שם יו"ד שאין בו שתפות - ובריאה בשתוף עשר הספירות
תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 107 · דף קיג ע"ב
לשון הזוהר
וּבְגִין דָּא בְרִי, אֵ״י הֶבֶל אָחִיךָ, א' י' מִן אהי״ה אִימָּא עִלָּאָה, וְאִשְׁתָּאֲרוּ ה' ה', וְאִתְּמַר עֲלַיְיהוּ וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶן, הָכָא חָאב הֶבֶל אָדָם, חָב בְּי״ו מִן יהו״ה וְאִסְתַּלַּק י״ו וְאִתְעֲבִיד ו' י', אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר וְהָא י' ו', אִינוּן, י' לְעִילָא ו' לְתַתָּא, מַאי ו' י', אָמַר בְּרִי הָכִי אִיהוּ וַדַּאי, דְּחוֹבָה דָא אִיהוּ לְעִילָא בְּאָת א דְאִסְתַּלְקַת ° בְּמַחֲשָׁבָה דְאִיהִי י' עִלָּאָה דְתַמָּן עִלַּת הָעִלּוֹת, וְאִשְׁתָּאַר ו' י' כְּגַוְונָא דָא א, וְעַל י' עִלָּאָה אִתְּמַר ׳כִּי יָדַע שְׁמִי׳ (תהלים צא, יד), ° שֵׁם י', יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ, זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּנָחִית לֵיהּ בְּמַחֲשַׁבְתֵּיהּ לְאַתְרֵיהּ, ° דְּהַאי מַחֲשָׁבָה עֲלָהּ אִתְּמַר ׳זֹאת הַתּוֹרָה לָעוֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים׳ (ויקרא ז, לז). וְאַמַּאי אִתְּמַר בְּאָת י' ׳כִּי יָדַע שְׁמִי׳, אֶלָּא, כְּמָה ° דְלֵית בְּאָת י' שׁוּתָּפוּ דְאָת אָחֳרָא, הָכִי לֵית בֵּיהּ שׁוּתָּפוּ דְאִיהוּ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לוֹ, אֶחָד בְּלָא חֻשְׁבָּן, הוּא בְרָא כֹּלָּא וְלֵית בּוֹרֵא עֲלֵיהּ, וְכִי אִית דְּיָכִיל לְמִבְרֵי אֲפִילוּ יִתּוּשׁ זְעִיר אֶלָּא הוּא, אֶלָּא, מַיִם אִית לוֹן חֵילָא לְמִבְרֵי אִילָנִין וְעִשְׂבִּין, וְאִינוּן אִתְבְּרִיאוּ, אֲבָל בּוֹרֵא עָלְמִין בָּרָא וְלֵית עֲלֵיהּ מָאן דְּבָרָא לֵיהּ וּלְחַכִּימָא בִרְמִיזָא דְבַאֲתַר דָּא לֵית לְגַלָּאָה יַתִּיר. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מֵהָכָא מַשְׁמַע דְּאִית ° בּוֹרֵא בְשׁוּתָּפוּ דְאַתְוָון, כְּגוֹן ב' מִן בְּרֵאשִׁית דְּאִיהִי אִימָּא, ר' מִן רֵאשִׁית דְּאִיהִי חָכְמָה, ו' מִן בּוֹרֵא ° דְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, א' דְּאִיהוּ כֶּתֶר, דְּאִינוּן בר"א מִבְּרֵאשִׁית, שִׁי״ת, שִׁית סְפִירָן, הָא כֻלְּהוּ עֶשֶׂר, אִם חָסֵר חַד לָא אִשְׁתַּלִּים בְּרִיאָה, ° אֲבָל עִלַּת עַל כָּל הָעִלּוֹת אִיהוּ בָּרָא כֹלָּא בְּלָא שׁוּתָּפוּ כְּלָל.
תרגום
וּמִשּׁוּם כָּךְ, בְּנִי, אֵ"י הֶבֶל אָחִיךָ - אָלֶ"ף יוּ"ד מִן 'אֶהְיֶה' אִמָּא עֶלְיוֹנָה, וְנִשְׁאֲרוּ הֵ"א הֵ"א, וְנֶאֱמַר עֲלֵיהֶם וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶן. כָּאן חָטָא הֶבֶל אָדָם, חָטָא בְּיו"ו מִן 'יהו"ה' וְנִסְתַּלֵּק יו"ו וְנַעֲשָׂה 'וָ"י'. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: וַהֲלֹא יוּ"ד וָ"ו הֵם, יוּ"ד לְמַעְלָה וָ"ו לְמַטָּה, מַהוּ 'וָ"י'? אָמַר: בְּנִי, כָּךְ הוּא וַדַּאי, שֶׁחוֹבָה זוֹ הִיא לְמַעְלָה בְּאוֹת אָלֶ"ף שֶׁנִּסְתַּלְּקָה בְּמַחֲשָׁבָה שֶׁהִיא יוּ"ד עֶלְיוֹנָה שֶׁשָּׁם עִלַּת הָעִלּוֹת, וְנִשְׁאַר וָ"י כְּעֵין הָאָלֶ"ף. וְעַל הַיּוּ"ד הָעֶלְיוֹנָה נֶאֱמַר (תהלים צא, יד) 'כִּי יָדַע שְׁמִי', שֵׁם יוּ"ד, 'יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ'. אַשְׁרֵי מִי שֶׁמּוֹרִיד לוֹ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ אֶת מְקוֹמוֹ, שֶׁמַּחֲשָׁבָה זוֹ נֶאֱמַר עָלֶיהָ (ויקרא ז, לז) 'זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים'. וּמַדּוּעַ נֶאֱמַר בְּאוֹת יוּ"ד 'כִּי יָדַע שְׁמִי'? אֶלָּא, כְּשֵׁם שֶׁאֵין בְּאוֹת יוּ"ד שֻׁתָּפוּת שֶׁל אוֹת אַחֶרֶת, כָּךְ אֵין בּוֹ שֻׁתָּפוּת, שֶׁהוּא 'אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לוֹ', אֶחָד בְּלִי חֶשְׁבּוֹן, הוּא בָּרָא הַכֹּל וְאֵין בּוֹרֵא עָלָיו. וְכִי יֵשׁ מִי שֶׁיָּכוֹל לִבְרֹא אֲפִלּוּ יַתּוּשׁ קָטָן, אֶלָּא הוּא? אֶלָּא, לְמַיִם יֵשׁ כֹּחַ לִבְרֹא אִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים, וְהֵם עַצְמָם נִבְרְאוּ, אֲבָל בּוֹרֵא עוֹלָמִים בָּרָא וְאֵין עָלָיו מִי שֶׁבְּרָאוֹ, וְלֶחָכָם בְּרֶמֶז שֶׁבְּמָקוֹם זֶה אֵין לְגַלּוֹת יוֹתֵר. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִכָּאן מַשְׁמָע שֶׁיֵּשׁ 'בּוֹרֵא' בְּשֻׁתָּפוּת אוֹתִיּוֹת, כְּגוֹן בֵּי"ת מִן 'בְּרֵאשִׁית' שֶׁהִיא אִמָּא, רֵי"שׁ מִן 'רֵאשִׁית' שֶׁהִיא חָכְמָה, וָ"ו מִן 'בּוֹרֵא' שֶׁהוּא הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, אָלֶ"ף שֶׁהוּא כֶּתֶר, שֶׁהֵם בָּרָ"א מִ'בְּרֵאשִׁית', שִׁי"ת שֵׁשׁ סְפִירוֹת, הֲרֵי כֻּלָּם עֶשֶׂר, אִם חָסֵר אֶחָד לֹא נִשְׁלֶמֶת בְּרִיאָה. אֲבָל עִלַּת עַל כָּל הָעִלּוֹת בּוֹרֵא הַכֹּל בְּלִי שֻׁתָּפוּת כְּלָל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין דא ברי, א״י הבל אחיך, א' י' מן אהי״ה אימא עלאה, ואשתארו ה' ה', ואתמר עלייהו ותלכנה שתיהן, הכא חאב הבל אדם, חב בי״ו מן יהו״ה ואסתלק י״ו ואתעביד ו' י', אמר רבי אלעזר והא י' ו', אינון, י' לעילא ו' לתתא, מאי ו' י', אמר ברי הכי