָיו, וְקָם קַיִן וַהֲרָגוֹ. קַיִן נִקְרָא עַל שֵׁם שֶׁקִּנֵּא בְּאָחִיו, מִשּׁוּם שֶׁרָאָה אֶת יְקָרוֹ וְעָצְמָתוֹ לְמַעְלָה, שֶׁקָּרְבָּנוֹ עָלָה לְמָקוֹם עַתִּיק יוֹמִין, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִיב וְגוֹמֵר׳ (דניאל ז, ט), וְקָרְבָּנוֹ הָיָה מִבְּכוֹרוֹת צֹאנוֹ, וְהִתְקַבֵּל בְּרָצוֹן. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן שֶׁקָּרְבָּנוֹ הִתְקַבֵּל, לָמָּה נִתַּן כֹּחַ לְקַיִן לְהָרְגוֹ? אָמַר לוֹ: כָּאן וַדַּאי סוֹד עֶלְיוֹן, שֶׁהוּא הָיָה בְּדַרְגַּת עֵץ 'הַדַּעַת טוֹב וָרָע' שֶׁחָטָא בּוֹ, וּבְמַה שֶּׁחָטָא בּוֹ קִבֵּל עָנְשׁוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְאוֹתוֹ קָרְבָּן שֶׁהִתְקַבֵּל מִמֶּנּוּ נִצַּל מֵעֹנֶשׁ שֶׁל אוֹתוֹ עוֹלָם, שֶׁבִּשְׁנֵי עֳנָשִׁים הָיָה מְחֻיָּב, אֶחָד לְמַעְלָה וְאֶחָד לְמַטָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת׳ (בראשית ב, יז). אָמַר לוֹ: וַהֲרֵי אָדָם הוּא שֶׁחָטָא בָּאִילָן הַזֶּה! אָמַר לוֹ: מַעֲשֵׂה אָבִיו הָיָה לוֹ, וָמֵת. אָמַר לוֹ: 'כִּי בְיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ' כָּתוּב! אָמַר לוֹ: בְּאוֹתוֹ יוֹם הֵצִיץ וָמֵת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [קה.] והאלהי״ם ׳יבקש את נרדף׳ (שם), זה הבל דאיהו נרדף מקין, וקם קין וקטל ליה, הדא הוא דכתיב ׳ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו׳ (בראשית ד, ח), (דף קה ע״א) ° ויקם ודאי, דהוה הבל עליה, וקם קין ויהרגהו, קין אתקרי על שם דקני על אחוה, בגין דחזא יקריה ותוקפיה לעילא, דקרבניה אסתלק לאתר דעתיק יומין, דאתמר ביה ׳ועתיק יומין יתיב׳ (דניאל ז, ט) וכו', וקרבניה הוה מבכורות צאנו, ואתקבל ליה ברעוא. אמר ליה, אם כן דקרבנא דיליה אתקבל, אמאי אתייהיב חילא לקין למקטליה, (בגין דא ׳יש הבל אשר נעשה על הארץ וגומר׳ (קהלת ח, יד) אמאי), אמר ליה הכא ודאי רזא עלאה, דאיהו הוה דרגא דעץ ׳הדעת טוב ורע׳ דחאב ביה, ובמה דחאב ביה קביל ענשיה בהאי עלמא, ובההוא קרבנא דאתקביל מניה אשתזיב מענשא דההוא עלמא, דתרי ענשי הוה מחוייב חד לעילא וחד לתתא, הדא הוא דכתיב ° ׳כי ביום אכלך ממנו מות תמות׳ (בראשית ב, יז). אמר ליה, והא אדם הוה דחאב בהאי אילנא, אמר ליה עובדא דאבוה הוה ליה ומת, אמר ליה ׳כי ביום אכלך ממנו׳ כתיב, אמר ליה בההוא יום הציץ ומת.
התרגום: ׳והאלהים יבקש את נרדף׳ (שם) - זה הבל שהוא נרדף מקין, וקם קין והרגו, הדא הוא דכתיב ׳ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו׳ (בראשית ד, ח). 'ויקם' ודאי, שהיה הבל עליו, וקם קין והרגו. קין נקרא על שם שקנא באחיו, משום שראה את יקרו ועצמתו למעלה, שקרבנו עלה למקום עתיק יומין, שנאמר בו ׳ועתיק יומין יתיב וגומר׳ (דניאל ז, ט), וקרבנו היה מבכורות צאנו, והתקבל ברצון. אמר לו: אם כן שקרבנו התקבל, למה נתן כח לקין להרגו? אמר לו: כאן ודאי סוד עליון, שהוא היה בדרגת עץ 'הדעת טוב ורע' שחטא בו, ובמה שחטא בו קבל ענשו בעולם הזה, ובאותו קרבן שהתקבל ממנו נצל מענש של אותו עולם, שבשני ענשים היה מחיב, אחד למעלה ואחד למטה, הדא הוא דכתיב ׳כי ביום אכלך ממנו מות תמות׳ (בראשית ב, יז). אמר לו: והרי אדם הוא שחטא באילן הזה! אמר לו: מעשה אביו היה לו, ומת. אמר לו: 'כי ביום אכלך ממנו' כתוב! אמר לו: באותו יום הציץ ומת.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ויקם ודאי דהוה הבל כו'. וכן הוא בכל דור, דתלמידי חכמים הם ראוים להיות רישא דעמא, וקאמין בנוי דקין עלייהו, ורדפין להון, והכל בשביל קנאה דהתלמיד חכם סליק לדרגין עילאין דתורתו סליק לעתיק יומין. וכן קרח קני למשה:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה:
- ישעיהו נא טז
- ישעיהו סו כב
- ירמיהו יא ז
- תהילים כד ז
- תהילים קיח יט
- תהילים קמה טז
- שיר השירים ב י
- שיר השירים ב יג
ועוד 3 פסוקים. אינדקס הפסוקים