ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 65: תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו › פיסקה 103 (קיג ע"א)

החשך המפסיק בין עלת העלות למח הסתום - ׳עונתיכם היו מבדילים׳

תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 103 · דף קיג ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וְהָא מֵהָכָא מַשְׁמַע דְּלָא חָאב בְּמַחֲשָׁבָה עִלָּאָה אֶלָּא בְהַהִיא דְאִיהִי לְבוּשָׁא מִינָהּ, וְאִשְׁתָּאַר אִיהוּ בְהַהִיא דְאִיהִי מִלְּגָאו, בְּמוֹחָא בְּלָא קַרְקַפְתָּא, וּבְגִין דָּא וָאִירָא, דְּאִזְדַּעְזַע מֵהַהִיא דִלְגוֹ מִן מַחֲשָׁבָה סְתִימָא דְאִיהוּ עִלַּת הָעִלּוֹת, אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּרִי, בְּמַחֲשָׁבָה דְאִיהוּ מוֹחָא אוּף הָכִי חָב דְּזַרְעָא מִתַּמָּן נָפִיק, דְּאִיהוּ נְבִיעוּ דְאִילָנָא דְחַיֵּי ° דְאִיהוּ אוֹר קַדְמוֹן וְאוֹר צַח וְאוֹר מְצוּחְצָח, תְּלַת טִפִּין דְּאִתְרְמִיזוּ בְּי' עִלָּאָה, קוֹצָא דִלְעִילָא וְקוֹצָא דִלְתַתָּא וְגֵיו בְּאֶמְצָעִיתָא, ° וְעָרַב תַּמָּן חֹשֶׁךְ דְּאַפְסִיק בֵּין עִלַּת הָעִלּוֹת לְמוֹחָא סְתִימָא, וּבְגִין דָּא ׳כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי׳ (שמות לג, כ) עַד דְּהַהוּא חֹשֶׁךְ אִתְעַבַּר מִתַּמָּן, וְדָא אִיהוּ רָזָא ׳כִּי אִם עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּילִים בֵּינֵיכֶם׳ (ישעיה נט, כ) וּבֵין אלהיכ״ם, וּבְגִין הַהוּא חֹשֶׁךְ, לֵית מַחֲשָׁבָה יָכִילָא לְאַשָּׂגָא תַמָּן, כָּל שֶׁכֵּן עַיִן, עַד דְּאִתְעַבַּר מִתַּמָּן הַהוּא חֹשֶׁךְ, וּכְגַוְונָא דִילֵיהּ לְתַתָּא אִית עֲנָנָא חֲשׁוֹכָא דְאִתְּמַר בָּהּ ׳סַכֹּתָה בֶעָנָן לָךְ׳ (איכה ג, מד) כו'.

