ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 65: תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו › פיסקה 118 (קיז ע"ב)

יעקב כהבל ועשו כקין - והרחמים שחס ולא הרגו

תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 118 · דף קיז ע"ב

לשון הזוהר

רַשִּׁיעַיָּא לָא שַׁלִּיט בְּהוֹן מוּסָר אֶלָּא נָטְרִין דְּבָבוּ, כְּגַוְונָא דְעִשָׂו ׳וַיִּשְׂטֹם עִשָׂו אֶת יַעֲקֹב׳ (בראשית כז, מא), יַעֲקֹב כְּגַוְונָא דְהֶבֶל, וְעִשָׂו כְּגַוְונָא דְקַיִן, כְּמָה דְאִתְּמַר בְּיַעֲקֹב עִם מְמַנָּא דְעִשָׂו ׳וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ׳ (בראשית לב, כה), כְּגַוְונָא דָא הֲוָה קַיִן וְהֶבֶל, וְנָצַח הֶבֶל לְקַיִן, וְאִיהוּ מִסִּטְרָא דְרַחֲמֵי דְחַיִּיס עֲלוֹי וְלָא בָעָא לְמִקְטְלֵיהּ, וְקָם הוּא וְקָטְלֵיהּ. ׳וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָ׳ (שם ד, י) וכו' חוֹבָא דָּא דִקְטַלְתְּ לַאֲחוּךְ לָא עֲבַדְתְּ לֵיהּ אֶלָּא ° לִשְׁמָא דְאִתְקְרִי מ״ה, ° מָ״ה אֲעִידֵךְ (איכה ב, יג) וְאַסְהִיד עֲלָךְ, וְאִיהִי תָּבְעָה לָךְ, וְלָא עוֹד אֶלָּא ° מ״ה דְאִיהוּ אָדָם דְּעָבִיד לָךְ, גָּרַם דָּא ° דְּאַפִּיק מַלְאַךְ הַמָּוְת בָּךְ לְעָלְמָא, וְדָא אִיהוּ ׳פּוֹקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים׳ (שמות כ, ה), וְהָא אִתְּמַר אִם אוֹחֲזִין מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם, אֶלָּא כַּךְ הֲוָה עוֹבְדֵי אֲבוּהָ הֲוָה בִידֵיהּ, עַל סִבָּה דְאִשָּׁה הֲוָה, כְּמָה דְאִתְּמַר ׳וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׁדֶה׳, וְאֵין שָׂדֶה אֶלָּא אִתְּתָא, אִתְּתָא גָרְמַת מִיתָה לְאָדָם, ° וְגָרְמַת מִיתָה לְהֶבֶל, וְאִתְּתָא גָרְמַת דָא, עֲלָהּ אִתְּמַר ׳רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת׳ (משלי ה, ה), וּבְקִנְאָה דִילַהּ קָטִל לֵיהּ.

תרגום

רְשָׁעִים לֹא שׁוֹלֵט בָּהֶם מוּסָר, אֶלָּא שׁוֹמְרִים אֵיבָה, כְּעֵין עֵשָׂו 'וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב' (בראשית כז, מא). יַעֲקֹב כְּעֵין הֶבֶל, וְעֵשָׂו כְּעֵין קַיִן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּיַעֲקֹב עִם מְמֻנֶּה שֶׁל עֵשָׂו 'וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ' (בראשית לב, כה). כָּעִנְיָן הַזֶּה הָיוּ קַיִן וְהֶבֶל, וְנִצַּח הֶבֶל אֶת קַיִן, וְהוּא מִצַּד רַחֲמִים שֶׁחָס עָלָיו וְלֹא רָצָה לְהָרְגוֹ, וְקָם הוּא וַהֲרָגוֹ. ' ׳וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָ׳ ' וְכוּ' (שם ד, י) - חֵטְא זֶה שֶׁהָרַגְתָּ אֶת אָחִיךָ לֹא עָשִׂיתָ אוֹתוֹ אֶלָּא לְשֵׁם הַנִּקְרָא מָ"ה, מָ"ה 'אֲעִידֵךְ' (איכה ב, יג) וְאָעִיד עָלֶיךָ, וְהִיא תּוֹבַעַת אוֹתְךָ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא מָ"ה שֶׁהוּא אָדָם שֶׁעָשָׂה אוֹתְךָ, גָּרַם זֶה שֶׁהוֹצֵאתָ מַלְאַךְ הַמָּוֶת לָעוֹלָם עַל יָדֶיךָ, וְזֶה ' ׳פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים׳ (שמות כ, ה) '. וַהֲרֵי נֶאֱמַר: אִם אוֹחֲזִים מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם - אֶלָּא כָּךְ הָיָה מַעֲשֵׂה אָבִיו בְּיָדוֹ, עַל סִבַּת אִשָּׁה הָיָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ' ׳וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה׳ ', וְאֵין שָׂדֶה אֶלָּא אִשָּׁה. אִשָּׁה גָּרְמָה מִיתָה לְאָדָם, וְגָרְמָה מִיתָה לְהֶבֶל, וְאִשָּׁה גָּרְמָה זֹאת, עָלֶיהָ נֶאֱמַר ' ׳רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת׳ (משלי ה, ה) ', וּבְקִנְאָתָהּ הָרַג אוֹתוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רשיעיא לא שליט בהון מוסר אלא נטרין דבבו, כגוונא דעשו ׳וישטם עשו את יעקב׳ (בראשית כז, מא), יעקב כגוונא דהבל, ועשו כגוונא דקין, כמה דאתמר ביעקב עם ממנא דעשו ׳ויאבק איש עמו׳ (בראשית לב, כה), כגוונא דא הוה קין והבל, ונצח הבל לקין, ואיהו מסטרא דרחמי דחייס עלוי ולא בעא למקטליה, וקם הוא וקטליה. ׳ויאמר מה עשית׳ (שם ד, י) וכו' חובא דא דקטלת לאחוך לא עבדת ליה אלא ° לשמא דאתקרי מ״ה, ° מ״ה אעידך (איכה ב, יג) ואסהיד עלך, ואיהי תבעה לך, ולא עוד אלא ° מ״ה דאיהו אדם דעביד לך, גרם דא ° דאפיק מלאך המות בך לעלמא, ודא איהו ׳פוקד עון אבות על בנים׳ (שמות כ, ה), והא אתמר אם אוחזין מעשה אבותיהם בידיהם, אלא כך הוה עובדי אבוה הוה בידיה, על סבה דאשה הוה, כמה דאתמר ׳ויהי בהיותם בשדה׳, ואין שדה אלא אתתא, אתתא גרמת מיתה לאדם, ° וגרמת מיתה להבל, ואתתא גרמת דא, עלה אתמר ׳רגליה יורדות מות׳ (משלי ה, ה), ובקנאה דילה קטל ליה.

התרגום: רשעים לא שולט בהם מוסר, אלא שומרים איבה, כעין עשו 'וישטם עשו את יעקב' (בראשית כז, מא). יעקב כעין הבל, ועשו כעין קין, כמו שנאמר ביעקב עם ממנה של עשו 'ויאבק איש עמו' (בראשית לב, כה). כענין הזה היו קין והבל, ונצח הבל את קין, והוא מצד רחמים שחס עליו ולא רצה להרגו, וקם הוא והרגו. ' ׳ויאמר מה עשית׳ ' וכו' (שם ד, י) - חטא זה שהרגת את אחיך לא עשית אותו אלא לשם הנקרא מ"ה, מ"ה 'אעידך' (איכה ב, יג) ואעיד עליך, והיא תובעת אותך. ולא עוד אלא מ"ה שהוא אדם שעשה אותך, גרם זה שהוצאת מלאך המות לעולם על ידיך, וזה ' ׳פקד עון אבות על בנים׳ (שמות כ, ה) '. והרי נאמר: אם אוחזים מעשה אבותיהם בידיהם - אלא כך היה מעשה אביו בידו, על סבת אשה היה, כמו שנאמר ' ׳ויהי בהיותם בשדה׳ ', ואין שדה אלא אשה. אשה גרמה מיתה לאדם, וגרמה מיתה להבל, ואשה גרמה זאת, עליה נאמר ' ׳רגליה ירדות מות׳ (משלי ה, ה) ', ובקנאתה הרג אותו.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: לשמא דאתקרי מ"ה. דקין הוא גופא, וחובא מטא לה:

לכל המפרשים על פיסקה זו