ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 65: תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו › פיסקה 119 (קיז ע"ב)

השלמת עשר הקללות בקין - ורמזי נע ונד בענשו

תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 119 · דף קיז ע"ב

לשון הזוהר

׳ויקם קין׳ כו' וַיֹּאמֶר ׳קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צוֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה׳ (בראשית ד, י), ° אַנְתְּ הוּא בְרֵיהּ דְּחִוְיָא דְגָרַם מִיתָה לְאָדָם, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה׳ (שם ג, יד), כַּךְ אִית לָךְ לְיַרְתָא מִנֵּיהּ, דְּעוֹבָדָא דִילֵיהּ בִּידָךְ, בְּגִין דָּא ׳אָרוּר אַתָּה מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ׳, דָא הֲוָה אַרְעָא דְּלַיִּיט לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תֵּשַׁע לְוָוטִין, לַיִּיט לְקַיִן חַד לְאַשְׁלָמָא לַעֲשָׂרָה, וּבְגִין דָּא אָמַר ׳אָרוּר אַתָּה מִן הָאֲדָמָה׳ (שם יא, יא) וכו', ׳כִּי תַעֲבוֹד אֶת הָאֲדָמָה׳ וכו' דִּתְּהֵא תָּשַׁשׁ חֵילָהָא לְגַבָּךְ, ° וְלָא יִפְּקוּן מִינָךְ מַלְכִין וְשַׁלִּיטִין. ׳נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ׳, דַּאֲנָא אֲמָרִית לְאָדָם ׳וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה׳ (שם א, כו), דְּאִנּוּן בְּנֵי נָשָׁא ° דְתַלְיָין בְּמַזָּלוֹת, דְּדַמְיָין לְחֵיוָון וּבְעִירָן וְעוֹפוֹת, כֻּלְּהוּ אָזְלוּ לְגַבָּךְ לְקַטְלָא לָךְ, וְאַנְתְּ תֵּזִיל ° ׳נָע וָנָד׳ מִקַּדְמָאֵי, ׳נָ״ע וָנָ״ד׳ ° עָוֹ״ן דָּ״ן, וְעוֹד ׳נָע וָנָד׳ בְּגִין דְּאַנְתְּ עָוֹ״ן דְּנִדָּ״ה, וּבַנִּדָּה אִתְעֲבִידַת דְּאִיהִי זוּהֲמָא דְהִטִּיל נָחָשׁ לְחַוָּה, בְּגִין דָּא ׳נָע וָנָד תִּהְיֶה׳, וְעוֹד נָע בְּגִין דְּאַנְתְּ מִסִּטְרָא דְסמא״ל, נָד בְּגִין דְּאַנְתְּ מִסִּטְרָא דְנָחָשׁ, נָע בְּעָלְמָא דֵין, נָד בְּעָלְמָא דְאָתֵי, דְּאִינוּן שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דְּנָטְלִין תַּרְוַיְיהוּ נוּקְמָא מִינָךְ.

תרגום

(וַיָּקָם קַיִן וְכוּ') וַיֹּאמֶר ׳קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה׳ (בראשית ד י) - אַתָּה בְּנוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ שֶׁגָּרַם מִיתָה לְאָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שם ג יד) ׳אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה׳, כָּךְ עָלֶיךָ לָרֶשֶׁת מִמֶּנּוּ, שֶׁמַּעֲשֵׂהוּ בְּיָדְךָ. וּמִשּׁוּם כָּךְ '׳אָרוּר אַתָּה מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ׳' - זוֹ הָאָרֶץ שֶׁקִּלֵּל אוֹתָהּ הקב"ה תֵּשַׁע קְלָלוֹת, קִלֵּל אֶת קַיִן אַחַת לְהַשְׁלִים לַעֲשָׂרָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר (שם יא) '׳אָרוּר אַתָּה מִן הָאֲדָמָה׳' וְכוּ', 'כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה' וְכוּ', שֶׁיֵּחָלֵשׁ כֹּחָהּ לְגַבֶּיךָ, וְלֹא יֵצְאוּ מִמְּךָ מְלָכִים וְשַׁלִּיטִים. '׳נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ׳' - שֶׁאָמַרְתִּי לְאָדָם 'וְיִרְדּוּ בִדְגַת ׳הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה׳' (שם א כו), שֶׁהֵם בְּנֵי אָדָם הַתְּלוּיִים בַּמַּזָּלוֹת, הַדּוֹמִים לְחַיּוֹת וּבְהֵמוֹת וְעוֹפוֹת, כֻּלָּם יֵלְכוּ אֵלֶיךָ לְהָרְגְךָ, וְאַתָּה תֵּלֵךְ נָע וָנָד מִלְּפָנֵיהֶם. נָ"ע וָנָ"ד - עָוֹ"ן דָּ"ן, וְעוֹד נָע וָנָד מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה עָוֹן שֶׁל נִדָּה, שֶׁבַּנִּדָּה נַעֲשֵׂית - שֶׁהִיא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהִטִּיל בְּחַוָּה, וּמִשּׁוּם כָּךְ '׳נָע וָנָד תִּהְיֶה׳'. וְעוֹד: 'נָע' - מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה מִצַּד סָמָאֵל, 'נָד' - מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה מִצַּד הַנָּחָשׁ. 'נָע' - בָּעוֹלָם הַזֶּה, 'נָד' - בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהֵם הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה וְהַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, הַנּוֹטְלוֹת שְׁתֵּיהֶן נְקָמָה מִמְּךָ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ויקם קין׳ כו' ויאמר ׳קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה׳ (בראשית ד, י), ° אנת הוא בריה דחויא דגרם מיתה לאדם, דאתמר ביה ׳ארור אתה מכל הבהמה׳ (שם ג, יד), כך אית לך לירתא מניה, דעובדא דיליה בידך, בגין דא ׳ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה׳, דא הוה ארעא דלייט לה קודשא בריך הוא תשע לווטין, לייט לקין חד לאשלמא לעשרה, ובגין דא אמר ׳ארור אתה מן האדמה׳ (שם יא, יא) וכו', ׳כי תעבוד את האדמה׳ וכו' דתהא תשש חילהא לגבך, ° ולא יפקון מינך מלכין ושליטין. ׳נע ונד תהיה בארץ׳, דאנא אמרית לאדם ׳וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה׳ (שם א, כו), דאנון בני נשא ° דתליין במזלות, דדמיין לחיוון ובעירן ועופות, כלהו אזלו לגבך לקטלא לך, ואנת תזיל ° ׳נע ונד׳ מקדמאי, ׳נ״ע ונ״ד׳ ° עו״ן ד״ן, ועוד ׳נע ונד׳ בגין דאנת עו״ן דנד״ה, ובנדה אתעבידת דאיהי זוהמא דהטיל נחש לחוה, בגין דא ׳נע ונד תהיה׳, ועוד נע בגין דאנת מסטרא דסמא״ל, נד בגין דאנת מסטרא דנחש, נע בעלמא דין, נד בעלמא דאתי, דאינון שכינתא עלאה ושכינתא תתאה, דנטלין תרוייהו נוקמא מינך.

התרגום: (ויקם קין וכו') ויאמר ׳קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה׳ (בראשית ד י) - אתה בנו של הנחש שגרם מיתה לאדם, שנאמר בו (שם ג יד) ׳ארור אתה מכל הבהמה׳, כך עליך לרשת ממנו, שמעשהו בידך. ומשום כך '׳ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה׳' - זו הארץ שקלל אותה הקב"ה תשע קללות, קלל את קין אחת להשלים לעשרה, ומשום כך אמר (שם יא) '׳ארור אתה מן האדמה׳' וכו', 'כי תעבד את האדמה' וכו', שיחלש כחה לגביך, ולא יצאו ממך מלכים ושליטים. '׳נע ונד תהיה בארץ׳' - שאמרתי לאדם 'וירדו בדגת ׳הים ובעוף השמים ובבהמה׳' (שם א כו), שהם בני אדם התלויים במזלות, הדומים לחיות ובהמות ועופות, כלם ילכו אליך להרגך, ואתה תלך נע ונד מלפניהם. נ"ע ונ"ד - עו"ן ד"ן, ועוד נע ונד משום שאתה עון של נדה, שבנדה נעשית - שהיא זהמת הנחש שהטיל בחוה, ומשום כך '׳נע ונד תהיה׳'. ועוד: 'נע' - משום שאתה מצד סמאל, 'נד' - משום שאתה מצד הנחש. 'נע' - בעולם הזה, 'נד' - בעולם הבא, שהם השכינה העליונה והשכינה התחתונה, הנוטלות שתיהן נקמה ממך.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: אנת הוא ברי' כו'. רוצה לומר לכן נאמר בו גם כן ארור כמו שמפרש והולך, ומן האדמה לאשלמא לעשרה כמו שמפרש והולך:

לכל המפרשים על פיסקה זו