תרגום

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: וַהֲרֵי מִכָּאן מַשְׁמָע שֶׁלֹּא חָטָא בְּמַחֲשָׁבָה עֶלְיוֹנָה אֶלָּא בְּזוֹ שֶׁהִיא לְבוּשׁ מִמֶּנָּה, וְנִשְׁאַר הוּא בְּזוֹ שֶׁהִיא מִבִּפְנִים, בַּמֹּחַ בְּלִי גֻּלְגֹּלֶת, וּמִשּׁוּם כָּךְ 'וָאִירָא', שֶׁנִּזְדַּעְזַע מֵאוֹתָהּ שֶׁמִּבִּפְנִים, מִן הַמַּחֲשָׁבָה הַסְּתוּמָה שֶׁהִיא עִלַּת הָעִלּוֹת. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: בְּנִי, בְּמַחֲשָׁבָה שֶׁהִיא הַמֹּחַ אַף בָּזוֹ חָטָא, שֶׁזֶּרַע מִשָּׁם יוֹצֵא, שֶׁהוּא מַבּוּעַ שֶׁל עֵץ הַחַיִּים, שֶׁהוּא אוֹר קַדְמוֹן וְאוֹר צַח וְאוֹר מְצֻחְצָח, שָׁלֹשׁ טִפּוֹת שֶׁנִּרְמְזוּ בַּיּוּ"ד הָעֶלְיוֹנָה - קוֹץ עֶלְיוֹן וְקוֹץ תַּחְתּוֹן וְגוּף בָּאֶמְצַע. וְעָרַב שָׁם חֹשֶׁךְ שֶׁמַּפְסִיק בֵּין עִלַּת הָעִלּוֹת לְמֹחַ הַסָּתוּם, וּמִשּׁוּם כָּךְ (שמות לג, כ) 'כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי' עַד שֶׁיַּעֲבֹר מִשָּׁם אוֹתוֹ חֹשֶׁךְ, וְזֶהוּ סוֹד (ישעיה נט, כ) 'כִּי אִם עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּילִים בֵּינֵיכֶם' וּבֵין אֱלֹהֵיכֶם. וּבִגְלַל אוֹתוֹ חֹשֶׁךְ, אֵין מַחֲשָׁבָה יְכוֹלָה לְהַשִּׂיג שָׁם, כָּל שֶׁכֵּן עַיִן, עַד שֶׁיַּעֲבֹר מִשָּׁם אוֹתוֹ חֹשֶׁךְ. וּכְעֵין זֶה לְמַטָּה יֵשׁ עָנָן חָשׁוּךְ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (איכה ג, מד) 'סַכֹּתָה בֶעָנָן לָךְ' וְכוּ'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי אלעזר, והא מהכא משמע דלא חאב במחשבה עלאה אלא בההיא דאיהי לבושא מינה, ואשתאר איהו בההיא דאיהי מלגאו, במוחא בלא קרקפתא, ובגין דא ואירא, דאזדעזע מההיא דלגו מן מחשבה סתימא דאיהו עלת העלות, אמר ליה רבי שמעון, ברי, במחשבה דאיהו מוחא אוף הכי חב דזרעא מתמן נפיק, דאיהו נביעו דאילנא דחיי ° דאיהו אור קדמון ואור צח ואור מצוחצח, תלת טפין דאתרמיזו בי' עלאה, קוצא דלעילא וקוצא דלתתא וגיו באמצעיתא, ° וערב תמן חשך דאפסיק בין עלת העלות למוחא סתימא, ובגין דא ׳כי לא יראני האדם וחי׳ (שמות לג, כ) עד דההוא חשך אתעבר מתמן, ודא איהו רזא ׳כי אם עונותיכם היו מבדילים ביניכם׳ (ישעיה נט, כ) ובין אלהיכ״ם, ובגין ההוא חשך, לית מחשבה יכילא לאשגא תמן, כל שכן עין, עד דאתעבר מתמן ההוא חשך, וכגוונא דיליה לתתא אית עננא חשוכא דאתמר בה ׳סכתה בענן לך׳ (איכה ג, מד) כו'.

התרגום: אמר רבי אלעזר: והרי מכאן משמע שלא חטא במחשבה עליונה אלא בזו שהיא לבוש ממנה, ונשאר הוא בזו שהיא מבפנים, במח בלי גלגלת, ומשום כך 'ואירא', שנזדעזע מאותה שמבפנים, מן המחשבה הסתומה שהיא עלת העלות. אמר לו רבי שמעון: בני, במחשבה שהיא המח אף בזו חטא, שזרע משם יוצא, שהוא מבוע של עץ החיים, שהוא אור קדמון ואור צח ואור מצחצח, שלש טפות שנרמזו ביו"ד העליונה - קוץ עליון וקוץ תחתון וגוף באמצע. וערב שם חשך שמפסיק בין עלת העלות למח הסתום, ומשום כך (שמות לג, כ) 'כי לא יראני האדם וחי' עד שיעבר משם אותו חשך, וזהו סוד (ישעיה נט, כ) 'כי אם עונותיכם היו מבדילים ביניכם' ובין אלהיכם. ובגלל אותו חשך, אין מחשבה יכולה להשיג שם, כל שכן עין, עד שיעבר משם אותו חשך. וכעין זה למטה יש ענן חשוך שנאמר בו (איכה ג, מד) 'סכתה בענן לך' וכו'.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: דאיהו אור קדמון כו'. הן ג' הויות דמ"ס, ג' טפין דיו"ד כמו שאומר למעלה ק"ח א', והן כאן ביו"ד תתאה דאלף, דעילת העילות הוא יו"ד עילאה דאלף:

לכל המפרשים על פיסקה זו