איהו ודאי, דחובה דא איהו לעילא באת א דאסתלקת ° במחשבה דאיהי י' עלאה דתמן עלת העלות, ואשתאר ו' י' כגוונא דא א, ועל י' עלאה אתמר ׳כי ידע שמי׳ (תהלים צא, יד), ° שם י', יקראני ואענהו, זכאה איהו מאן דנחית ליה במחשבתיה לאתריה, ° דהאי מחשבה עלה אתמר ׳זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים׳ (ויקרא ז, לז). ואמאי אתמר באת י' ׳כי ידע שמי׳, אלא, כמה ° דלית באת י' שותפו דאת אחרא, הכי לית ביה שותפו דאיהו אחד ואין שני לו, אחד בלא חשבן, הוא ברא כלא ולית בורא עליה, וכי אית דיכיל למברי אפילו יתוש זעיר אלא הוא, אלא, מים אית לון חילא למברי אילנין ועשבין, ואינון אתבריאו, אבל בורא עלמין ברא ולית עליה מאן דברא ליה ולחכימא ברמיזא דבאתר דא לית לגלאה יתיר. אמר רבי אלעזר מהכא משמע דאית ° בורא בשותפו דאתוון, כגון ב' מן בראשית דאיהי אימא, ר' מן ראשית דאיהי חכמה, ו' מן בורא ° דאיהו עמודא דאמצעיתא, א' דאיהו כתר, דאינון בר"א מבראשית, שי״ת, שית ספירן, הא כלהו עשר, אם חסר חד לא אשתלים בריאה, ° אבל עלת על כל העלות איהו ברא כלא בלא שותפו כלל.
התרגום: ומשום כך, בני, א"י הבל אחיך - אל"ף יו"ד מן 'אהיה' אמא עליונה, ונשארו ה"א ה"א, ונאמר עליהם ותלכנה שתיהן. כאן חטא הבל אדם, חטא ביו"ו מן 'יהו"ה' ונסתלק יו"ו ונעשה 'ו"י'. אמר רבי אלעזר: והלא יו"ד ו"ו הם, יו"ד למעלה ו"ו למטה, מהו 'ו"י'? אמר: בני, כך הוא ודאי, שחובה זו היא למעלה באות אל"ף שנסתלקה במחשבה שהיא יו"ד עליונה ששם עלת העלות, ונשאר ו"י כעין האל"ף. ועל היו"ד העליונה נאמר (תהלים צא, יד) 'כי ידע שמי', שם יו"ד, 'יקראני ואענהו'. אשרי מי שמוריד לו במחשבתו את מקומו, שמחשבה זו נאמר עליה (ויקרא ז, לז) 'זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים'. ומדוע נאמר באות יו"ד 'כי ידע שמי'? אלא, כשם שאין באות יו"ד שתפות של אות אחרת, כך אין בו שתפות, שהוא 'אחד ואין שני לו', אחד בלי חשבון, הוא ברא הכל ואין בורא עליו. וכי יש מי שיכול לברא אפלו יתוש קטן, אלא הוא? אלא, למים יש כח לברא אילנות ועשבים, והם עצמם נבראו, אבל בורא עולמים ברא ואין עליו מי שבראו, ולחכם ברמז שבמקום זה אין לגלות יותר. אמר רבי אלעזר: מכאן משמע שיש 'בורא' בשתפות אותיות, כגון בי"ת מן 'בראשית' שהיא אמא, רי"ש מן 'ראשית' שהיא חכמה, ו"ו מן 'בורא' שהוא העמוד האמצעי, אל"ף שהוא כתר, שהם בר"א מ'בראשית', שי"ת שש ספירות, הרי כלם עשר, אם חסר אחד לא נשלמת בריאה. אבל עלת על כל העלות בורא הכל בלי שתפות כלל.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: שם יו"ד יקראני. רוצה לומר שידע שם של היו"ד כנ"ל, שידע לקרוא ליוד הזה, דכיון שמגיע תפלתו לשם אין חוזרת ריקם כמו שכתוב בחנה (שמואל א א י) ותתפלל חנה על ה':