ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 65: תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו › פיסקה 121 (קיח ע"א)

תולדות קין כסדרי היצר הרע - מחנוך המחנך עד למך המולך

תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 121 · דף קיח ע"א

לשון הזוהר

° ׳וַיֵּדַע קַיִן אֶת אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת חֲנוֹךְ׳ (בראשית ד, יז), כָּל אִלֵּין תּוֹלָדִין מָנְעִין לֵיהּ לְאִתְרָעָא בְהוֹן, ° וְאִינוּן חֲנוֹךְ וְעִירָד וּמְחוּיָאֵל וּמְתוּשָׁאֵל וְלֶמֶךְ, וְלֶמֶךְ נָטִיל תְּרֵי נְשִׁין עָדָה וְצִלָּה, אִית חֲנוֹךְ לְטָב, ׳חֲנוֹךְ לְנַעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ׳, וְאִית חִנּוּכָא לְבִישׁ, וְדָּא יֵצֶר הָרָע, מְחַנֵּךְ לְבַר נַשׁ בְּחִנּוּכִין בִּישִׁין, עִירָד ° לְבָתַר אַעִיל רְעָדָה בְּבַר נַשׁ בְּאֵבָרִין דִּילֵיהּ, ° וּלְבָתַר דְּאַפִּיל לְבַר נַשׁ בְּחוֹבִין, אַלְשִׁין עֲלֵיהּ וְאַחֲזֵי לְאֵ״ל כָּל מַה דְּעָבִיד, וְדָא אִיהוּ מְחוּיָאֵל מְחַוִּי אֵ״ל, וּלְבָתַר נָחִית וַתָּשַׁשׁ חֵילֵיהּ וְקָטִיל לֵיהּ, וְדָא אִיהוּ מְתוּשָׁאֵל דְּתַמָּן מָוֶת שְׁאֹל, וְאֵין מָוֶת אֶלָּא עֲנִיּוּת, ° וּלְבָתַר אַמְלִיךְ עֲלֵיהּ וְדָא אִיהוּ לֶמֶךְ אִתְהַפַּךְ עֲלֵיהּ לְמֶלֶךְ, ° וּתְרֵין נְשִׁין דִּילֵיהּ חַד עָדָה דְמֵעִיד עַל חוֹבוֹי דְבַר נַשׁ, וְתִנְיָינָא צִלָּה דְאָזִיל עֲלֵיהּ כְּצֵל, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳כִּי צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי אָרֶץ׳ (איוב ח, ט), וּכְתִיב ׳יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר׳ (תהלים קמד, ד).

תרגום

׳וַיֵּדַע קַיִן אֶת אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת חֲנוֹךְ׳ (בראשית ד, יז), כָּל הַתּוֹלָדוֹת הָאֵלֶּה מוֹנְעוֹת אוֹתוֹ מִלְּהִתְעוֹרֵר בָּהֶם, וְהֵם חֲנוֹךְ וְעִירָד וּמְחוּיָאֵל וּמְתוּשָׁאֵל וָלֶמֶךְ. וְלֶמֶךְ נָטַל שְׁתֵּי נָשִׁים, עָדָה וְצִלָּה. יֵשׁ 'חֲנוֹךְ' לְטוֹב - 'חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ', וְיֵשׁ חִנּוּךְ לְרַע, וְזֶה יֵצֶר הָרָע, מְחַנֵּךְ אֶת הָאָדָם בְּחִנּוּכִים רָעִים. עִירָד - אַחַר כָּךְ מַכְנִיס רְעָדָה בָּאָדָם בְּאֵבָרָיו. וְאַחַר שֶׁמַּפִּיל אֶת הָאָדָם בַּחֲטָאִים, מַלְשִׁין עָלָיו וּמַרְאֶה לָאֵל אֶת כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה, וְזֶה מְחוּיָאֵל - מַחֲוֶה אֵל. וְאַחַר כָּךְ יוֹרֵד וְתָשֵׁשׁ כֹּחוֹ וְהוֹרְגוֹ, וְזֶה מְתוּשָׁאֵל - שֶׁשָּׁם מָוֶת שְׁאוֹל, וְאֵין מָוֶת אֶלָּא עֲנִיּוּת. וְאַחַר כָּךְ מוֹלֵךְ עָלָיו, וְזֶה לֶמֶךְ - נֶהְפָּךְ עָלָיו לְמֶלֶךְ. וּשְׁתֵּי נָשָׁיו - אַחַת עָדָה, הַמְעִידָה עַל חֲטָאָיו שֶׁל הָאָדָם, וְהַשְּׁנִיָּה צִלָּה, הַהוֹלֶכֶת עָלָיו כְּצֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ח, ט) 'כִּי צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי אָרֶץ', וְכָתוּב (תהלים קמד, ד) 'יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ° ׳וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך׳ (בראשית ד, יז), כל אלין תולדין מנעין ליה לאתרעא בהון, ° ואינון חנוך ועירד ומחויאל ומתושאל ולמך, ולמך נטיל תרי נשין עדה וצלה, אית חנוך לטב, ׳חנוך לנער על פי דרכו׳, ואית חנוכא לביש, ודא יצר הרע, מחנך לבר נש בחנוכין בישין, עירד ° לבתר אעיל רעדה בבר נש באברין דיליה, ° ולבתר דאפיל לבר נש בחובין, אלשין עליה ואחזי לא״ל כל מה דעביד, ודא איהו מחויאל מחוי א״ל, ולבתר נחית ותשש חיליה וקטיל ליה, ודא איהו מתושאל דתמן מות שאל, ואין מות אלא עניות, ° ולבתר אמליך עליה ודא איהו למך אתהפך עליה למלך, ° ותרין נשין דיליה חד עדה דמעיד על חובוי דבר נש, ותניינא צלה דאזיל עליה כצל, כמה דאת אמר ׳כי צל ימינו עלי ארץ׳ (איוב ח, ט), וכתיב ׳ימיו כצל עובר׳ (תהלים קמד, ד).

התרגום: ׳וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך׳ (בראשית ד, יז), כל התולדות האלה מונעות אותו מלהתעורר בהם, והם חנוך ועירד ומחויאל ומתושאל ולמך. ולמך נטל שתי נשים, עדה וצלה. יש 'חנוך' לטוב - 'חנך לנער על פי דרכו', ויש חנוך לרע, וזה יצר הרע, מחנך את האדם בחנוכים רעים. עירד - אחר כך מכניס רעדה באדם באבריו. ואחר שמפיל את האדם בחטאים, מלשין עליו ומראה לאל את כל מה שעשה, וזה מחויאל - מחוה אל. ואחר כך יורד ותשש כחו והורגו, וזה מתושאל - ששם מות שאול, ואין מות אלא עניות. ואחר כך מולך עליו, וזה למך - נהפך עליו למלך. ושתי נשיו - אחת עדה, המעידה על חטאיו של האדם, והשניה צלה, ההולכת עליו כצל, כמו שנאמר (איוב ח, ט) 'כי צל ימינו עלי ארץ', וכתוב (תהלים קמד, ד) 'ימיו כצל עובר'.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: וידע כו' כל אלין תולדין כו'. דעד קני הוא סטרא דטוב, ומשם סטרא דרע כמו שאומר לקמן קי"ב ב' , ולכן מכאן (בראשית ד יז) ותלד את חנוך כו', וכלהו תולדין מרמזין על כל תולדין דיליה, הכל מסטרא דרע, והן ערב רב עד דיתמחון מעלמא ואמר כל…

לכל המפרשים על פיסקה זו