כתנות עור תפלין לכסות על המח - ׳ותלכנה שתיהן׳ בגלותם
תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 105 · דף קיג ע"ב
לשון הזוהר
° בָּתַר דְּהִרְהֵר תְּשׁוּבָה אָדָם לְתַתָּא, הָדְרָא לְבוּשָׁא לְגַבֵּי מוֹחָא דְאִיהוּ אַבָּא קַרְקַפְתָּא דִתְּפִלֵּי, וְאִתְחַבַּר מוֹחָא דְאִיהִי חָכְמָה בְּאִימָּא, מִיָּד (בראשית ג, כא) וַיַּעַשׂ יהו״ה אלהי״ם ׳לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם׳, וְאִינוּן תְּפִלִּין דְּאִינוּן מֵעוֹר, בְּהַהוּא זִמְנָא קָמַת תְּשׁוּבָה דְאִיהִי אִימָּא קַרְקַפְתָּא דִתְּפִלֵּי עִם אָדָם לְאַגָּנָא עֲלֵיהּ וּלְכַסְיָא עֲלֵיהּ דַּהֲוָה עָרוֹם, כְּגַוְונָא דְאִיהוּ כַּסִּי עַל מוֹחָא עִלָּאָה, וּבְרִי, כָּל מָאן דְּאַנַּח תְּפִלִּין כְּאִלּוּ כַּסִּי עַל מוֹחָא עִלָּאָה, וּבְגִין דָּא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה לָא זָזָה מִנֵּיהּ, וְרָזָא דְמִלָּה ׳אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר׳ (תהלים קל, ז) יָ״הּ אדנ״י מִי יַעֲמוֹד, מִ״י יַעֲמוֹד וַדַּאי דְּאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה תְּשׁוּבָה הָא קָמַת בְּאָדָם עִלָּאָה, וּשְׁכִינְתָּא דְאִיהִי תְּפִלָּה שֶׁל יָד ° בְּאָדָם תַּתָּאָה, שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה נָחֲתַת עִם אָדָם, וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה עִם הֶבֶל, (וְעִם כָּל (דא) מָארֵי דְּדַכְיוּ דְקָא אַתְיָין מִנַּיְיהוּ) וּבְגִין דָּא (רות א, יט) וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶן.
תרגום
אַחַר שֶׁהִרְהֵר אָדָם תְּשׁוּבָה לְמַטָּה, חָזַר הַלְּבוּשׁ לְגַבֵּי הַמֹּחַ שֶׁהוּא אַבָּא גֻּלְגֹּלֶת הַתְּפִלִּין, וְנִתְחַבֵּר הַמֹּחַ שֶׁהוּא חָכְמָה בָּאִמָּא, מִיָּד ׳וַיַּעַשׂ יהו"ה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם׳ (בראשית ג, כא), וְהֵם תְּפִלִּין שֶׁהֵם מֵעוֹר. בְּאוֹתוֹ זְמַן קָמָה תְּשׁוּבָה שֶׁהִיא אִמָּא גֻּלְגֹּלֶת הַתְּפִלִּין עִם אָדָם לְהָגֵן עָלָיו וּלְכַסּוֹת עָלָיו שֶׁהָיָה עָרוֹם, כְּעֵין שֶׁהִיא מְכַסָּה עַל הַמֹּחַ הָעֶלְיוֹן. וּבְנִי, כָּל מִי שֶׁמֵּנִיחַ תְּפִלִּין כְּאִלּוּ כִּסָּה עַל הַמֹּחַ הָעֶלְיוֹן, וּמִשּׁוּם כָּךְ הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה אֵינָה זָזָה מִמֶּנּוּ, וְסוֹד הַדָּבָר ׳אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר׳ (תהלים קל, ז) יָ"הּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד, מִי יַעֲמֹד וַדַּאי - שֶׁהִיא אִמָּא עֶלְיוֹנָה תְּשׁוּבָה, הֲרֵי קָמָה בְּאָדָם הָעֶלְיוֹן, וְהַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא תְּפִלָּה שֶׁל יָד בְּאָדָם הַתַּחְתּוֹן. הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה יָרְדָה עִם אָדָם, וְהַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה עִם הֶבֶל, (וְעִם כָּל בַּעֲלֵי טָהֳרָה הַבָּאִים מֵהֶם), וּמִשּׁוּם כָּךְ (רות א, יט) וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° בתר דהרהר תשובה אדם לתתא, הדרא לבושא לגבי מוחא דאיהו אבא קרקפתא דתפלי, ואתחבר מוחא דאיהי חכמה באימא, מיד (בראשית ג, כא) ויעש יהו״ה אלהי״ם ׳לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם׳, ואינון תפלין דאינון מעור, בההוא זמנא קמת תשובה דאיהי אימא קרקפתא דתפלי עם אדם לאגנא עליה ולכסיא עליה דהוה ערום, כגוונא דאיהו כסי על מוחא עלאה, וברי, כל מאן דאנח תפלין כאלו כסי על מוחא עלאה, ובגין דא שכינתא עלאה לא זזה מניה, ורזא דמלה ׳אם עונות תשמר׳ (תהלים קל, ז) י״ה אדנ״י מי יעמוד, מ״י יעמוד ודאי דאיהי אימא עלאה תשובה הא קמת באדם עלאה, ושכינתא דאיהי תפלה של יד ° באדם תתאה, שכינתא עלאה נחתת עם אדם, ושכינתא תתאה עם הבל, (ועם כל (דא) מארי דדכיו דקא אתיין מנייהו) ובגין דא (רות א, יט) ותלכנה שתיהן.
התרגום: אחר שהרהר אדם תשובה למטה, חזר הלבוש לגבי המח שהוא אבא גלגלת התפלין, ונתחבר המח שהוא חכמה באמא, מיד ׳ויעש יהו"ה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם׳ (בראשית ג, כא), והם תפלין שהם מעור. באותו זמן קמה תשובה שהיא אמא גלגלת התפלין עם אדם להגן עליו ולכסות עליו שהיה ערום, כעין שהיא מכסה על המח העליון. ובני, כל מי שמניח תפלין כאלו כסה על המח העליון, ומשום כך השכינה העליונה אינה זזה ממנו, וסוד הדבר ׳אם עונות תשמר׳ (תהלים קל, ז) י"ה אדני מי יעמד, מי יעמד ודאי - שהיא אמא עליונה תשובה, הרי קמה באדם העליון, והשכינה שהיא תפלה של יד באדם התחתון. השכינה העליונה ירדה עם אדם, והשכינה התחתונה עם הבל, (ועם כל בעלי טהרה הבאים מהם), ומשום כך (רות א, יט) ותלכנה שתיהן.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: בתר דהרהר תשובה ואתחבר מוחא דאיהי חכמה כו'. זהו תיקון לאימא דאיהי תשובה אבל לאבא דאסתלק מחשבה שלמעלה לא תקן כנ"ל וזה שאומר ובג"ד שכינתא עילאה לא זזה כו':