סלוק אמא עליונה בחטא העגל - ובעלי תשובה המורידים אותה תמיד
תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 106 · דף קיג ע"ב
לשון הזוהר
מִיָּד דְּחָאבוּ יִשְׂרָאֵל בְּעוֹבָדָא דְעֶגְלָא מַה כְּתִיב ׳וּבְפִשְׁעִיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם׳ (ישעיה ג, ב) דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא׳ (משלי ב, ג), אִשְׁתַּלְחַת (נ״א ואסתלקת) מִנַּיְיהוּ וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ, דְּלָא נָחְתַת עֲלַיְיהוּ אֶלָּא בְּשַׁבָּתוֹת וְיֹמִין טָבִין, וְאִשְׁתְּאָרַת שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה יְחִידָאָה לְתַתָּא, וּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה יְחִידָאָה לְעִילָא, וְהָא אוּקְמוּהָ ׳אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד׳, דִּבְקַדְמֵיתָא לָא הֲוַת שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה זָזָה מִנַּיְיהוּ כְּגַוְונָא דִשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, זַכָּאִין אִינוּן מָארֵי דִתְיוּבְתָּא דְנַחְתֵי לָהּ עֲלַיְיהוּ בְּכָל יוֹמָא וְשַׁעְתָּא וְרִגְעָא וְלָא זָזַת מִנַּיְיהוּ בְּכָל אֲתַר, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (שם ו, כב) בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ כו', וְלָא אִית לָהּ עֲלַיְיהוּ יוֹמָא יְדִיעַ כְּגַוְונָא דְאָחֳרָנִין דְּלָא נָחֲתַת עֲלַיְיהוּ אֶלָּא בְּשַׁבָּתוֹת וְיוֹמִין טָבִין, אֲבָל מָארֵי תְּיוּבְתָּא לָא זָזַת מִנַּיְיהוּ לְעָלַם.
תרגום
מִיָּד שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, מַה כָּתוּב ׳וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם׳ (ישעיה ג, ב), שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (משלי ב, ג) 'כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא' - נִשְׁתַּלְּחָה מֵהֶם וְנֶעֶלְתָה מֵעַל הָאָרֶץ, שֶׁלֹּא יָרְדָה עֲלֵיהֶם אֶלָּא בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, וְנִשְׁאֲרָה שְׁכִינָה תַּחְתּוֹנָה יְחִידָה לְמַטָּה, וּשְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה יְחִידָה לְמַעְלָה. וַהֲרֵי בֵּאֲרוּ ' ׳אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד׳ ', שֶׁבַּתְּחִלָּה לֹא הָיְתָה הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה זָזָה מֵהֶם כְּעֵין הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה. אַשְׁרֵיהֶם בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁמּוֹרִידִים אוֹתָהּ עֲלֵיהֶם בְּכָל יוֹם וְשָׁעָה וְרֶגַע, וְאֵינָהּ זָזָה מֵהֶם בְּכָל מָקוֹם, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שם ו, כב) בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ וְכוּ', וְאֵין לָהּ עֲלֵיהֶם יוֹם יָדוּעַ כְּעֵין אֲחֵרִים שֶׁאֵינָהּ יוֹרֶדֶת עֲלֵיהֶם אֶלָּא בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, אֲבָל בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה אֵינָהּ זָזָה מֵהֶם לְעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מיד דחאבו ישראל בעובדא דעגלא מה כתיב ׳ובפשעיכם שלחה אמכם׳ (ישעיה ג, ב) דאתמר בה ׳כי אם לבינה תקרא׳ (משלי ב, ג), אשתלחת (נ״א ואסתלקת) מנייהו ותרם מעל הארץ, דלא נחתת עלייהו אלא בשבתות וימין טבין, ואשתארת שכינתא תתאה יחידאה לתתא, ושכינתא עלאה יחידאה לעילא, והא אוקמוה ׳איכה ישבה בדד׳, דבקדמיתא לא הות שכינתא עלאה זזה מנייהו כגוונא דשכינתא תתאה, זכאין אינון מארי דתיובתא דנחתי לה עלייהו בכל יומא ושעתא ורגעא ולא זזת מנייהו בכל אתר, דעלייהו אתמר (שם ו, כב) בהתהלכך תנחה אותך כו', ולא אית לה עלייהו יומא ידיע כגוונא דאחרנין דלא נחתת עלייהו אלא בשבתות ויומין טבין, אבל מארי תיובתא לא זזת מנייהו לעלם.
התרגום: מיד שחטאו ישראל במעשה העגל, מה כתוב ׳ובפשעיכם שלחה אמכם׳ (ישעיה ג, ב), שנאמר בה (משלי ב, ג) 'כי אם לבינה תקרא' - נשתלחה מהם ונעלתה מעל הארץ, שלא ירדה עליהם אלא בשבתות וימים טובים, ונשארה שכינה תחתונה יחידה למטה, ושכינה עליונה יחידה למעלה. והרי בארו ' ׳איכה ישבה בדד׳ ', שבתחלה לא היתה השכינה העליונה זזה מהם כעין השכינה התחתונה. אשריהם בעלי התשובה שמורידים אותה עליהם בכל יום ושעה ורגע, ואינה זזה מהם בכל מקום, שעליהם נאמר (שם ו, כב) בהתהלכך תנחה אתך וכו', ואין לה עליהם יום ידוע כעין אחרים שאינה יורדת עליהם אלא בשבתות וימים טובים, אבל בעלי התשובה אינה זזה מהם לעולם.