הקרבנות תלויים במחשבה - מחשבה טובה שהקב"ה מצרפה למעשה
תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 117 · דף קיז ע"ב
לשון הזוהר
[קיז:] ° אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, רַבָּנָן, כָּל אִלֵּין בִּנְיָנִין תַּלְיָין בְּמַחֲשָׁבָה, כְּמָה דְאַשְׁכַּחְנָא בְּקַיִן וְהֶבֶל, קַיִן הָיָה עוֹבֵד אֲדָמָה וּמַיְיתֵי בְּקָרְבָּנָא פִּשְׁתִּים, מֵהַהוּא סִטְרָא דְעֶרְוָה, הֲוָה מַחֲשָׁבָה לְקָרְבָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֶרְוָה, וּמִנַּיִן דְּפִשְׁתִּים אִיהוּ מִסִּטְרָא דְעֶרְוָה שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה׳ (שמות כח, מב), הֶבֶל הֲוָה רוֹעֶה צֹאן, קָרִיב קָרְבָּנָא מִבְּכוֹרוֹת צֹאנוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכוֹרוֹת צֹאנוֹ׳ (בראשית ד, ד), מַחֲשַׁבְתֵּיהּ הֲוָה בְהַהוּא אֲתַר דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, (דף קיז ע״ב) ׳וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִיב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלָג׳ (דניאל ז, ט) חִוָּור וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַחֲשַׁבְתֵּיהּ טָבָא ° צָרְפָה לְמַעֲשֶׂה, וּבְגִין דָּא קַבִּיל לֵיהּ, וּמַחֲשָׁבָה רָעָה לָא מְצָרְפָה לְמַעֲשֶׂה, וְדָא הוּא קָרְבָּנָא דְקַיִן, וּבְגִין דָּא חָרָה לוֹ, מִיָּד וַיֹּאמֶר יהו״ה לְקַיִן ׳לָמָּה חָרָה לָךְ׳ וכו', ׳הֲלֹא אִם תֵּטִיב שְׂאֵת׳ (בראשית ד, ו), אִם תֵּטִיב עוֹבָדָךְ שְׂאֵת, אֲנָא מַאֲרִיךְ לָךְ וְאֶטּוֹל ° מַטּוּלָךְ עָלַי, וּמְנָלָן דִּשְׂאֵת מַטּוּלָא דְחוֹבִין הוּא, דִּכְתִיב ׳נִלְאֵתִי נְשׂוֹא׳ (ישעיה א, יד), ׳וְאִם לֹא תֵטִיב׳ עוֹבָדָךְ ׳לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ׳, וְדָא פֶתַח דְּגֵיהִנָּם, דְּתַמָּן חוֹבִין דִּילָךְ שָׁלְטִין עֲלָךְ, וְאִם תֵּטִיב עוֹבָדָךְ אַתָּה תִּמְשׁוֹל בּוֹ.
תרגום
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: רַבָּנָן, כָּל בִּנְיָנִים אֵלֶּה תְּלוּיִים בַּמַּחֲשָׁבָה, כְּמוֹ שֶׁמָּצָאנוּ בְּקַיִן וְהֶבֶל. קַיִן הָיָה עוֹבֵד אֲדָמָה וּמֵבִיא בְּקָרְבָּנוֹ פִּשְׁתִּים מֵאוֹתוֹ צַד שֶׁל עֶרְוָה, הָיְתָה מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהַקְרִיב לִפְנֵי הקב"ה עֶרְוָה. וּמִנַּיִן שֶׁפִּשְׁתִּים הוּא מִצַּד עֶרְוָה? שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כח, מב) 'וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה'. הֶבֶל הָיָה רוֹעֶה צֹאן, הִקְרִיב קָרְבָּן מִבְּכוֹרוֹת צֹאנוֹ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית ד, ד) 'וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכוֹרוֹת צֹאנוֹ', מַחֲשַׁבְתּוֹ הָיְתָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳וְעַתִּיק יוֹמִין יָתִיב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלָג׳ (דניאל ז, ט) חִוָּר וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ כַּעֲמַר נָקֵי. וְהקב"ה, מַחֲשַׁבְתּוֹ הַטּוֹבָה צֵרְפָה לְמַעֲשֶׂה, וּמִשּׁוּם כָּךְ קִבֵּל אוֹתוֹ, וּמַחֲשָׁבָה רָעָה אֵינָהּ מִצְטָרֶפֶת לְמַעֲשֶׂה, וְזֶה הָיָה קָרְבַּן קַיִן, וּמִשּׁוּם כָּךְ חָרָה לוֹ. מִיָּד וַיֹּאמֶר יהו"ה לְקַיִן: ׳לָמָּה חָרָה לְךָ׳ וְכוּ', ' ׳הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת׳ (בראשית ד, ו) ', אִם תֵּיטִיב מַעֲשֶׂיךָ - שְׂאֵת, אֲנִי אַאֲרִיךְ לְךָ וְאֶטֹּל אֶת מַשָּׂאֲךָ עָלַי. וּמִנַּיִן שֶׁ'שְׂאֵת' הוּא נְשִׂיאַת עֲוֹנוֹת? שֶׁכָּתוּב (ישעיה א, יד) נִלְאֵיתִי נְשׂא, ׳וְאִם לֹא תֵּיטִיב׳ מַעֲשֶׂיךָ - ' ׳לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ׳ ', וְזֶה פֶּתַח שֶׁל גֵּיהִנֹּם, שֶׁשָּׁם חֲטָאֶיךָ שׁוֹלְטִים עָלֶיךָ. וְאִם תֵּיטִיב מַעֲשֶׂיךָ - אַתָּה תִּמְשֹׁל בּוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [קיז:] ° אמר רבי שמעון, רבנן, כל אלין בנינין תליין במחשבה, כמה דאשכחנא בקין והבל, קין היה עובד אדמה ומייתי בקרבנא פשתים, מההוא סטרא דערוה, הוה מחשבה לקרבא קמי קודשא בריך הוא ערוה, ומנין דפשתים איהו מסטרא דערוה שנאמר ׳ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה׳ (שמות כח, מב), הבל הוה רועה צאן, קריב קרבנא מבכורות צאנו, הדא הוא דכתיב ׳והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו׳ (בראשית ד, ד), מחשבתיה הוה בההוא אתר דאתמר ביה, (דף קיז ע״ב) ׳ועתיק יומין יתיב לבושה כתלג׳ (דניאל ז, ט) חוור ושער ראשה כעמר נקא, וקודשא בריך הוא מחשבתיה טבא ° צרפה למעשה, ובגין דא קביל ליה, ומחשבה רעה לא מצרפה למעשה, ודא הוא קרבנא דקין, ובגין דא חרה לו, מיד ויאמר יהו״ה לקין ׳למה חרה לך׳ וכו', ׳הלא אם תטיב שאת׳ (בראשית ד, ו), אם תטיב עובדך שאת, אנא מאריך לך ואטול ° מטולך עלי, ומנלן דשאת מטולא דחובין הוא, דכתיב ׳נלאתי נשוא׳ (ישעיה א, יד), ׳ואם לא תטיב׳ עובדך ׳לפתח חטאת רובץ׳, ודא פתח דגיהנם, דתמן חובין דילך שלטין עלך, ואם תטיב עובדך אתה תמשול בו.
התרגום: אמר רבי שמעון: רבנן, כל בנינים אלה תלויים במחשבה, כמו שמצאנו בקין והבל. קין היה עובד אדמה ומביא בקרבנו פשתים מאותו צד של ערוה, היתה מחשבתו להקריב לפני הקב"ה ערוה. ומנין שפשתים הוא מצד ערוה? שנאמר (שמות כח, מב) 'ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה'. הבל היה רועה צאן, הקריב קרבן מבכורות צאנו, זהו שכתוב (בראשית ד, ד) 'והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו', מחשבתו היתה באותו מקום שנאמר בו ׳ועתיק יומין יתיב לבושה כתלג׳ (דניאל ז, ט) חור ושער ראשו כעמר נקי. והקב"ה, מחשבתו הטובה צרפה למעשה, ומשום כך קבל אותו, ומחשבה רעה אינה מצטרפת למעשה, וזה היה קרבן קין, ומשום כך חרה לו. מיד ויאמר יהו"ה לקין: ׳למה חרה לך׳ וכו', ' ׳הלוא אם תיטיב שאת׳ (בראשית ד, ו) ', אם תיטיב מעשיך - שאת, אני אאריך לך ואטל את משאך עלי. ומנין ש'שאת' הוא נשיאת עונות? שכתוב (ישעיה א, יד) נלאיתי נשא, ׳ואם לא תיטיב׳ מעשיך - ' ׳לפתח חטאת רבץ׳ ', וזה פתח של גיהנם, ששם חטאיך שולטים עליך. ואם תיטיב מעשיך - אתה תמשל בו.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: אר"ש כו' תליין במחשבה. כמו שאומר לקמן קט"ו ב' דבהון אתלבש המחשבה, וסליקו דלהון ע"י המחשבה דהיא הסולם, ולכן הכל לפי המחשבה דהוא רוח דהבל שהוא הגוף, והמחשבה רוח לגביה, והכל תלוי ברוח: