תשובת קין וקבלתה - והוא"ו שנוספה ונעשה נ"ד נו"ד
תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 120 · דף קיח ע"א
לשון הזוהר
[קיח.] ° וּבְגִין דָּא כַּד שָׁמַע דְּבַאֲתַר עִלָּאָה דָא הֲוָה תַלְיָא הֶבֶל, מִיָּד ׳וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל יהו''ה גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא׳ (בראשית ד, יג), הָכָא תָב בִּתְיוּבְתָּא וְאִתְחַרַט, בְּגִין דָּא ׳וַיָּשֶׂם יהו''ה לְקַיִן אוֹת׳ (שם טו), הָכָא רָמַז אוֹת בְּרִית מִילָה דְקַבִּיל יִתְרוֹ, דְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳וּבְנֵי קֵנִי חוֹתֵן מֹשֶׁה׳ (שופטים א, טז) ° שֶׁנִּפְרַד מִקַּיִן, (צ״ל (שם ד, יא) וחבר הקני נפרד מקין), וּבְיִתְרוֹ אִתְתַּקַּן קַיִן מֵחוֹבֵיהּ, וְעוֹד בְּהַהוּא זִמְנָא קַבִּיל לֵיהּ, בְּגִין דְּאַחֲזֵי לֵיהּ בְּנוֹי דְקֵנִי חוֹתֵן מֹשֶׁה דַהֲווֹ עֲתִידִין לְמֶהֱוִי בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית, ° אָמַר וְכִי לְחַיָּיבָא קַבִּיל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּתְשׁוּבָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לַצַּדִּיקַיָּיא, מִיָּד ׳וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי יהו''ה׳ (בראשית ד, טז), בְּהַאי נָפַק מִן דִּינָא, וְקַבִּיל עֲלֵיהּ (דף קיח ע״א) כָּל מַה דְּאִתְגַּזַּר בֵּיהּ, דִּכְתִיב ׳וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד׳, מַה דְּאָמַר לֵיהּ נָד, ° שַׁוִּי עֲלֵיהּ ו' וְאִתְעֲבִיד נוֹד, וְדָא אִיהוּ דְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳וַיָּשֶׂם יהו״ה לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת אוֹתוֹ׳, דְּאִם הֲוָה נָד אִתְּמַר בֵּיהּ (שם) וְהָיָה כָל מוֹצְאִי יַהַרְגֵנִי, וּבְגִין דְּתָב בִּתְיוּבְתָּא וְקַבִּיל עֲלֵיהּ אוֹת בְּרִית, שַׁוִּי עֲלֵיהּ אוֹת ו' לְשֵׁזָבָא לֵיהּ, וְלָא עוֹד אֶלָּא דְשַׁוִּי לֵיהּ קִדְמַת עִדֶן, ° דִּבְגִינֵיהּ זָכָה לְגַן עִדֶן.
תרגום
וּמִשּׁוּם כָּךְ, כְּשֶׁשָּׁמַע שֶׁבְּמָקוֹם עֶלְיוֹן זֶה הָיָה תָּלוּי הֶבֶל, מִיָּד 'וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל יהו"ה גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשֹׂא' (בראשית ד יג), כָּאן שָׁב בִּתְשׁוּבָה וְהִתְחָרֵט, וּמִשּׁוּם כָּךְ 'וַיָּשֶׂם יהו"ה לְקַיִן אוֹת' (שם טו), כָּאן רָמַז אוֹת בְּרִית מִילָה שֶׁקִּבֵּל יִתְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שופטים א טז) 'וּבְנֵי קֵנִי חֹתֵן מֹשֶׁה' שֶׁנִּפְרַד מִקַּיִן (׳וְחָבֵר הַקֵּינִי נִפְרַד מִקַּיִן׳), וּבְיִתְרוֹ נִתְתַּקֵּן קַיִן מֵחֶטְאוֹ. וְעוֹד, בְּאוֹתוֹ זְמַן קִבֵּל אוֹתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהֶרְאָה לוֹ אֶת בְּנֵי ׳קֵנִי חוֹתֵן מֹשֶׁה׳ שֶׁהָיוּ עֲתִידִים לִהְיוֹת בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית. אָמַר: וְכִי לְרָשָׁע קִבֵּל הקב"ה בִּתְשׁוּבָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לַצַּדִּיקִים. מִיָּד 'וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי יהו"ה' (בראשית ד טז), בָּזֶה יָצָא מִן הַדִּין, וְקִבֵּל עָלָיו כָּל מַה שֶּׁנִּגְזַר בּוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד׳. מַה שֶּׁאָמַר לוֹ 'נָד', שָׂם עָלָיו וָ"ו וְנַעֲשָׂה 'נוֹד', וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ 'וַיָּשֶׂם יהו"ה לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ', שֶׁאִלּוּ הָיָה 'נָד' נֶאֱמַר בּוֹ (שם) ׳וְהָיָה כָל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי׳. וּמִשּׁוּם שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה וְקִבֵּל עָלָיו אוֹת בְּרִית, שָׂם עָלָיו אוֹת וָ"ו לְהַצִּיל אוֹתוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁשָּׂם לוֹ קִדְמַת עֵדֶן, שֶׁבִּגְלָלוֹ זָכָה לְגַן עֵדֶן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [קיח.] ° ובגין דא כד שמע דבאתר עלאה דא הוה תליא הבל, מיד ׳ויאמר קין אל יהו'ה גדול עוני מנשוא׳ (בראשית ד, יג), הכא תב בתיובתא ואתחרט, בגין דא ׳וישם יהו'ה לקין אות׳ (שם טו), הכא רמז אות ברית מילה דקביל יתרו, דאתמר ביה ׳ובני קני חותן משה׳ (שופטים א, טז) ° שנפרד מקין, (צ״ל (שם ד, יא) וחבר הקני נפרד מקין), וביתרו אתתקן קין מחוביה, ועוד בההוא זמנא קביל ליה, בגין דאחזי ליה בנוי דקני חותן משה דהוו עתידין למהוי בלשכת הגזית, ° אמר וכי לחייבא קביל קודשא בריך הוא בתשובה, על אחת כמה וכמה לצדיקייא, מיד ׳ויצא קין מלפני יהו'ה׳ (בראשית ד, טז), בהאי נפק מן דינא, וקביל עליה (דף קיח ע״א) כל מה דאתגזר ביה, דכתיב ׳וישב בארץ נוד׳, מה דאמר ליה נד, ° שוי עליה ו' ואתעביד נוד, ודא איהו דאתמר ביה ׳וישם יהו״ה לקין אות לבלתי הכות אותו׳, דאם הוה נד אתמר ביה (שם) והיה כל מוצאי יהרגני, ובגין דתב בתיובתא וקביל עליה אות ברית, שוי עליה אות ו' לשזבא ליה, ולא עוד אלא דשוי ליה קדמת עדן, ° דבגיניה זכה לגן עדן.
התרגום: ומשום כך, כששמע שבמקום עליון זה היה תלוי הבל, מיד 'ויאמר קין אל יהו"ה גדול עוני מנשא' (בראשית ד יג), כאן שב בתשובה והתחרט, ומשום כך 'וישם יהו"ה לקין אות' (שם טו), כאן רמז אות ברית מילה שקבל יתרו, שנאמר בו (שופטים א טז) 'ובני קני חתן משה' שנפרד מקין (׳וחבר הקיני נפרד מקין׳), וביתרו נתתקן קין מחטאו. ועוד, באותו זמן קבל אותו, משום שהראה לו את בני ׳קני חותן משה׳ שהיו עתידים להיות בלשכת הגזית. אמר: וכי לרשע קבל הקב"ה בתשובה, על אחת כמה וכמה לצדיקים. מיד 'ויצא קין מלפני יהו"ה' (בראשית ד טז), בזה יצא מן הדין, וקבל עליו כל מה שנגזר בו, שכתוב ׳וישב בארץ נוד׳. מה שאמר לו 'נד', שם עליו ו"ו ונעשה 'נוד', וזהו שנאמר בו 'וישם יהו"ה לקין אות לבלתי הכות אתו', שאלו היה 'נד' נאמר בו (שם) ׳והיה כל מצאי יהרגני׳. ומשום ששב בתשובה וקבל עליו אות ברית, שם עליו אות ו"ו להציל אותו, ולא עוד אלא ששם לו קדמת עדן, שבגללו זכה לגן עדן.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ובג"ד כד כו'. דאמר דשכינתא עילאה ותתאה כו' ועיין לקמן קי"ב ד':