שמות המלכות בכל אשר תשלט - וההבדלה בין מח לקליפה
תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 111 · דף קיד ע"ב
לשון הזוהר
זִמְנִין יוֹנָה, זִמְנִין צִפּוֹר, בְּכָל מַה דְּשַׁלִּיטָא אִתְקְרִיאַת בִּשְׁמֵיהּ, וּבְעִשְׂבִּין אִתְקְרִיאַת שׁוֹשַׁנָּה, ׳עִץ פְּרִי עוֹשֶׂה פְּרִי׳, וְכַד שָׁלְטָא עַל אַרְעָא אִתְקְרִיאַת אֶרֶץ, וְכַד שָׁלְטָא עַל יַמָּא אִתְקְרִיאַת יָם עַל שְׁמֵיהּ, וְכַד שָׁלְטָא עַל טוּרִין אִתְקְרִיאַת סֶלַע, לֵית בִּרְיָה בְּעָלְמָא דְשַׁלְטָא עֲלֵיהּ דְּלָא אִתְקְרִיאַת בִּשְׁמֵיהּ, אֲבָל עִם כָּל דָּא דְשַׁלְטָא עַל כֹּלָּא, עֲבִידַת אַפְרָשׁוּתָא בֵּין דַּרְגִּין דְּאִינוּן מוֹחָא וְאִיבָּא, לִקְלִיפִין דְּסִטְרָא אָחֳרָא דְאִינוּן כִּקְלִיפִין דֶּאֱגוֹזָא דִמְכַסְּיָין עַל מוֹחָא, וְרָזָא דְמִלָּה ׳וַיַּבְדֵּל אלהי״ם בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ׳ (בראשית א, ד), וַוי לֵיהּ לְמַאן דִּמְעָרֵב קְלִיפִין דְּסִטְרָא אָחֳרָא עִם דַּרְגִּין דְּסִטְרָא דְּדַכְיוּ. (חסר ועיין תיקוני זוהר חדש פ"ה ב'): וּבְגִין דָּא הָא הָכָא אָדָם דַּעֲשִׂיָּה וִיצִירָה, אָדָם דִּבְרִיאָה אוּקְמוּהוּ עַל תִּפְאֶרֶת, מַאי בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם, תְּרֵין דִּיּוֹקְנִין דִּילֵיהּ לְעִילָא, אֶלָּא (ס״א אלין) אִינוּן וָא״ו תְּרֵין וָוִי״ן, אִינוּן תְּרֵין דִּיּוֹקְנִין דְּ א דְּאִיהוּ אָדָם דְּאֶמְצָעִיתָא, דִּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה אִיהִי דְמוּת אָדָם עִלָּאָה דְאִיהוּ חָכְמָה עִלָּאָה, וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה דְמוּת אָדָם דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא.
תרגום
לִפְעָמִים יוֹנָה, לִפְעָמִים צִפּוֹר, בְּכָל מַה שֶּׁשּׁוֹלֶטֶת נִקְרֵאת בִּשְׁמוֹ. וּבָעֲשָׂבִים נִקְרֵאת שׁוֹשַׁנָּה, 'עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי', וּכְשֶׁשּׁוֹלֶטֶת עַל הָאָרֶץ נִקְרֵאת אֶרֶץ, וּכְשֶׁשּׁוֹלֶטֶת עַל הַיָּם נִקְרֵאת יָם עַל שְׁמָהּ, וּכְשֶׁשּׁוֹלֶטֶת עַל הָרִים נִקְרֵאת סֶלַע. אֵין בְּרִיָּה בָּעוֹלָם שֶׁשּׁוֹלֶטֶת עָלָיו שֶׁלֹּא תִּקָּרֵא בִּשְׁמוֹ. אֲבָל עִם כָּל זֹאת שֶׁשּׁוֹלֶטֶת עַל הַכֹּל, נַעֲשֵׂית הַפְרָדָה בֵּין הַדְּרָגוֹת שֶׁהֵן מֹחַ וּפְרִי, לִקְלִפּוֹת שֶׁל הַצַּד הָאַחֵר שֶׁהֵן כִּקְלִפּוֹת שֶׁל אֱגוֹז הַמְכַסּוֹת עַל הַמֹּחַ, וְסוֹד הַדָּבָר ׳וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ׳ (בראשית א, ד). אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁמְּעָרֵב קְלִפּוֹת שֶׁל הַצַּד הָאַחֵר עִם הַדְּרָגוֹת שֶׁל טָהֳרָה. (חָסֵר, וְעַיֵּן בְּתִקּוּנֵי זֹהַר חָדָשׁ פ"ה ב'). וּמִשּׁוּם כָּךְ הֲרֵי כָּאן אָדָם דַּעֲשִׂיָּה וִיצִירָה, וְאָדָם דִּבְרִיאָה בֵּאֲרוּ אוֹתוֹ עַל תִּפְאֶרֶת. מַהוּ 'בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם' - שְׁנֵי דִּיּוּקָנִים שֶׁלּוֹ לְמַעְלָה? אֶלָּא, הֵם וָא"ו - שְׁנֵי וָוִי"ן, שְׁנֵי דִּיּוּקְנֵי הָאָלֶ"ף שֶׁהוּא הָאָדָם הָאֶמְצָעִי, שֶׁהַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה הִיא דְּמוּת הָאָדָם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא חָכְמָה עֶלְיוֹנָה, וְהַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה דְּמוּת הָאָדָם שֶׁהוּא הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: זמנין יונה, זמנין צפור, בכל מה דשליטא אתקריאת בשמיה, ובעשבין אתקריאת שושנה, ׳עץ פרי עושה פרי׳, וכד שלטא על ארעא אתקריאת ארץ, וכד שלטא על ימא אתקריאת ים על שמיה, וכד שלטא על טורין אתקריאת סלע, לית בריה בעלמא דשלטא עליה דלא אתקריאת בשמיה, אבל עם כל דא דשלטא על כלא, עבידת אפרשותא בין דרגין דאינון מוחא ואיבא, לקליפין דסטרא אחרא דאינון כקליפין דאגוזא דמכסיין על מוחא, ורזא דמלה ׳ויבדל אלהי״ם בין האור ובין החשך׳ (בראשית א, ד), ווי ליה למאן דמערב קליפין דסטרא אחרא עם דרגין דסטרא דדכיו. (חסר ועיין תיקוני זוהר חדש פ"ה ב'): ובגין דא הא הכא אדם דעשיה ויצירה, אדם דבריאה אוקמוהו על תפארת, מאי בצלמו, בצלם, תרין דיוקנין דיליה לעילא, אלא (ס״א אלין) אינון וא״ו תרין ווי״ן, אינון תרין דיוקנין ד א דאיהו אדם דאמצעיתא, דשכינתא עלאה איהי דמות אדם עלאה דאיהו חכמה עלאה, ושכינתא תתאה דמות אדם דאיהו עמודא דאמצעיתא.
התרגום: לפעמים יונה, לפעמים צפור, בכל מה ששולטת נקראת בשמו. ובעשבים נקראת שושנה, 'עץ פרי עשה פרי', וכששולטת על הארץ נקראת ארץ, וכששולטת על הים נקראת ים על שמה, וכששולטת על הרים נקראת סלע. אין בריה בעולם ששולטת עליו שלא תקרא בשמו. אבל עם כל זאת ששולטת על הכל, נעשית הפרדה בין הדרגות שהן מח ופרי, לקלפות של הצד האחר שהן כקלפות של אגוז המכסות על המח, וסוד הדבר ׳ויבדל אלהים בין האור ובין החשך׳ (בראשית א, ד). אוי לו למי שמערב קלפות של הצד האחר עם הדרגות של טהרה. (חסר, ועין בתקוני זהר חדש פ"ה ב'). ומשום כך הרי כאן אדם דעשיה ויצירה, ואדם דבריאה בארו אותו על תפארת. מהו 'בצלמו, בצלם' - שני דיוקנים שלו למעלה? אלא, הם וא"ו - שני ווי"ן, שני דיוקני האל"ף שהוא האדם האמצעי, שהשכינה העליונה היא דמות האדם העליון שהוא חכמה עליונה, והשכינה התחתונה דמות האדם שהוא העמוד האמצעי.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר פז, יד (לט:) הה"S דבר כו'. שדבר הוא שכינה כידוע: