שעתו של רבי פדת שדחקה אותו - ואשתו כגופו היא חייו
תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 12 · דף קד ע"ב
לשון הזוהר
(נ״א דנחית לון דאיהו אבא לבריה, ולבתר סליק אבא מבריה לאתריה) (כל זה מיותר) ((נ"א דף קג ע״ב) ° דאיהו שעתא דקיימא ליה. זכאה איהו מאן דקיימא ליה ולא דחיקא ליה שעתא כמה דאוקמוה כל הדוחק את השעה שעה דוחקתו והא רבי פדת דדחיקא ליה שעתא אמר ליה קודשא בריך הוא אי בעית דאחריב עלמא ואפשר דנפלת בשעתא דמזוני אמר ליה בוצינא קדישא כולי האי אמאי אמר ליה דא רזא רברבא שמענא דבר נש דאתי בגלגולא ואתחייב למאריה קדם דייתי לעלמא אף על גב דיעביד כמה זכוון לאו בזכותיה תליא מלתא דהא מזליה גרים ליה ומה דאמר אי בעית דאחריב לעלמא ואפשר דנפלת בשעתא דמזוני בודאי הכי שמענא דכל צדיקא וצדיקא אית ליה עולם בפני עצמו ודא גופא דבר נש דאתקרי עולם קטן ובגין דא אמר אי בעית דאחרביה לעלמא ואייתי ליה בגופא אחרא ואפשר דנפלת בשעתא דמזוני אמר ליה והא כתיב ׳אם אחרת יקח לו שארה כסותה ועונתה לא יגרע׳ (שמות כא, י) והן ׳כל אלה יפעל׳ א״ל וכו' ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף (שם). אמר ליה ודאי אתגלי הכא רזא עלאה כמה דאוקמוהו מארי מתניתין אשתו כגופו דמיא (נ"א דף קד ע''א) ואשתכח דאיהי חיים דיליה הדא הוא דכתיב ׳ראה חיים עם אשה אשר אהבת׳ (קהלת ט, ט) ׳עץ חיים היא למחזיקים בה׳ (משלי ג, יח), ואיהי פרנסה דיליה הדא הוא דכתיב ׳ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם׳ (דברים ח, ט) וכו' ומינה בני חיי ומזוני עד כאן נ"א).
תרגום
לְפִי נֻסָּח אַחֵר: שֶׁהִיא הַשָּׁעָה הָעוֹמֶדֶת לוֹ. אַשְׁרֵי מִי שֶׁעוֹמֶדֶת לוֹ וְאֵינָהּ דּוֹחֶקֶת אוֹתוֹ הַשָּׁעָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּ: כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה הַשָּׁעָה דּוֹחֶקֶת אוֹתוֹ. וַהֲרֵי רַבִּי פְּדָת שֶׁדָּחֲקָה אוֹתוֹ הַשָּׁעָה, אָמַר לוֹ הקב"ה: אִם רוֹצֶה אֲנִי לְהַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם, וְאֶפְשָׁר שֶׁתִּפֹּל בִּשְׁעַת מָזוֹן. אָמַר לוֹ: אוֹר קָדוֹשׁ, כָּל כָּךְ לָמָּה? אָמַר לוֹ: זֶה סוֹד גָּדוֹל שָׁמַעְנוּ, שֶׁאָדָם הַבָּא בְּגִלְגּוּל וְנִתְחַיֵּב לְרִבּוֹנוֹ לִפְנֵי שֶׁיָּבוֹא לָעוֹלָם, אַף עַל פִּי שֶׁיַּעֲשֶׂה כַּמָּה זְכֻיּוֹת, אֵין הַדָּבָר תָּלוּי בִּזְכוּתוֹ, שֶׁהֲרֵי מַזָּלוֹ גּוֹרֵם לוֹ. וּמַה שֶּׁאָמַר 'אִם רוֹצֶה אֲנִי לְהַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם וְאֶפְשָׁר שֶׁתִּפֹּל בִּשְׁעַת מָזוֹן' - בְּוַדַּאי כָּךְ שָׁמַעְנוּ, שֶׁכָּל צַדִּיק וְצַדִּיק יֵשׁ לוֹ עוֹלָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְזֶהוּ גּוּפוֹ שֶׁל הָאָדָם הַנִּקְרָא עוֹלָם קָטָן, וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר: אִם רוֹצֶה אֲנִי לְהַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה וְלַהֲבִיאוֹ בְּגוּף אַחֵר, וְאֶפְשָׁר שֶׁתִּפֹּל בִּשְׁעַת מָזוֹן. אָמַר לוֹ: וַהֲרֵי כָּתוּב ׳אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע׳ (שמות כא, י), וְהֵן ׳כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל וְגוֹמֵר׳, ׳וְאִם שָׁלֹשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף׳. אָמַר לוֹ: וַדַּאי נִתְגַּלָּה כָּאן סוֹד עֶלְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה: אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ דָּמְיָא, וְנִמְצָא שֶׁהִיא חַיָּיו, הֲדָא הוּא׳ דִכְתִיב רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ׳ (קהלת ט, ט), ׳עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ׳ (משלי ג, יח), וְהִיא פַּרְנָסָתוֹ, הֲדָא הוּא׳ דִכְתִיב אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם וְגוֹמֵר׳ (דברים ח, ט), וּמִמֶּנָּה בָּנִים חַיִּים וּמָזוֹן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: (נ״א דנחית לון דאיהו אבא לבריה, ולבתר סליק אבא מבריה לאתריה) (כל זה מיותר) ((נ"א דף קג ע״ב) ° דאיהו שעתא דקיימא ליה. זכאה איהו מאן דקיימא ליה ולא דחיקא ליה שעתא כמה דאוקמוה כל הדוחק את השעה שעה דוחקתו והא רבי פדת דדחיקא ליה שעתא אמר ליה קודשא בריך הוא אי בעית דאחריב עלמא ואפשר דנפלת בשעתא דמזוני אמר ליה בוצינא קדישא כולי האי אמאי אמר ליה דא רזא רברבא שמענא דבר נש דאתי בגלגולא ואתחייב למאריה קדם דייתי לעלמא אף על גב דיעביד כמה זכוון לאו בזכותיה תליא מלתא דהא מזליה גרים ליה ומה דאמר אי בעית דאחריב לעלמא ואפשר דנפלת בשעתא דמזוני בודאי הכי שמענא דכל צדיקא וצדיקא אית ליה עולם בפני עצמו ודא גופא דבר נש דאתקרי עולם קטן ובגין דא אמר אי בעית דאחרביה לעלמא ואייתי ליה בגופא אחרא ואפשר דנפלת בשעתא דמזוני אמר ליה והא כתיב ׳אם אחרת יקח לו שארה כסותה ועונתה לא יגרע׳ (שמות כא, י) והן ׳כל אלה יפעל׳ א״ל וכו' ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף (שם). אמר ליה ודאי אתגלי הכא רזא עלאה כמה דאוקמוהו מארי מתניתין אשתו כגופו דמיא (נ"א דף קד ע'א) ואשתכח דאיהי חיים דיליה הדא הוא דכתיב ׳ראה חיים עם אשה אשר אהבת׳ (קהלת ט, ט) ׳עץ חיים היא למחזיקים בה׳ (משלי ג, יח), ואיהי פרנסה דיליה הדא הוא דכתיב ׳ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם׳ (דברים ח, ט) וכו' ומינה בני חיי ומזוני עד כאן נ"א).
התרגום: לפי נסח אחר: שהיא השעה העומדת לו. אשרי מי שעומדת לו ואינה דוחקת אותו השעה, כמו שבארו: כל הדוחק את השעה השעה דוחקת אותו. והרי רבי פדת שדחקה אותו השעה, אמר לו הקב"ה: אם רוצה אני להחריב את העולם, ואפשר שתפל בשעת מזון. אמר לו: אור קדוש, כל כך למה? אמר לו: זה סוד גדול שמענו, שאדם הבא בגלגול ונתחיב לרבונו לפני שיבוא לעולם, אף על פי שיעשה כמה זכיות, אין הדבר תלוי בזכותו, שהרי מזלו גורם לו. ומה שאמר 'אם רוצה אני להחריב את העולם ואפשר שתפל בשעת מזון' - בודאי כך שמענו, שכל צדיק וצדיק יש לו עולם בפני עצמו, וזהו גופו של האדם הנקרא עולם קטן, ומשום כך אמר: אם רוצה אני להחריב את העולם הזה ולהביאו בגוף אחר, ואפשר שתפל בשעת מזון. אמר לו: והרי כתוב ׳אם אחרת יקח לו שארה כסותה וענתה לא יגרע׳ (שמות כא, י), והן ׳כל אלה יפעל אל וגומר׳, ׳ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף׳. אמר לו: ודאי נתגלה כאן סוד עליון, כמו שבארו בעלי המשנה: אשתו כגופו דמיא, ונמצא שהיא חייו, הדא הוא׳ דכתיב ראה חיים עם אשה אשר אהבת׳ (קהלת ט, ט), ׳עץ חיים היא למחזיקים בה׳ (משלי ג, יח), והיא פרנסתו, הדא הוא׳ דכתיב ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם וגומר׳ (דברים ח, ט), וממנה בנים חיים ומזון.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: דאיהו שעתא דקימא מזליה כו' עד ומינה בני חיי ומזוני. הוא נוסחא אחרת [וכאן צריך להיות]
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: